פרדס יוסף בראשית קי

הכוכב שאינו מוליד הי' סובר שלידת ישמעאל פ"י הטבע ולא הי' התפלל על שרה עש"ה, ובספר איי הים ברכות ד"ט, ובפר"ד דרוש ה'. ובאהבת ציון מהנ"ב דרוש עשירי, ובהקדמת נ"ב מ"ת, ובל"ע דרוש כ"ה, ותולדות נח דרוש ג', והגדה ריח דודאים ד"כ:

ינ) רמב"ן כל המריעין לישראל נענשו אע"פ שגזר ה' לא על ידוע, ועי' בח' פרקים לרמב"ם פרק ח' דבשביל זה כל רוצח נהרג אף שנגזר עליו מן השמים, דהגזר ל"ה ע"י איש פלוני, וערמב"ם פ"ו ה"ה מתשובה, ותיו"ט פ"ב דאבות משנה ו' ועי' בס' דרך אמת לחכם בכר דוד הספרדי בדרוש מ"ש בזה. ועפי"ז א"ש קו' העולם למה בהרגו אין נהרגין הא בעינן יד העדים תהי' בראשונה ונהרגין מצד רוצח. אך לפמ"ש רמב"ן פ' שופטים (י"ט י"ט) דהרגו אין נהרגין משום דאלקים נצב בעדת אל ובטח עשו כמשפט, ועי' כ"מ פ"כ מעדות והכא חזינן דהגזר הי' דיהרג ע"י פלוני ופלוני עדי' דכך הי' הפס"ד של הב"ד דאלקים נצב בעדת אל ולא הוי עלייהו שם רוצח, וע' בס' ישועות מלכו בקונטרס מעט צרי:

טו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלום רש"י מכאן שעשה תרח תשובה, והק' דילמא תרח הוא ברשעו אך ברא מזכה אבא ובזכות אברהם ניצל תרח, והתי' בזה דהול"ל ואתה תבא אל אביך ולמה כ' אבותיך, ומוכרח דעשה תרח תשובה ובזה זיכה את אביו של תרח דפ"י שתרח שב זיכה לאביו וזה אל אבותיך אביו ואבי אביו, ועי' בנח"ק ואדנ"פ ופר"ד סוף דרוש ה':

טז) ודור רביעי ישובו הנה. ערש"י, ומשנה עדיות פ"ב מ"ט וברע"ב ור"ם ותיו"ט בזה. ובשו"ת נודע ביהודא קמא חו"מ סי' ל"ח בצוואה שכ' בה דור רביעי ממי יתחיל המספר אם המצוה בכלל והביא רש"י כאן יעקב ירד מצרימה, יהודה בנו, פרץ בנו חצרון בנו. וכלב בא לארץ, הרי דיעקב אינו בכלל, ומראב"ע שפי' דור רביעי מאותן שהי' גרים ועליהם נא' גר יהי' זרעך, וקהת הי' גר במצרים ועמרם בנו ומשה ואהרן בני עמרם, ובני משה ואהרן הם דור רביעי ששבו לארץ וא"כ מספר ארבעה עם קהת, ורמב"ן פי' דור ד' של אמורי שלא שלם פינו עד אותו זמן אין כאן הכרע אם עצמו בכלל, וי"ל שדעתו כרש"י דלרמב"ן שה' פוקד על שלשים ורבעים הרי בנים דור ראשון, וגם לראב"ע אין ראי' דדבר ה' לאברהם שהדור הד' מגרים ישובו. ולכן י"ל שגם גר ראשון בכלל מספר הדורות שכלם דורות של אברהם אבל אם האדם עצמו מדברר בעדו, או שאחר מדבר עליו ומזכיר דורות ודאי אינם בכלל דורות, ובזה נר' פי' הא' כי לכל הפירושים ק' אחר שד' מאות שנה מתחיל מיצחק איך נדרש דור רביעי על דבר אחר, לכ"נ שדור ד' מאברהם עצמו, יצחק בנו יעקב בנו אשר בנו וסרח בת אשר באה אל ארץ ע"ש שהעלה שהוא אינו בכלל. וע"ש בהגהות הג"ר ברוך פרענקיל. ובהגהות הגרי"ש נאטאנזאהן שציין ליבמות ע"ח דצריך קרא דלהם דאל"ה ה"א דהבנים מניין, ועי' גיטין פ"ח כי תוליד בנים ובני בנים ואי' שבעה בתי דינין, וביד שאול יו"ד סי' ר"פ סק"ב. וע"ע בשו"ת מבי"ט ח"ב סי' כ"ח והובא בש"ך חו"מ סי' רנ"ז סק"ג, ובשבות יעקב ח"א סי' קע"ג חולק על המבי"ט, ואם נימא דכוונת המבי"ט כמ"ש הנ"ב דמנין חוץ ממנו ל"ק קו' השבו"י. וראיתי להגאון מקוטנא ז"ל בס' ישועות מלכו בדף ע"ז דמקודם הי' דור ק"כ שנים כמ"ש והי' ימיו ק"כ וג"פ הוי ש"ם ובן מ' לבינה עד שיהי' להם דעת לקבל התורה, הרי ד' מאות שנה, אך כשראה ה' שאינם יכולים להיום כ"כ במצרים עשה דור ע' שנה כמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וג"פ הוי רד"ו, אך הלא צריכים להיות עוד עד מ' לבינה ונתן ה' שכל לעוברות ותנוקות כמ"ש במד' שהתנוקות הראו על ה' באצבע זה אלוקינו, וזה"פ מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, זו תורה, ולמה למען צוררך להשבית טענת אויב ומתנקם שטענו שישראל צריכים עוד מ' שנה, ועמש"ל בפ' בראשית (ד' כ"ד) בשבעתים יוקם, ובס' נפלאות מתהשי"ת פכ"ב אריכות מחשבון הגלות:

י"ט הקיני. ערש"י עי' כנסת ישראל מאבי התפ"י על משניות, שכ' נשמט חוי בשמות (ג' ח') ונחמי' (ט' ח') ובתפלת יוצר דפעמים רפאים עוג, דלבשן יקרא ארץ רפאים כדברים (ג' י"ג), ואמורי סיחון ופעם כולל גם עוג שם (ג' ח') שני מלכי אמורי. וע"ע במהר"ם שיף חולין ד"ס מ"ש בזה:

טז ג) עשר שנים. ערש"י אין ישיבת חו"ל ממנין, וערמב"ן דהוא לכל אדם, וגם שאין הדין אם יושב בחו"ל י' שנים שישא אחרת, רק אם דר בחו"ל ה' או י' שנים ובא לא"י אין ישיבות חו"ל מן המנין דאולי בזכות א"י יבנו, וע' מהרש"א יבמות ס"ד, וברש"י שם כ' דילמא משום עון חו"ל הי' עקורים, ובהגהות מיימוני פט"ו ה"ח מאישות הביא בשם רש"י בחומש דלא על כל אדם אין ישיבת חו"ל בכלל, ועי' שו"ת שב יעקב אה"ע סי' א' הביא סמ"ג עשין מ"ט דמרש"י בחומש משמע דוקא באברהם אין חו"ל עולה ממנין ורמב"ן