פרדס יוסף בראשית קכד

בחזרה וזה"פ ויהי' עניים בני ביתך, כמו בני בית אכלו אתמול ואוכלים היום:

שם כחם היום. ראיתי בכתבי הגה"צ ר' צבי הירש הכהן ז"ל האבד"ק זגיערש עי' ברכות כ"ז א' מדלא כ' כחום השמש אלא היום, דבשעה ששית כל המקומות חמים ואף בצל ע"ש, ועי' בנדרים ד"מ ע"א, שלא לבקר חולה בג' שעות ראשונות דאז החולי אינו בתוקפו כל כך ולא יבקש רחמים, ולא בג' שעות אחרונים דתקיף חולשי' ומתייאש מרחמים ע"ש. ומשום זה בא השי"ת כחום היום בחצות היום, אף דלא שייך כאן הטמאים, מ"מ למד איך להתנהג באיזה זמן לילך לבקר החולה, ופי' רש"י בראשית (א' כ"ו) נעשה לימד וכו':

ב) שלשה אנשים. רש"י ורפאל הלך משם שרשה להציל לוט. והק' אמאי לא נשלח מלאך מיוחד להציל לוט עי' במאסף הבאר כרך ב' ח"ג סי' י"ג בשם החי' הרי"מ ז"ל דעל הנה באהל פרש"י צנועה היא וביבמות פ"ו ב', אי' מואבי ולא מואבית לפי שאיש דרכו לקדם ולא אשה שכבודה בת מלך פנימה, א"כ מזה שאמר הנה באהל נודע הדין דלא מואבית, וא"כ הלך להציל משם לוט דיצאה ממנו רות המואביה שממנה יצא דוד, וז"ש במד' מצאתי את דוד עבדי והיכן מצאתי בסדום שעי"ז ניצל ודפח"ח, וע"ע בס' אזור אלי' סי' ר"א ובהקדמה לס' ברכת אברהם מהג"ר אביש מפפד"מ ז"ל באריכות:

וי"ל ג"כ דצדיקים חושבים לעולם כי לא עשו מאומה, ועומדים על פתחו של היכל החכמה יראה, וכן דוד אמר פתחו לי שערי צדק וגם ב"ז אמר א"י באיזה דרך מוליכין אותי וז"פ תהלים (פ"ד ו') אשרי אדם עוז לו בך ואפ"ה מסלות בלבבם עוד מסופקים באיזה מסילה מוליכין אותו או לגיהנם או לג"ע, ואל תקשה לחה אין אמינים בצדקתם התשובה כי אין צדיק בארץ. אין מחזיק עצמו לצדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא הלאה, וז"פ במד' תנחומא ר"פ בראשית בר' נוהו שהראו לו י"ג נהרי דאפרסמון ואמר ואני אמרתי לריק יגעתי. ועמ"ש בהקדמה בזה. וז"ש רא אליו ה', זכה לזה יען שחשב תמיד שהוא יושב בפתח האהל ולא נכנס באהל. הגם כחום היום האיר העולם כמו השמש וירא שלשה אנשים נצבים אליו כל אדם הוא גדול ועומד במעלה ממנו וירץ לקראתם. וערמב"ן באגרת לבנו:

שם כד חזו דשרי ואסר, עי' בריקאנטי פ' לך דא"א קודם החילה לא הי' ראוי לצאת ממנו יצחק, ועי' תפארת שלמה דפי' דכל זמן דנקראת שר"י אסר אותה על עצמו לבלתי נגוע בה. פרשו ממנו למדו ממנו פרישות, כי גם בעיני מלאכים הי' פלא איך בן אדם יוכל להתאמץ כ"כ ע"ש. ועי' בס' מדבר קדמות דא"א ידע דהיא עקרה ולא בא עלי' עד שנתבשר שיהי' לו זרע מחנה, וכ"כ האר"י בשער הגלגולים. ואי' ג"כ דאות ה' מסוגל לזרע כמ"ש. הא לכם זרע וזה שלקח י' משרי וחלקה לב' ההי"ן א' ניתנה לאברהם וא' לשרה, וז"פ כד חזו דהוי שר"י ביו"ד שעדיין עקרה ואסר עצמו עלי ולא בא עלי'. ועי' בס' באר שלמה מערכת א' אות ס':

ג) אדני. ערש"י, ועמ"ש בפ' ויגש (מ"ו כ"ט) בשם הברכ"י, ועי' שבועות דל"ה ומהרש"א ובהגהות מצפה איתן בש"ס דווילנא, ובשו"ת שער אפרים סי' ס"ד אריכות גדול. ובס' פתגמין קדישין הקשה מ"ש רש"י דלגדול שבהם אמר וקראם כולם אדונים, דמה הי' ק"ל לרש"י שהוצרך לומר שקראם כולם אדונים, ב' דמנ"ל דילמא רק להגדול אמר אדני, ג' מה הי' ק"ל שאמר ד"א שהוא קדש. וכ' דק' לחה נכתב אדני בקמץ תחת הנ' דממ"נ ק' אם קרא לגדול הול"ל בחיר"ק, ואם קרא לכולם אדונים הול"ל בפתח תחת הנ', ומתרץ רש"י דא"א ביקש מה' שימתין לו עד הכניסו האורחים וגם כשדיבר עם האורחים הי' קורא לגדול אדני. וגם קרא לכולם אדונים, ותוה"ק כללה בחדא מחתא כל דברי א"א אדני בקמץ דכלפי מעלה אדני בקמץ, ובנקודת קמץ יש חירק ופתח וכוללת גם דברי ד"א ע"ש. ובס' אדנ"פ הק' דמנא ידע א"א שיש גדול דילמא כולם שווים ואי"ל אותו שבאמצע כמ"ש ביומא כ"ט א, הא לא סגי בלא"ה כיון דג' הולכים מוכרח א' להיות באמצע, וי"ל דאי' ברש"י כד חזו דשרי ואסר פרשני ממנו מיד וירץ לקראתם, ואחר שפרשו הפכו פניהם ופנו אלי' עורף, וראה שהיו מהלכים בצדו של אמצעי החליפו עצמם זה לצד זה וזה לצד זה, ואז חקר למה חלפו ועברו, ש"מ שהמהלך באמצע הגדול וקיי"ל שהרב באמצע וקטן מימינו וגדול משמאלו, ונמצא כשהי' מהלכין אצל אברהם ופניהם אצלו הי' הגדול משמאל האמצעי וכשהפכו פניהם אז בא הגדול לימין האמצעי ובהכרח החליפו הצדדים הקטן לכאן והגדול לכאן, וכשראה החליפין שעשו הבין שהאמצע הגדול. ועי' בזה דבר חריף בס' לקוטי שושנים. ובשם הגר"א מווילנא אי' בהא דשבת קכ"ז גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת שכינה שנ' אל נא תעבור. וק' מנלן שגדולה שמא שניהם שקולים, וי"ל דהנפטר מרבו אל יפטר אחורי' כלפי רבו רק פני' כלפי רבו