פרדס יוסף בראשית טו

ולא יכולתי לזכור מקומן איה, אך זה יוכל להיות רק במקומות מועטים, אבל רוב הדברים שכתבתי סתם בלי מראה מקום הם ת"ל מה שחנני ה' לחדש, כי תלי"ת יש לי רב חידושים בפלפול ואגדה השי"ת יעזרני להוציאם לאורה:

ובאבות פ"ה מ"ז בשבעה דברים בחכם, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי וחליפיהן בגולם, והקשו מפו' אם אינו שקרן שאינו אומר שמעתי על שלא שמע חכם יתקרא וגם אם אינו רוצה להחניף ואומר האמת על מה ששמע שמעתי יקרא בשם גולם והתירוץ כזה אם חבירו יגיד לו איזה דבר חידוש הגם שתוכנו כבר ידוע לו אבל יש בו רק קצת חידוש יקשיב וישמע ויהיה בעיניו כחדשות. וז"ש "על מה" שלא שמע, אם יש רק "מה" קצת שלא שמע אומר לא שמעתי וזה חכם יתקרא, ולהיפך בגולם אם רק "מה" שמע אומר על הכל ששמע:

ותבענה שפתי תהלה, לאל נורא עלילה, אין בלשוני מלה, הן ה' ידעת כולה, על כל הטוב אשר גמלני, ולא עזב חסדו ממני, וזכני להוציא תעלומה לאורה, ואלף תורות, השתחויות וקידות, לאל התעודות, היוצר יחד לבות, וזוכר חסדי אבות, שנתן חלקי בתורתו הקדושה, קהלת יעקב מורשה, אשר מנעורי עליה גודלתי, ומר' אמות של הלכה לא משתי, ונפל חלקי בנעימים, לחלק שלל את עצומים, ובעוד אשר נהגתי בית מסחר גדול, היה לי היום למסחר והלילה ללמוד ולעיין בספרים, ומה גם בשנים האחרונים אשר בעוה"ר מסחרי נתמעט מאד תמיד בעת יושבי בחנותי למדתי והגיתי בספרים וחפשתי באוצרותיהם וציינתי ראשי הדברים, וכלילה כאשר שקטו הרעיונות סדרתי את עשתונותי וכתבתי על הגליון למשמרת, ועי' בס' דרכי יוסף, לכן הגאון אפוקי יהודא ז"ל, עה"פ קהלת א' אין כל חרש תחת השמש, עפמ"ש בעירובין ס"ה א', לא איברי לילה רק לגירסא, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שרוב חכמתו לא למר רק בלילה שאו הלב פנוי מעסקים ואין מי שיטרוד אותי, ואז יכול לחדש מדעתו, וז"ש אין כל חדש תחת השמש, ר"ל ביום אין אדם יכול לחרש לפי שטרוד משא"כ בלילה ע"ש, ועי' מה שכתבתי בפ' בראשית א' ט"ז) ובפ' נח (ח' י"א) בפי' יום ליום יביע אומר עש"ה:

ומאן סהדי שיבבי, כל באי בצל קורתי וחנוחי ראו זאת כי תמיד לא שקטתי ולא נחתי ורק הגיתי במצולות ים התלמוד, וכל הימים לרבות הלילות, כי גם בלילה לא שכב לבי. ויהי בבוקר והנה היא לאה. ליאות ויגיעות רבות. ובס' דברי שאול מ"ת בהשמטות לפ' תולדות הביא שמי שיושב אוהל אין ראיה שהוא איש אמונים ורק סי שעוסק במו"מ ראוי להללו ע"ש, ומה שכתבתי שם על הפ' כי ציד בפיו (כ"ה כ"ז), וע"ה בעה"מ מקץ (מ"א ה') במסורה ומ"ש שם על הירושלמי ליבא בכיסא תליא, אם בקנה א' מלאות וטובות ויש לו ההצטרכות יכול לעשות ציצים ופרחים, ועי' בראש הספר במכתב הגה"ק מאורן של ישראל האדמו"ר מגור שליט"א:

ואיתא במס' מו"ק ט"ו ב', כל העוסק בתורה מבפנים מכרזת עליו מבחוץ. ובמד' תנחומא פ' וארא אמר הקב"ה ישב האדם בזוית ביתו ויעסוק בתורה ואני מראהו לבריות וכו', ובספר חסידים סי' ת"ו כל העושה בסתר לבסוף מתגלים עניניו וכו' ע"ש, ועי' בהקדמת החיי אדם מ"ש משל על הסוחרים העוסקים בתורה, וע"ע בהסכמת הפרמ"ג לספר צמח אברהם על הילקוט בזה, ואף אם הוא למד שלא לשמה, כבר אמרו חז"ל בנזיר כ"ג ב', לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך של"ש בא לשמה, ואומרים בשם החידושי הרי"ם ז"ל דהפשט אף שהוא למד שלא לשמה מ"ם אולי אחר שיראה דבריו, ילמד בהם לשמה:

והנה הבאתי הרבה דברים מספרים אשר יסודתם עה"ת ורק אינם בנמצא כל כך ורק ליחידי סגולה, והם ערבים לשומעיהם והמעיין בטח יתענג בהם. ובכתבי כתבתי הרבה דברי צחות בדברי תורה אשר נחמרים ב"ה למראה, והשמטתי אותם בעת נתתי חיבורי לדפוס כפי עצת הרבה מגדולי ישראל שליט"א ורק מעם מזעיר השארתי, ועל פשעים האלה תכסה מחז"ל והובא בהקדמת ס' המאור להרז"ה ז"ל כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין ע"ש. ובאמת הוא ירושלמי סוף ברכות, ועי' ביפה מראה שם. וע' בס' ישמח משה פ' חיי שרה (כ"ג א'):

וחז"ל דרשו בע"ז י"ט א', עה"פ (תהלים א') כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה בתחלה נקרא על שמו של הקב"ה, ולבסוף על שמו והיינו משעמל בה כמ"ש ברש"י תהלים ובהקדמה לשו"ת חמדת שלמה כ' דכשלומד ואינו מחדש אין לו התמדה כל כך, וזה הפשט