פרדס יוסף בראשית קסא

משוך וקני מעכשיו ולאחר ל' יום דקנה, דאל"כ ל"מ חזקה דלאחר ל' כלתה החזקה):

ומצאתי בס' בית מאיר על ש"ם בלקוטים דע"ד שכ' דלא הועיל כלום דעדיין ק' איך הי' אפשר לאברהם ליטול מה"ד הא קברות אסור בהנאה, וכיון דלהם עדיין זכות לזרוע מקום זה לפירות איך יגזלם מעכשיו זכות פירותיהן, ועו"ק דמפסוק התהלך מוכח שע"י קנין חזקה זכה בה מעכשיו, דאי' בב"ב דקי"ט יודע מ"ר שבנות צלפחד יורשות ול"ה יודע אם נוטלת בכורה ומסופק אי א"י חשיב מוחזקת או לא, ות"ל מקרא קום התהלך בה, וכה"ג הק' הגר"א מאמשטרדם. הו"ל למ"ר לפשוט ממ"ש בע"ז דנ"ג דל"מ ביטול משום דשליחותייהו דישראל עבדו, וע"ז ישראל ל"ב, ותינח אי א"י מוחזקת אבל אי אינה מוחזקת הוי ע"ז של עכו"ם ומהני ביטול. וי"ל ב' הקו' דודאי מקום והתהלך מוכח דניתנה לאברהם מעכשיו, רק דב' גווני מעכשיו יש. א' חזק וקני מעכשיו ולאחר ל' יום, דמעכשיו יתחיל הקנין ולאחר ל' יוגמר שאז יהי' קנוי למפרע הגוף והפירות מעכשיו ומוזכר בחו"מ סוס"י קצ"א. ויש מעכשיו בפשוט הגוף מהיום בלי שום תנאי והפירות לאחר ל' יום, ומובא בסו"ס רנ"ח בשם המרדכי דבכור נוטל פי שנים, ואולם בודאי בגוונא דחזק וקני מעכשיו ולאחר ל' דלא חשוב מוחזק. וזה הי' ספק מ"ר אם הקנין הי' מעכשיו ולאחר שיגיע זמנם לעקור דהיינו מעכשיו ולאחר ל', וז"א חשוב מוחזק לבכור, או א"י מוחזקת דהיינו שהי' קנין מעכשיו לחלוטין והפירות לאחר שיעקרו, ובין כך כשנכנסו ישראל לארץ והם הוצרכו לעקר הרי למפרע זכו ישראל משעה ראשונה, ושפיר חשיב ע"ז של ישראל שלא בטיל, אלא שלענין בכורה ל"ה חשוב מוחזק עש"ה, ובס' נחלת יעקב, ובס' עולת חודש למוח"ז הגאבד"ק ברעזין ז"ל דרוש י"ח מ"ש בזה. ובס' טעם חן כ' עפ"ד המד' דבזכות עשרה נסיונות זכה לירש י' עממין, וקחשיב א' מנסיונות מה שהוצרך לבקש מקום לקבורת שרה עד שקנה בדמים יקרים, נמצא אם הי' נותנים לו תיכף מקום לקבורה ול"ה אלא ט' נסיונות ל"ה מגיע לו כ"א ט' עממין. ואפשר דהי' נחסר לו כנען ול"ה מגיע לו מה"ד, וז"ש אברהם אם תרצו ולא יהי' כדא ט' נסיונות ויוכל להיות שכנען ל"י מגיע לחלקי אז הריני גר, ואם לא תרצו שוב הוי י' נסיונות ומגיע לי גם כנען ושוב אהי' תושב ואטלנה מה"ד. ואחי הר"ר שלמה וואלף נ"י כתב לי לפמ"ש הרמב"ן דמשעה שנכנס אברהם לברית יצא מכלל ב"נ ובב"ב ד"ק ילפי' חזקה מאברהם קום התהלך לארכה ולרחבה, וקיי"ל עכו"ם א"ק בחזקה, ושפיר בפ' לך דהי' קודם שנכנס בברית ודינו כב"נ כ' רש"י דעדיין לא קנה, אבל הכא שכבר נכנס בברית והוי ישראל וקנה בחזקה, כ' רש"י ואטלנו מה"ד:

ובקובץ דרושים חוברת ד' סי' ל"א הובא בשם אא"ז הגאבד"ק פיעטרקוב ז"ל, דק' הא ההבטחה הי' לזרעו ואיך יהי' הוא תושב, וגם צ"ב איך תלוי זה ברצונם, וי"ל ע"פ מד' דלכן זכו אמורי וכנעני שיהי' בידם א"י טרם שנכבשה לפני זרע אברהם מפני שנהגו כבוד באברהם ונתנו לו המערה ע"ש, וא"כ שפיר אמר אם תרצו היינו שתתנו לי ברצון ואז יהי' בידכם זכות ויתעכב הארץ בידכם עד זמן שיקוים ההבטחה לזרעי. הריני גר, ואם לאו הרי ל"י דבר זה ולא תהי' הארץ בידכם כלל ואזכה אני בה בעד זרעי והריני תושב, וע"ע בפני"ק בזה דבר נכון. ובתורת משה כ' דזה הוי בכלל ההספד כי האדם גר בעולם. ולאח"ז ישוב אל מקומו, וזה רק חיותו אבל גופו תושב הוא כי עפר אתה ואל עפר תשוב נמצא דאדם גר ותושב בעולם אך אברהם חשב דאפשר שיעלה לשמים כמו חנוך ואלי' ע"כ לא הוחלט שיהי' תושב בעולם ובראותו כי שרה מתה והוא הי' טפל לה בנביאות אמר א"כ גם אנכי לא טוב ממנה וגר ותושב אנכי עמכם, ע"כ תנו לי אחוזת קבר פי' אחוזה לקבר משפחה, כמ"ש הרמב"ן כי מעתה דאג על מיתת עצמו, אבל מקודם לא הכין לעצמו קברים והיינו לספוד לשרה ולבכתה, והגר"א מוילנא ז"ל אמר דכ' ששה פעמים ואקברה את מתי, קבור את מתך מקבור מתך. לקבור את מתי. קבור מתך, ואקברה את מתי, ופעם א' כ' ואת מתך קבור, מיתה קודם וצריך טעם לזה, וכ' דאז הי' מונחים במערה אדם וחוה, ונצרך עוד לנוח שם ג' זוגות וזה ו' פעמים קבורה, ואי' בסוטה י"ג דבשעת קבורת יעקב נפל ראש עשו למערה, ועפדר"א ותרגום יונתן ויחי, ואי' בברכות די"ח ב', דרשעים בחייהם קרוים מתים וצדיקים במיתתם קרוים חיים. ובשבת דקנ"ב הק' הא כ' ואל עפר תשוב ואיך אמרת דבמיתתם קרוים חיים, ומשני האי שעה א' קודם תחה"מ ע"ש, חזינן דבצדיקים שייך קבורה ואח"כ מיתה דהיינו שעה קודם תחה"מ, לכן כ' ו"פ קבורה קודם נגד ו' צדיקים, אבל בפעם אחרונה כ' ואת מתך קבור