פרדס יוסף בראשית קנז

לא חטאה, דאכתי מנ"ל בכ"ז אחרונות שלא חטאה, רק אי' ביומא דל"ח כיון שעברו רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא, וכיון דעד ק' לא חטאה ממילא לא חטאה גם אח"כ, אך ק' מי יאמר שק' הי' רוב שנות ה דילמא הי' שנותיה הקצובות יותר ממאתים, אך כאשר באה לשנות קכ"ז ועברה איזה חטא ומתה בשביל החטא, וא"כ אין ק' רוב שנותיה, וא"כ אין לימוד שלא חטאה אחר ק' דלא עברו רוב שנותי', ושלא תקשה כזה הודיעה תורה שני חיי שרה כלומר שאותן קכ"ז הי' שניה הקצובות לה ולא יותר, וא"כ הי' ק' רוב שנותי' ולא חטאה א"כ ג"כ לא חטאה בכ"ז הנשארים, וז"פ כולן שוין לטובה ע"ש באריכות, וכ"כ בפני"ק וע"ע בספר נחלת עזריאל על מס' ע"ז די"ט בזה, ובספר ע' פנים לתורה בקוטרס שב דנחמתא אות א', ובזה"ק איתא מאן דהוא רב הוא זעיר ומאן דזעיר הוא רב דהא גבי שבע כתיב שנים ובמאה כ' שנה, וק' דהא שבע הוא ביותר רב דקאי השבע על שבע אחרונים ולכן כ' על שבע שנים מפני שהוא רב ביותר, וי"ל דרש"י כ' להקיש ק' לכ' לעונש, וכ' לז' ליופי נמצא דקאי שבע על ז' ראשונים, ודייק הזהר שפיר מאן דהוא זעיר הוא רב כ"כ בספר אדני פז, ובס' תורת משה כ' דכל בי עשרה נעשה אחדות בקדושה ולכן כל בי עשרה שכינה שריא ואין אומרים דבר שבקדושה פחות מי', ואין ממנין רק שרי עשרות חמשים ומאות ולכן העשירית לשון יחיד מאה שנה עשרים שנה והאחדים שאינם מגיעים לעשרה המה נפרדים ונמנו בלשון רבים שבע שנים ע"ש:

ובס' ישועות מלכו מהג' מקוטנא ז"ל כ' על כבת ז' ליופי, דקשה דשקר החן והבל היופי, אבל הפי' כמו בת ז' אין לה דעת להתגאות ביפיה כן שרה שהי' בת כ' והיתה יפ"ת הי' לה ביחד עם זה תמימת ילדות ע"ש, ועמ"ש כעין זה במהר"ם שיף על כתובות די"ז על הגמ' כלה נאה וחסידה, וע"ע בחדושי גאונים הגהות על ע"י דפוס ווילנא ב"ק דצ"ז סי' מ"ג בשם ס' באר רחובות, ועי' בבעה"ת כאן אע"ג דכ' שני חיי ישמעאל י"ל דעשה תשובה וגר כקטן שנולד וכל השנים שעשה רע לא נחשבו ע"ש, ומוכח דישמעאל נחשב עכו"ם והי' תשובתו גירות ושייך כקטן שנולד, דאילו הי' נחשב ישראל מומר הוי רק תשובה גרידא ולא גירות, ונסתפק בזה בס' בית האוצר ח"א כלל א' אות י"ח אי ישמעאל נחשב לישראל מומר כמו עשו בקידושין די"ח א' בשם ישראל מומר לעכו"ם, או ישמעאל נחשב לעכו"ם מתולדה ע"ש, ומכאן משמע דהי' נחשב עכו"ם, ועי' בב"ר פמ"ה ג' שנקראו בשמם קודם שנוצרו יצחק שלמה ויאשי', וי"מ אף ישמעאל ופי' בידי משה דישמעאל עשה תשובה והוי כמו צדיקים, ובירושלמי סופ"ק דברכות כ' בפירוש דהי' טוב מתולדה, ואח"כ נתקלקל, ובפדר"א פל"ב כ' להיפך דהי' רע מתולדה ע"ש, ועי' בס' ישמח משה:

ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה, רש"י מבאר שבע, ובמ"ר מהיכן בא מהר המוריה, ותמוה ובספר אסיפת יהודה כ' עפ"מ דקיי"ל ג' ימים לבכי וז' להספד, א"כ קשה למה הקדים הספד לבכי, ועי' בכלי יקר ותי' דקיי"ל דמי ששכח להתפלל מנחה יתפלל ערבית שתים א' לחיוב קודם ואח"כ לתשלומין, והנה שרה מתה בחברון ובעת הזאת הי' אברהם בהר המוריה שהוא רחוק מחברון ג' ימים, א"כ כשבא אברהם כבר עברו ימי הבכי' והי' על אברהם ההספד חיוב והבכי' לתשלומין ע"כ הי' הספד קודם, ובזה יובן דקשה למדרש למה הספד קודם לכן אמר מהיכן בא ועל ז"א מהר המוריה וכבר עברו ימי בכיה והספד קודם (שמעתי שהר המוריה רחוק מחברון רק איזה שעות), ובס' דרוש שמואל כ' הטעם שכתב ולבכתה בכ' זעירא, ועי' בעה"ט ע"פ המדרש מהיכן בא מקבורת תרח, והדין אין מתקשין על המת יותר מדאי דח"ו על מת אחר הוא בוכה, ומסתמא בכה אברהם על מיתת אביו הרבה, ובפרט למ"ד דעשה תשובה, וכשבא לביתו ומצא שרה שמתה חשש פן גרם לו זאת שבכה יותר מדאי ע"כ בכה על שרה מעט וע"כ הכ"ף זעירא, ועי' בזה בס' אהבת עולם להר"ש אלגזי דרוש כ"ב באריכות. ובתו"ם להח"ס כ' דבב"ב ט"ז ב' וה' ברך את אברהם בכל בת הי' לו אלא שמתה ובכל שמה, וכל זמן ששרה חיה לא הרגיש בחסרונה אבל כשמתה שרה הרגיש ג"כ בבת, ואם ניקח כ"ף מן ולבכתה נשאר ולבת"ה, ובדר"ש כ' עפי"ז דבמדרש איתא דבתו של אברהם מתה ביחד עם שרה וכ' ולבתה כנ"ל. ובס' בכורי אביב כ' דמשו"ה כ' בכ"ף זעירא כי מב' מעלות שהי' בת כ' כז' ליופי ובת ק' כ"כ לחטא, לא בכה על היופי הנרמז בכ' רק על צדקתה:

וזקיני הגאון המפורסם מו"ה דוד דוב מייזלש ז"ל האבד"ק לאסק בס' חידושי הרד"ד על פסחים בסופו בהספדו על מחותנו הגה"ק מהר"י מראדזאמין ז"ל, הביא דברי האר"י ז"ל על מאמר בני הנביאים אל אלישע (מלכים ב', ב' ס"ג) הידעת כי היום לוקח אדוניך מעל ראשך ויאמר