פרדס יוסף בראשית קמב

שהיא אשת חבירו שפיר פטור ע"ש, אבל מה שמסיק שהי' לו ללמוד כו' והא הכא הוי שוגג גמור ופטור וכה"ק בס' בנק אריאל, אבל ניחא למ"ש בשבועות די"ח אהא דסמוך לוסתה ואכניסה, וקשה הא וסתות דרבנן, וכ' הרשב"א כיון דעכ"פ מדרבנן הי' לו לפרוש סמוך לוסתה חייב קרבן אף מדאו' דל"ח אונס דהי' לו לפרוש מדרבנן ומוכיחים מעשיו דל"ה אונס ע"ש, וא"כ א"ש כיון דהי' לו ללמוד ול"ח אונם ממילא חייב ב"נ דא"ל התראה. ועי' בשאגת אריה על מכות ד"ט שכתב ג"כ בדרך זה:

ובני הרה"ח מו"ה דוד נ"י הק' על מהרש"א ברכות ל"ד ב' שפ' הא דכ' כי נביא הוא לא קאי על השב א"א רק על ויתפלל בעדך וחי' והפי' שהוא נביא ויודע שע"י תפילתו תחי'. ולפי"ז מה מקשה בגמ' אטו א"א מהדיוט ל"ל לאהדורי, ולהמהרש"א לא קאי כי נביא הוא על השב כו' רק על ויתפלל. אבל באמת רש"י בחומש כ' ג"כ כן ואל תהי' סבור שתתגנה בעיני' ולא יתפלל עליך כו' נביא הוא ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, וזה לפי מסקנת הגמ' שם, וכ"ה במד"ר. ועי' ג"כ באוה"ח. ובכתב סופר הביא מדרש פליאה אמרי נא אחותי את מכאן ששוחטין לחולה בשבת והפי' כחו דלשרה ל"ה סכנה אעפ"כ הותר לה בשביל פק"נ דאברהם כמ"ש ביומא דפ"ה מוחי בהם ושמעי' דפק"נ דאחרים ג"כ מותר ואומרים לו חטא כדי שיזכה חבירך פ"ש, ועי' בס' אמרי הצבי ב"ק צ"ב אריכות באוה"ח כאן:

יב) בני בנים כבנים. עי' יבמות ס"ב ב' דהוכיח בש"ס מפ' ויצא (ל"א מ"ג) הבנות בנותי וע"ש בגליון הש"ם לרע"א שציין פ' יומא ס"ו יבמות י"ז. ומהרש"א סוף סוטה ד"ה א"ל אשקיין, ועי' מלכים ב' (ח' כ"ו) וברד"ק ומלכים א' (ט"ו י') וצ"ע. ועי' בבראשית כ"ט ה' ושמואל ב' (י"ט כ"ח) ועי' חתם סופר חו"מ סי' קי"ב שכ' על רש"י ויצא (ל"א מ"ו) דמנ"ל דהם בניו דילמא אחיו קרובים של יעקב שבאו עם לבן וע' רמב"ן. וי"ל דב' מיני קרובים הי' ליעקב מצד אבי אביו אברהם אחיו של נחור אבי אביו של לבן ומצד אמו רבקה אחות לבן וקרובים מצד אם ל"ה קרובים כחו בפסולי עדות בש"ך סי' ל"ג ולא יתפרש סתם אחים כ"א על קרובי אב, נמצא קרובי' מצד רבקה אמו לא חקרי קרובים ואחים סתם, וקרובים מאביו כבר הי' דור ג' וכשר לפדות ראשון בשלישי ע"ש בסמ"ע סק"ה, משו"ה הוצרך לומר אחי' הם בניו:

ובשו"ת בית שלמה אה"ע סי' ו' הקשה על המ"ר פצ"ד בניו ובני בניו (מ"ו ז') בנות בנים ה"ה כבנים בני בנות אינם כבנים. ופי' המת"כ מדלא כ' בני בנותיו אלא בנות בניו ותמוה חדא דבש"ס יבמות ס"ב אי' דבני בנות מקרי בנים, וכן הוכיח ביומא ס"ו ועוד דהיכי מוכח מכאן דבנות בנים ה"ה כבנים ואדרבה הא לא כללן בסתם בני' אלא כ' בנות בניו. ועוד הא באמת לא הי' לו רק בת אחת ולא היה לה רק בן אחד שילדה לשמעון ע"פ המדרש וערש"י (מ"ו י') ושאול בן הכנענית וכבר כללו בבני בניו וצע"ג, וע"ע בשעה"מ פי"ז מא"ב, ובס' אוהל דוד יבמות דכ"ג ובס' גן יוסף עדן דוד יבמות דס"ב ומגודל אריכות לא העתקתי דבריו. ועי' בית האוצר ח"א כלל מ"ג שמצינו בן אח בשם אח, עי' יבמות ורש"י וירא כ' דבת אחיו נקראת אחות, ופרש"י סנהדרין נ"ח ב' ד"ה אלא, ופי' מדרש רות עה"פ ועתה בתי אל תיראי אין אדם נמנע לקרא לדודו אחיו, ומצינו עוד שאדם קורא לבניו אחים ועי' בב"ר פצ"ד, ובפדר"א פל"ו שהוזכרו ב' הדברים דבן אחיו כאחיו ושבניו כאחיו ע"ש וע"ע ספרא אחרי פרשה א' ברייתא ז' עה"פ דבר אל אהרן אחיך וז"ל אחיך לרבית את הבנים. ובפסיקתא זוטרא שם מוסיף וכה"א וישמע אברם כי נשבה אחיו ולוט הוא בן אחיו, וע"ש בכלל מ"ד מ"ה מ"ו בשם הגו"א דברים (י"ג ז') דסתם אח הוא מן האב ומצינו עוד אח באומנות בספרא בהר פ"ג אל תונו איש את אחיו, ומצינו ג"כ אחוה בבעלי חיים בחולין קי"ד אין לי אלא חלב אמו בחלב אחותו מניין ע"ש:

יז) רש"י נפתחו נקביהם והוא לידה שלהם, עי' מהרש"א ב"ק צ"ב ד"ה שתי עצירות:

יח) כי עצר פ"ד שרה. רש"י ע"פ דבורה של שרה, ועי' בינה לעתים דרוש ס"ב שכ' היתור פ"ד שרה, ורק דעל מה היה גזירת ה' על אבימלך רק בצער של עצירה ולא שאר עונש הוא רק בשביל שרה ולתועלתה, שידע טוב תכונתו של אברהם על אבימלך ע"כ הביא על אבימלך הדבר עצמו שאברהם הי' מצער בו. וכאשר יתפלל אברהם על ככה, יהי' הוא נענה תחילה כיון שצריך לאותו דבר ע"ש דברים מתוקים:

כא א) וה' פקד ערש"י, ועי' ב"ק צ"ב ובמהרש"א. ובפני יהושע כתב בפרש"י דה' פקד, מדלא כ' ויפקוד, ויל"ד הא בחומש פרש"י מסמיכות הכתובים דכ' ויתפלל אברהם כו' וסמיך לי' וה' פקד. ועו"ק דבגמ' יליף