פרדס יוסף בראשית קנה

עד כ', וקאמר עד ז' ליופי ע"פ גמ' סנהדרין דכ"א א'. ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להם לא שער בית השחי ולא בית הערוה, והקשה רש"ל הא שערות לסימן גדלות ע"ש, ומ"מ נשמע דשערות מגרע היופי וקמ"ל קרא כמו בת ז' אין לה שערות כלל כן כשהי' בת כי. ונשמע מזה דקטנה הי' כשהיתה בת כ' ומדמה בת ק' כבת כ' לחטא ע"ש, ובקו' הרא"ם ע"ע בפרשת דרכים דרוש ג' אריכות:

ואא"ז בשו"ת חכם צבי סי' מ"ט נשאל אמאי חייב חטאת בשוגג מבן י"ג הא כרת רק מבן כ'. והשיב דעונש חטאת לא תליא בכרת דהוקשו לע"ז, ובע"ז גופי' כתיב חטאת מבן י"ג אף דכרת לא יהי' רק מכ'. ובגוף הדבר אי מענשין מי"ג או מכ' כתב שם בד' אופנים. א' דרק מקודם היה כך מבן כ' אבל לאחר קבלת התורה עונש מי"ג, ב' דרק לפעמים ב"ד של מעלה לא מענשין רק מכ' וע"ז התפלל יצחק שלא יענשו רק מבני כ' ועשה החשבון כגמ' שבת הנ"ל. ג' דרק ב"ד של מעלה לא מענשין בדין של מטה בעוה"ז בפחות מבן כ', אבל בב"ד שלמעלה בשמים מענשין ג"כ מבן י"ג, וראיה דבן פ' שנה דל"ש גבי' כרת א"כ אי עבר אחיוב כרת יופטר לגמרי אתמהה, אע"כ דבב"ד שלמעלה מענשין. ד' דשפיר לא מענשין בפחות מכ'. שמא ישוב. אבל כשעבר כ' ולא שב מענשין גם על עבירות שחייב כרת עליהן מעת שעבר בהיותו בן י"ג עש"ה, ובספר מדבר קדמות הביא על הקו' איך חייב חטאת בשוגג מי"ג דבאם השכינה למעלה הוא מכ' ואם למטה מי"ג, וביהמ"ק הי' שכינה למטה ונענשין מי"ג ע"ש:

ועשו"ת נודע ביהודה מ"ת יו"ד סי' קס"ד דלא מסתבר שלא יהיה עונש שמים קודם כ', ונמצא עולם הפקר וירצח את רעהו כשלא יהיה עדים וינאף ויעשה כל תועבת השם. ולדעתי הכוונה שבעוה"ז אין הקב"ה עונשו בחיי' קודם כ' אבל לאחר מיתה כל מעשה אדם כל ימי חייו משהגיע לכלל דעת אפילו לעונת הפעוטות כשכבר יודע שהוא עבירה צריך לסבול לפי מעשיו. ומה שדרשו בשבת פ"ט דל כ' דלא מענשית ל"ק כי לא עם המתים יתווכח אז הקב"ה רק עם החיים יתווכח, וכן מוכח מתשובותיו של אברהם ימחו על קדושת שמך, ופרש"י שיתקדש שמך בטולם כשתעשה דין בעוברים על דבריך, ואטו כשנעשה דין במתים לאחר מיתה יתקדש שמו בעולם הלא אין דבר זה גלוי בעוה"ז וכיון שעם החיים יתווכח שפיר אמר יצחק דל כ' כו', ע"ש בדין חרדת הדין אי שייך בקטן והביא תשו' עה"ג וחו"י וחכ"צ סי' מ"ז מ"ט ונ' ע"ש, ופלא שהביא הח"צ ולא הביא שהח"צ בעצמו כ' כדבריו שבעוה"ז אין ב"ד שלמעלה מענשין רק מבן כ' אבל בשמים מענשין מבן י"ג כמ"ש לעיל באופן ג'. וע"ע בנוב"י מ"ת או"ח סי' ח' שכ' ג"כ דמבן י"ג הוי בר עונש חייב חטאת ואם מת קודם כ' והניח בן קטן בן ה' נותנים לו קדיש, דצריך ג"כ כפרה:

ועשו"ת חחם סופר יו"ד סי' קנ"ה שכ' דאין לסמוך על זה שאין עונשין רק מבן כ' דלא נמצא בש"ס רק בספרי אגדה, וראי' משבועות ד"ח דפריך אי בשוגג בר קרבן הוא, וק' דילמא מבן י"ג עד כ' דבר קרבן לא הוי ומ"מ לא ימלט מעונש שיענש אחר כ' ולא גרע מחי שחטא בקטנות שיש לו עונש קצת בגדלות, כמ"ש באו"ח סי' שמ"ג מהא דרפרם כפי' לר' אשי בב"ק דצ"ח ע"ב ופרש"י ששרף שט"ח בקטנותו, וכ' עוד דלא נאמרו במדרש רק בחטאים לפי שעה כגון עונש דור המדבר, וכן בשרה שהיה קודם מ"ת אבל לאחר מ"ת שיעורין הלמ"מ בין למלקות בין לקרבן ע"ש. וצ"ע מ"ש שלא נמצא בש"ס הא אי' בפירוש כן בשבת דפ"ט שם. ומ"ש דאחר מ"ת מענשין מי"ג לא הביא שכ"כ החכ"צ באופן א' כנ"ל, ועל מ"ש בח"צ באופן ד' דלאחר כ' מענשין גם על חטא מי"ג, ג"כ צ"ע שפשטות לשון הגמ' וירושלמי לא משמע כן דאל"כ מה אמר יצחק דל עשרין כו' הא אח"כ מעניש הקב"ה על אותן השנים ג"כ, ובכל"ח כ' בזה דב"ד שלמעלה הם המלאכים שלא קבלו התורה אינם משועבדים לתורה ומשפטם גם היום כמו קודם מ"ת מכ' שנה, וא"ש כל הקרבנות דבאמת מי"ג חייב כרת פ"פ דין תורה אמנם רחמי השי"ת כשבא לענין כרת בפועל מוסר דין זה לב"ד שלמעלה ואין עונשין וכורתין פחות מכ', ויצא לנו מזה דבאמת מי"ג חייב כרת ע"פ דתוה"ק עש"ה:

והנה בעיקר הדבר דלא מענשין פחות מכ', ק' הא מצינו דברים שפטור בדיני אדם וחייב בד"ש כמו גרמא בנזקין וישלד"ע, ועי' ב"ק דנ"ו א', ד' דברים פטור מד"א וחייב בד"ש, הרי בב"ד אין מענשין רק על החמור, ובד"ש גם על הקל, ובענין זמן הוא בהיפך דלמטה מי"ג ולמעלה מבן כ', ורק י"ל דכל העונשין אינם כמו בנהוג בבני אדם אשר אם א' עושה לחבירו רעה ישוב לו כגמולו דרך נקמה, חלילה לומר כן כי טוב ה' לכל, ורק כמ"ש בתורה במלקות ויסרו אותו שהוא לשון