פרדס יוסף בראשית קמד

דהי' אומרים דלא ילדה שרה את יצחק, ורק הניקה בנים הרבה ביום המשתה, ועדיין אומרים דאברהם לא הוליד נהפך קלסתר פניו ונדמה לאברהם, ובמד' ותלד בן לזקוניו שהי' זיו איקונין שלו דומה לו, וזה"פ כל השומע יצחק לי ותאמר (כמפרש דבריו שבע"כ כולם הודו לזה) מי מלל לאברהם ר"ל אותם שאמרו שהבן רק מאברהם ולא משרה. הניקה בנים שרה שהניקה גם בנים אחרים וזה אות כי בנה הוא, ואותם שאמרו כי "ילדתי" בן ר"ל שהלידה מתיחסת רק לי ני אני "ילדתי" ולא מאברהם הודו אח"כ מכיון שראו לזקוניו שזיו איקינין של יצחק דומה לאברהם, ובפני"ק הביא לפי המד' דצייר קלסתר פניו כו' וזה שפיר כל הרואה אותו אבל מי שלא ראה אותו עמד בליצונותו ע"כ אמרה כל "השומע" יצחק לי:

ובמד' הרבה עקרות נפקדו עמה וכו' הרבה שוטים נשתפו. ר' לוי אומר הוסיפו על המאורות, וראיתי לפרש דהשלם במדע יראה גבורות ה' בכל רגע, השמש וירח וכל הדברים רק בהשגחת ה', אך השוטים צריכים לנסים ונפלאות ומבלעדי זאת לא יאמינו בה', וכן הי' אז באותו דור שאמרו עולם כמנהגו נוהג והכל בטבע, אך כשעשה נס גדול הודו שיש אלקים בארץ, וז"ש הרבה שוטים נשתפו כי גם השוטים הודו שיש אלקים בארץ, ור' לוי אמר הוסיפו על המאורות כי מנס זה למדו יותר להכיר את ה' ממה שלמדו עד עתה ממאורות הרקיע משמש ביום וירח בלילה, שעל אלה אמרו דעולם כמנהגו נוהג, אך מנס זה למדו שיש בורא למעלה:

ז) הניקה ערש"י לכאו"ק דקיי"ל ביו"ד סי' קנ"ד ס"ב דישראלית לא תניק לבן כותי אפי' בשכר. ואמאי הניקה שרה לבניהם של כותים, אך לפמ"ש הרמ"א שם דאם יש לה חלב הרבה ומצערת מותר, וגם הכא הי' לה חלב הרבה כדאי' במד' דנפתחו לה דדים כשתי מעיינות. והטו"ז בס' דברי דוד דש בזה ודוחה דהכא לא הי' לה חלב לפי הטבע רק שנעשה נם, ולמה עביד רחמנא ניסא לשיקרא, ותי' דאיסור רק על איזה זמן אבל פעם אחת אין קפידא דהא אין חיותא תלוי בזה ע"ש. ובני הרה"ח השלם במדעים מו"ה דוד נ"י אמר דכל הטעם מפני שמגדלת בן לע"ז עי' בע"ז דכ"ו ורמב"ם פ"ט הט"ז מעכו"ם דע"י שתניק יחי' ויקום דור אחר דור עכו"ם, אבל היכי שעי"ז יהי' להיפך שהיא תינק בדרך נס ויראו כל עמי הארץ שה' עשה נס ועי"ז יתרבו גרים, בודאי מותר להניק, וכאן דהי' מרננים דהביאו אסופי מן השוק, והשרות באות לבדוק זה ונפתחו דדי' והניקה כולן ועי"ז האמינו בה' שפיר מותר להניק. ועי' בילקוט משלי דקל"א פרי צדיק עץ חיים שכל הילדים שהניקה שרה נתגיירו אח"כ והוי מגדלתו לשמים ושפיר הניקה ועי' ג"כ בתוס' ע"ז ד"י ע"ב ד"ה אמר בשם מדרש חלב מטמא וחלב מטהר דאנטונינוס ינק מאמו של רבי ואי' בירושלמי שמזה שינק מל עצמו ונתגייר ולמד תורה ע"ש. וא"כ כחו כן י"ל שחלב של שרה גרם לכל בני המצריות שינקו מדדיה שיתגיירו וא"ש. וכ"כ בתנחומא ובילקוט משלי רמז תתקמ"ז:

י) גרש כו' כי לא יירש. ערש"י וק' משום דלא יירש ע"כ בא לו לגרש. וראיתי הפי' דאי' בגמ' כי יסיתך אחיך בן אמך, ולמה לא נקט בן אביך, ומשני כי בן מאב יורש ותמיד להם מחלוקת על עסקי ירושה, ולא יוכל להסית לו כי לא ישמע בקולו, אבל בן מאם לא יירש וישמע לו ועל מצחק פרש"י ע"ז, ואמרה שרה לא"א גרש כו' עם בנה כי הוא מסית, אמר לה א"א הא הוא בן מאב אחד ולא ישמע לו. אמרה שרה כי לא יירש עם בני וע"כ ישמע לו ע"כ בא לו לגרש כי הוא מסית:

יא) על אודות בנו, בחתם סופר כתובות דנ"ג. ובתו"מ כ' פ"פ גמ' יש נוחלין קל"ג ב'. לא תהוי עבורי אחסנתא' אפי' מברא בישא לברא טבא דלמא נפיק מיני' בנין דמעלי, ולכן הי' רע בעיני אברהם לשלוח לישמעאל להעבירו מנחלתו, אבל שרה ראתה בנבואה דלא יצאו ממנו בנים טובים, ולכך אמר ה' שישמע בקולה שהיא השיגה בזה יותר. וכן הביא בשמו בס' חוט המשולש, ופי' בזה בפ' ויחי (מ"ח ח') ויאמר מי אלה ופרש"י שאינם ראוים לברכה כי ירבעם ויהוא יצאו מהם, ויאמר יוסף בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם, וי"ל יעקב שאל מי אלה הוא אותיות אלקים מהופך כמ"ש ההפלאה כי ראה שמה"ד מתוחה עליהם ולא רצה לברכם כי רשעים יצאו מהם ויאמר יוסף וגו' דעל פי הדין אין רשאים להעביר נחלה דילמא נפקי בנין דמעלי, וק"ו באפרים ומנשה, ואף כי אחר איזה דורות יצאו מהם איזה רשעים אולי גם בנין דמעלי נפקי מהם ואין ראוי למנוע ברכה מהם. ויאמר יעקב קחם נא אלי ואברכם אם תצרף "נא אלי" בגימ' שתי שמות הוי' ואדני עם הכולל צ"ב והם שמות של רחמים ותמתיק בהם