פרדס יוסף בראשית קמא

בקומה, אבל מרש"י בחומש נראה שנקוד כל התיבה ובקימה, אבל בב"ר וגמ' איתא רק על הוא"ו וצ"ע (ובמהרש"א הוריות תי' שנקוד על ו' ראשון של ובקומה וכ' הכי ולא ידע בשכבה בקומה, שה"פ דל"י בבקר אם שכבה אצלו וחינה תידק הא בקומה גופה ידע דהי' שכור ול"ה לו למשתי ושפיר אתה דורש הכתב), וכן מצאתי בס' מאירי אור בהוריות ומצא בחומש ישן נקוד כולה, וי"ל גם בפשט הגמ' למה נקוד על ו' ובקומה היינו הו' אותיות ובקומה ע"ש:

לו) רש"י אע"פ שאין מתעברת מב"ר. ועי' בח"ר פמ"ג פלוגתא בזה. ועמ"ש בפ' לך (ט"ז ד') ועוד כ' האחרונים דבבוגרות מתעברת מביאה ראשונה, וע"ע בשו"ת חדות יעקב תנינא סי' י"ח מדודי הגאון אבד"ק לאסק שליט"א. וע"ע בשדי חמד בחלק הכללים אות א' סי' ע"ח שכ' דאין הפשט כר"ן דמיעוט איכא דמתעברות בביאה ראשונה רק דזמנין דמתעברה וכמ"ש רש"י כאן בפ' וירא (י"ט ל"ו) בבנות לוט דאלו שלטו בעצמן וכו' וע"ע בקובץ כנסת חכמי ישראל היו"ל באדעסא ש' תרנ"ז סי' קע"א בזה:

לז) עד היום. פי' בתיב"ע עד יומא דין, ובפסוק ל"ח על עד היום פי' בתיב"ע עד זמן יומא דין, ועמ"ש בזה בחמדת ישראל הנדפם מחדש בהוספות על מל"ת י"ב:

כ א) ויסע. רש"י שיצא ש"ר על לוט עי' פגי יהושע ב"ק דצ"ב. בתד"ה כאשר מ"ש בזה. וע"ע בס' זית רענן בח"ב בסופו כ' דבפ' לך (י"ב ה') ויקח אברם את שרי ואת לוט, והק' בזה"ק למה לקח ללוט הא אחז"ל אל תתחבר לרשע, ותי' דראה ברוה"ק שעתיד לצאת ממנו מלכות בית דוד ולכן נלחם בעדו, אך עתה אחרי המעשה שבא לוט על בנותיו ונולדו עמון ומואב שיצא מלכות ב"ד, עתה התרחק משם:

ב) רש"י כאן לא נטל רשות עי' שו"ת גור אריה יהודא אה"ע סי' מ', ומגודל אריכות לא העתקתי:

ג) בעולת בעל. עי' בכתובות דס"א א' ובמהרש"א שם, ובישועות יעקב עה"ת. ועי' באוה"ח מ"ש בשם הרמב"ם, והוא בפ"י ה"א ממלכים, ועי' בזה בריטב"א ורמב"ן מכות ד"ט, ובשטמ"ק ב"ק צ"ב, ובשו"ת מהרי"א יו"ד סי' ש"ג:

ו) באוה"ח בעכו"ם מחשבה כמעשה, כ"כ בירושלמי פ"א דפאה ועי' ביפה מראה, ובתוס' קידושין ל"ט ב' ד"ה מחשבה, ובערבי נחל בשבת שובה ש' תקנ"ב, ובענין בעכו"ם ל"מ תשובה, ועי' לעיל בפ' בראשית (ד' ט"ז):

ז) כי נביא הוא פרש"י, ועי' בס' יד אליהו להגר"א ז"ל מקאליש ח"א סי' מ"א שנסתפק אי חותר לסמוך על רוח הקודש בתערובות טרפה בין הכשרות, אי מכיר ברוה"ק איזה הטרפה, ולכאורה יש לפשוט מכאן דאמר הקב"ה לאבימלך השב א"א כי נביא הוא ויודע שלא נגעת בה, וק' הא אברהם הי' כהן ואסור בשבוי', ומה מהני הרוה"ק, אך יש לדחות דעיקר דאסור לסמוך על רוה"ק דתורה לא בשמים כדאי' בב"מ דנ"ט, וזה דוקא לאחר שניתנה תורה בארץ לא ניתנה להשתמש ברוה"ק ובת קול, אבל אברהם הי' מקיים התורה בעודנה בשמים ודאי מותר להשתמש ברוח הקודש ע"ש, והנה בעיקר דבריו קדמו המהר"ל בגור אריה פ' ויגש (ח"ו י'). ופי' ברמב"ן פ' ראה (י"ג ד'), ובחתם סופר או"ח סי' ר"ח, ובכל"ח פ' ויגש מ"ש בזה:

ובב"ק צ"ב מקשי' אטו אשת הדיוט ל"ב לאהדורי וכו' והגאון ר"ר העשיל ז"ל אמר עפמ"ש בריש יבמות המקדש איילונית א"צ גט דהוי קידושי טעות, וכ' תוס' ביבמות ד"ב ע"ב ד"ה או ובאה"ע סי' ח"ד סעיף ד' אם הכיר בה שאיילונית וקדשה הוי קידושין, ושרה ג"כ הי' איילונית, וקשה מה השב א"א, הא לא הוי כלל אשת איש, לזה אמר כי נביא הוא והכיר בה שאיילונית דהוי קידושין והיא א"א, ועי' בתוס' יו"ט פ"ח מ"ז דב"ק שכ' דמגמ' משמע דאברהם עצמו הי' צריך לפיוס כמ"ש אכסנאי שבא לעיר כי', ובמד"ר משמע דלא הי' צריך לפיוס דא"ל מי מפייסו שלא נגעתי בה א"ל כי נביא הוא ופרש"י ג"כ ויודע שלא נגעתי בה ע"ש ובים התלמוד כ' עפמ"ש בשבת נ"ה אע"ג דלא מקבלין תוכחה צריך להוכיח, וכ' תוס' דדוקא אם יש ספק אם יקבל אבל אי בודאי לא יקבל הנח להם חוטב שיהי' שוגגין ואל יהי' מזידין, וא"ש הפשט השב א"א מ"מ ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג הלא אמר לי אחותי כו' היינו מפני פה לא הוכיח אותי דלמא אקבל ממנו, לזה אמר כי נביא הוא ויודע שלא יקבל ממנו ולכך לא אמר דמוטב שיהי' שוגגים כו' ואי הא אעפ"כ הי' שוגג שסבר אחותו לזה אמר אכסנאי כו' שהי' לו ללמוד ד"א, ובמפרשי הים הק' פ"ש דהוי שוגג הא ב"נ ל"צ התראה ונהרג גם בשוגג כמ"ש רש"י במכות ד"ט א', וא"כ ל"ש מוטב יהי' שוגגים, ויהי' מזה ראי' להר"מ ולח"מ פ"י ממלכים דדוקא בקרוב למאד ב"נ חייב אבל בשוגג גמור פטור וכאן שלא ידע