פרדס יוסף בראשית קח

במקור מחצבתה, וזה מצינו ביעקב שחנך את כל ביתו שנ' כה תאמר לבית יעקב ודרשו אלו הנשים, ואיש המתנהג בכל זה ראוי לברכת כהנים. וע"ע בס' אהבת עולם דרוש ט"ז בזה:

ח) ויאמר אדני ה' עי' ברכות ז' ב' לא הי' אדם שקראו לקב"ה אדון, עי' בס' זרע ברוך ב' שמות אדני וה' עפמ"ש בזה"ק בראשית דקנ"ה דהקב"ה בעוה"ז נקרא אדני ובעוה"ב הוי', ואברהם נסתפק במ"ש שכרך הרבה כו' אם על שכר הצפון בעוה"ב או שכר עוה"ז, לז"א ב' שמות ר"ל איזה שכר תתן לי כו' שמראה רק עוה"ב כיון שאנכי הולך ערירי, והשיב לא יירשך זה, ויש לך בעוה"ז ועוה"ב, וחשה דימה עצמו לאברהם ואמר ה' אלקים כו'. ובאהל יעקב כ' עד אברהם ה' נהג עולמו בחסד חנם לא לפי מעשיהם, וא"א קבל עול מלכותו ויהי למס עובד, וקראו אדון שיתנהג העולם כפי שורת הדין, עפ"י מעשה בנ"א אם טוב ואם רע ע"ש במתק מליצתו. ובס' תולדות נח דרוש ג' כ' דלכאו' שם אדון אינו תואר מעלה גדולה, ואפי' חי שיש לו רק ממשלה מועטת נקרא אדון, שמעני אדוני וכדומה, אלא כוונתם ששאר בנ"א יש אדונים המושלים עליהם או הטבע או המזל, ואם יתקוף האדם לעשות השנים יעמדו כנגדו, ולכן ברצותו להגדיל אדנותו צריך לקראותו אדוני האדונים שמושל כחפצו. אבל א"א של"ה מושל עליו הטבע ולא המזל, ואדרבה הם נתונים לממשלותיו לכן קרא לה' אדון לבד ולא אדוני האדונים כי הוא ית' לבדו אדון לו ואותו הסגולה הנחיל לבני' מקבלת התורה ע"ש ובדרוש ט"ז בשם האברבנאל. וע"ע בזה"ק משפטים קכ"ד א', ובס' ווי העמודים פכ"ג, וביפ"ת בראשית פי"ז סי' ה', ובס' אסיפת זקנים ברכות ד"ז:

שם במה אדע רש"י באיזה זכות עי' צל"ח ברכות ז' דבזה הורה א"א כי הכל תלוי בזכות וחובה ירושת הארץ וכל כיוצא בזה בעניני טובה ורעה בעלמא הדין, והקב"ה משגיח בהשגחה פרטית לשלם לכאו"א כגמול ידו, ובזה הורה כי הוא אדון העולם הזה ג"כ, ועי' מהרש"א ורשב"א שעד אברהם הי' אומרים שהכל תלוי במזל עד שבא אברהם והודיע כי הכל הוא בהשגחת הבורא והכל לפי הזכות וחוב. ובפרשת דרכים דרוש ג' הק' דבתחלה כשצוהו ה' לך מארצך ואח"כ כשא"ל כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם, ולא שאל באיזה זכות רק עתה. ונ' דבב"ב ד"י האומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחי' בני ה"ז צדיק גמור, ודוקא בישראל ולא בב"נ ואברהם הי' נבוך אם יצא מכלל ב"נ ומשו"ה תחלה לא שאל באיזה זכות דשמא עדיין ב"נ וחטא לו לעשות דבר כדי לזכות בירושת ארץ, אבל עכשיו שא"ל ה' צא מאצטגנינות שאין מזל לישראל, וכיון שיצאו מכלל ב"נ שאל באיזה זכות ואפ"ה הוי צ"ג עש"ה:

ובס' תולדות נח דרוש ב' כ' שהטוב שצדיק ישיג ע"פ ב' אופנים א' בשכר מצותי'. והב' מתנת חנם, והגר"א מווילנא בפי' על משלי כ' שהיעוד בשכר עולם אפשר שיגרום החטא ויתבטל היעוד אבל הניתן בחסד חנם הנותן בעין יפה נותן ואי אפשר לחטא לבטלו, ולכן כל פעם שהבטיח ה' נתינת ארץ לאברהם חשב שבמתנת חנם תנתן לו, והי' לו ידיעה ברורה שירשנה, אבל כאן שא"ל אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשרים, וכיון שהזכיר לו שבזכות מה שעשה באור כשדים שהפיל עצמו לאש לכן נותן לו הארץ, יפה שאל במה אדע דשמא יגרום החטא וא"ל ה' כי הירושה לא תתבטל לשום סבה, וא"ל לזרעך נתתי את הארץ כאלו כבר נתונה להם ואין עוד מעכב בדבר עש"ה. ובד"ש כ' ע"פ מ"ש הכנה"ג סוף או"ח דח"ש גדעון אם יהי' טל על הגיזה אף דכ' לא תנסו את ה' דדוקא לבלי להאמין בה' אסור אבל גדעון שאל אות דהי' ירא דהאנשים לא יאמינו וזה מותר, וכן כאן במה שהבטיחו בבנים האמין אבל במה שא"ל שיוריש לזרעו הארץ שאל אות פן הבנים לא יאמינו. וגם לפמ"ש הרד"ק דלשאול אות על כח ה' אסור אבל לשאול אות אם הוא ראוי לנס מותר ולכן במה שא"ל שהוא יוריש הארץ לבניו שאל במה אדע. דהיינו באיזה זכות אירשנה לאחרים ודו"ז הרה"ג הצדיק ר' צבי הכהן ז"ל האבד"ק זגיערש אמר דאי' דעל בנים לא שאל אות דלטובה אין חוזר, אבל ירושת א"י אף דג"כ לטובה אבל לכנענים הוא רעה אבל ק' מה מועיל אות דילמא יעשו הכנענים תשובה, ונר' דאי' ברש"י שמואל א' (ט"ו כ"ח) א"ת אשוב מעוני, לא יועיל עוד ליטול את המלוכה ממי שנתנה לו ה', כי ה' שהוא נצחונו של ישראל לא ישקר מליתן הטובה לזה שאמר ליתן ע"ש וה"נ כן כיון דהראה לו אות הוי כמו שנותן לו ואין חוזר מטובה אף דיעשו תשובה. וע' בשבת דנ"ה וברמב"ם ה' יסוה"ת פ"ט ה"ד. ובקובץ דרושים חוב' ה' סי' כ"א מזקיני הגאון מלאסק ז"ל:

ט) עגלה. ערש"י ותרגום ותוס' גיטין נ"ו א' ד"ה עגלה. וחי' הש"ס להגר"י פיק:

יא) ישמעאל. עמ"ש בחיי שרה, (כ"ה ט'):

יב) ותרדמה עי' יערות דבש ח"א דרוש ב'