פרדס יוסף בראשית טז

כי אם בתורת ה', אז רק חפצו בעת שחפץ, אבל בתורתו היינו כשמחדש והוא תורתו ומוצא טעם בה אז יהגה יומם ולילה בהתמדה גדולה, וכשרוצה לחדש יהי' רק ע"י יגיעה ועמל ע"ש:

ויומתק בזה מ"ש ביה"ר אחר סיום מסכת אני עמל והם עמלים, הם עמלים ואינם מקבלים שכר וכו' ומאד קשה הכי מי עמל בלא קבלת שכר ? וראיתי בהקדמה לס' חקר הלכה שכ' דחוטב עצים ושואב מים אשר בזיעת אפם יעבדו לא יקבלו שכר כמו חייט טוב אשר לא יכבד עליו עבודתו כמוהם, יען שאין משלמים עבור קישוי המלאכה רק לפי ערך יקרתה וחשיבותה. לא כן בלימוד התורה שמשלמים עבור שתיהם לפי יקרתה אשר נלאה עין בו"ד להבין ערכה, גם לפי טורח ויגיעה, וזה"פ הם עמלים ואינם מקבלים שכר על היגיעה, רק על יקרת המלאכה לא כן אנחנו מקבלים שכר על שניהם ע"ש:

ואני אמרתי בזה, דהם אינם מקבלים שכר על היגיעה, דאין נפק"מ להנותן סחורה לחיים לעשות לו מלבוש אם עשה ביום אחד או בימים רבים, ורק העיקר שיהיה עשוי לפי רצוני, וכן בחוטב עצים, כוונתו רק שעצים יהי' חטובים ומה לו אם חטבם בשעה א' או באיזה שעות, אבל בתורה אם יגע הרבה לתרין רמב"ם תמוה אף שלא עלתה בידו ג"כ יש לו שבר על היגיעה ועמל. וזה כוונת התנא סופ"ב דאבות אם למדה תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה, ונאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולחך, והק' המפו' הכפל למ"ל. ולהנ"ל הפשט שאל תחשוב שמשלמים רק לפי ריבוי הלימוד ולא לפי יקרתה לזה אמר ונאמן הוא שישלם לך שבר פעולתך בי אין איש יודע להבין ערכה רק הקב"ה בעצמו:

ומובן בזה מ"ש בירושלמי פ"ג דעכו"ם ובתנחומא ר"פ בראשית ר' אבוה כד דמיך אחוי לי' י"ג נהרי דאפרסמוני אמר אלין למי א"ל לך, ותמה ואמר ואני אמרתי לריק יגעתי, ועי' בב"ר פ' חיי שרה פס"ב ובידי משה שם, וע"ע בתענית כ"ה א'. וע"ש ביפה מראה על הירו' שתמה הכי ח"ו לא היה מאמין בשכר עוה"ב שאמר לריק יגעתי, ולפמ"ש א"ש שידע היטב שמשלמים שכר אבל לא ידע אם משלמים לפי טורח העמל ויניעה ג"כ וז"ש אני אמרתי לריק יגעתי, עד שראה י"ג נהרות אז הבין שיש שכר גם על העמלה, ועי' מה שכתבתי בפ' לך (י"ג ג'):

ודודי זקיני הגאון בהקדמה לשו"ת ברית אברהם כ' בפשט נעים זמירות לישראל בתהלים כ"ג אך טוב וחסד ירדפוני וכו' וקשה דאין שום אדם בורח מטוב וחסר שיצטרך לרודפי, ורק קאי על הסוחרים מופלגים שאינם קובעים עתם לתורה, ומיד אחר התפלה הולכים לחנות שלא יפסידו פדיון בשעה זו, ובאמת ראוי לבטוח בה' שלא יפסיד והקונים יבואו אח"כ, וז"ש אך טוב וחסר ירדפוני. הגם ושבתי בבית ה' ללמוד וידומה שאני בורח מהטוב ועי"כ אפסיד, ואמר המה ירדפוני ולא אפסיד מאומה ע"ש ודפח"ח, וכ"כ בדרשות הראנ"ח בפ' תבא (כ"ח ב') עה"פ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך ע"ש:

ועתה חביבי! מנחת עני אל תבזה, ואף אם דל הוא בעיניך, ירצה לפניך כקרבן הדלים, צא ולמד מיוצריך ומחוקקיך שרוצה בקרבן העני יותר מן העשיר, ובמקום אילים ופרים, מקבל בני יונה ותורים, או עשירית האיפה קמח שעורים, ואמרו חז"ל בניב לשון ושפתים, ובלבד שיכוון לבי לשמים ולמען ונשלמה פרים שפתינו וידוע דתורה הוא במקום קרבן, ולכן עיקר הלימוד לשמה משום דשינוי קדש פוסל במחשבה, והא דלעולם ילמד גם שלא לשמה כו', משום דכל הזבחים שנזבחו של לשמן כשרים (בריש מס' זבחים), וחיבור הוא ג"כ כעין קרבן שיקריב האדם לה' לזכות את נפשו, וכמ"ש בס' לב אריה עה"ת, (והביאו בפי' אזולאי על ספר חסידים סי' תק"ל, ובהקדמה לס' חדושי הרד"ד על פסחים לזקיני הגאון מלאסק ז"ל. ועי' במדרש תלפיות ענף חי' תורה). ובעינן ג"כ לשם בעלים כמ"ש בזבחים ד"ר ע"א, וכמ"ש דו"ז בהקדמת ברית אברהם והביאותי' בהקדמה לקונטרסי פרי יוסף הנספח לס' חשרת מים על מס' גיטין. ועי' בהקדמה לשו"ת פנים מאירות, ובשה"ג מערכת ספרים ז' אות כ"ו מ"ש בזה, אי צריך להזכיר שמו על ספרו, ועי' בס' אור דוד על מגלת אסתר בהשמטות מ"ש בזה דודי הגאון ר' פנחס אלי' מייזלש ז"ל האבד"ק וויערושוב ולימימארסקו:

ולכן קראתי חיבורי בשם "פרדם יוסף" כי שמי בקרבו, דאחז"ל בסנהדרין (צ"ג ב') מאי שם עולם אתן לו, דרש ב"ק זו ס' דניאל שנקרא על שמו, וע' הקדמת עבוה"ק, וס' זיקוקין הנורא ובהקדמה ס' רוקח שכ' וקראתי שם רוקח בשמי כמו תנא דבי אלי' מתחיל ויגרש גימ' תנא