פרדס יוסף בראשית קנו

מוסר, שעי"ז יטיב דרכו ולא יעשה עוד, וכן אפי' במיתה בד"א נאמר וכל העם ישמעו וייראו שהוא לטובת כל ישראל שיקחו מוסר, ובאמת הוא ג"כ טובת החוטא שעל ידו נתגלגל זכות זה לכן מיתתו כפרה, אבל בעונשי שמים ל"ש זה כי אין מקום עוד שייטיב דרכו אז ועמ"ש בפ' בראשית (ג' ג') ואי' עוד בספרים שחטא פוגם בנשמה וע"י עונש שמים יצרף ויזכך הפגמות, ובעוד שאין האדם בן כ' אין עוד הפגם גדול כל כך, שאין עוד בדעת שלימה וא"צ לזיכוך, וכמשחז"ל למכור בנכסי אביו עד שיהי' בן כ' שעד אותו זמן אין בו דעת שלימה, ועי' בס' או"ש שהאריך בפרט זה, אכן בגור אריה פ' קדושים (י"ט כ') כ' כל מה שיקרא מלקות בקורת דעיקר מלקות הקריאה שגדול הדיינים מקריא ואומר לו תוכחות ודברים קשים כאדם המייסר בנו שלא יעשה עוד ול"ש זה במיתה ע"ש, א"כ מבואר מדבריו דמיתה אינו בתורת ייסור על העתיד שהרי הוא מסתלק מן העולם, ומצאתי בס' בית האוצר ח"א אות א' כלל נ"ח שהעיר ג"כ בזה ע"ש, אבל לפמ"ש שוה מיתה למלקות, ועי' פמ"ג בתיבת גמא דלרמב"ם כל ספק מה"ת מיתר ורק בספק כרת מה"ת אסור ומשו"ה מחייב באשם תלוי, וא"כ אפשר בפחות מכ' דאינו בכרת הותר הספק, ונפק"מ האידנא פחות מכ' אין אומר יהי רצון אחר אשם תלוי ע"ש:

ועי בס' ארצות החיים סי' א' להמלבי"ם ז"ל שהק' על זה מיבמות ד"ג דלמ"ל עלי' ת"ל דאין עדל"ת שבכרת, וק' הא צריך על פחות מכ' והו"א דמותר לייבם דליכא כרת, ותינח לתוס' קידושין דל"ד ד"ה מעקה, י"ל כיון דלגדול יש כרת גם לפחות מכ' הלאו אלים, אבל תוס' חולין קמ"א א' ורמב"ם פ"ז מנזירות לא ס"ל כן, גם מיבמות ד"ה שהקשו מה לפסח שיש בו כרת, וקשה נילף מפסח של פחות מכ' שאין בו כרת ועכצ"ל דאף דאין נענש כרת מ"מ באיסור כרת קאי, וע"ע בנוב"י מ"ק אה"ע סי' ו'. ועי' בשו"ת חות יאיר בהשמטות לסי' קס"ו, דמה שחייבתו תורה חטאת בפחות מכ' אף שאין דינו כרת הוא גזה"כ בלי טעם, ונגד כלל כל שאין זדונו כרת אין שגגתו חטאת. והא דאבי הבן מברך ברוך שפטרני בהגיע בנו לי"ג שנה ע"ש. דדבר המפורש בתורה עונשין מי"ג, ודברים הנלמדים מסברא כגון מחלוקת קרח ושרה שלא חטאה בדברים שכליים שראוי למנוע מהם הוא מכ' שנה. ובהערות הארצות חיים הנ"ל מיבום העיר ג"כ במהר"ם שיק על המצות מר"ז, וע"ע בירושלמי יבמות פי"ג ה"ב, ובתשו' תפארת צבי או"ח סי' ה' אות ו'. ופמ"ג בפתיחה או"ח ח"ג אות כ"א, ובאו"ח סי' רי"ט, ופתחי תשובה יו"ד סי' קפ"ה סק"ט, ושע"ו סק"נ, ובהגהות יד שאול שם, ובמנחת חינוך מ' קכ"א, וביש סדר למשנה על משניות פ"ה מ"ד דברכות, ובשו"ת שערי דעה ח"א סי' י"ז, ובשו"ת כנף רננה יו"ד בהשמטות מין כנף סי' ס"ה, ורמתים צופים ח"ב אות ל"ו. ובס' עט סופר כלל ס"ה פרט ח', ובנחל קדומים כאן:

ואחי הרה"ג ר' שלמה זאב נ"י כתב לי שנשאל להנ"ל דבפחות מכ' אין מענשין ביד"ש כרת, א"כ מ"ק בר"פ אלו נערות לאפוקי מרנבה"ק ולוקמי בפחות מכ' דליכא כרת, והשיב דזה שיבוש דבמתני' איתא בהדיא אע"פ שהם בכרת אין בהם מיתת ב"ד. ואיך נוקמי באופן שאין בו כרת. מלבד זה אם נחשב ונספר קושיות כאלה מחול ירביון עי' ביומא ע"ד א' אסור ענוש כרת הוא ע"ש, וע"ע בסנהדרין ע"ב א' בתד"ה לא, וב"ק צ"ד ב' ד"ה הא יוצאת, וק"ד א' דיה שכבר. ובגמ' ר"פ הכונס וד"ק. ויבמות קי"ח, וב"מ ל"ז א' תד"ה התם, וס"ב א' ד"ה תנאי, וצ"א א' ד"ה בבא, וירושלמי ספ"ק דכתובות ועוד בכ"מ:

וע"ע בגיטין ס"ה א' עד שיהי' בן כ' וב"ב קנ"ו א' עד עשרין שנין, ופ"ה מכ"א דאבות בן כ' לרדוף. וצ"ע מב"ב קנ"ה א' בן י"ח שנה, ופרש"י בסנהדרין י"ד א' כשבאין לכלל אנשים בן י"ח שנה ובאבות בן י"ח לחופה, וקשה דר' יונתן הוא שאמר שם בשבת דל עשרין דלא מענש כו' ובסנהדרין בעצמו סובר דבני י"ח באין לכלל אנשים. ובאתי רק לעורר ולציין:

שם רש"י כולן שוין לטובה. עי' בס' יריעות שלמה דקשה אמאי לא חיתה שרה כחו אברהם דהיתה צדיקת כמוהו. ותי' ע"פ המדרש דמ"ח שנה הכיר אברהם את קונהו, וקיי"ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, א"כ נחסר משנותיו מ"ח וכשתוציא מקע"ה מ"ח נשאר קכ"ז כמנין שנות שרה, אכן התינח אי שרה הי' צדיקת מיום הולדה הוי שווין, אבל אם נאמר דגם שרה לא הכירה בוראה מיד רק אחר איזה שנים א"כ גם משנותיה נחסר. וז"ש ויהיו חיי שרה קכ"ז, וקשה מדוע לא חייתה קע"ה כאברהם ועכצ"ל דבן מ"ח הכיר בוראו כנ"ל, והתינח אי היתה צדיקת מיום הולדה, וע"ז מתרץ שני כו' כולן שווין לטובה ומתחילין לספור מתחילתה ושפיר חיו בשוה. ועמ"ש בזה בספר מלא העומר מהגר"ל מפלאצק. ובחות יאיר מהאו"ח כ' דק' עוד על מה כ' לא חטאה אף ק'