פרדס יוסף בראשית קה

ובתרגום יונתן פ' ויקהל (ל"ה כ"ז) והנשיאים הביאו פי' העננים הביאו כל זאת מגן עדן, והק' איך הי' כשר הא בעינן שמן זית ולא מן השמים, אך א"ש דהביאו מג"ע התחתון והוא מן העצים שם והוי שמן זית, וכ' ויצמח כו' כל עץ, דלג"ע העליון לא יגיעו העננים, ובט"ז או"ח סי' תר"ע תי' קו' ב"י דבלילה הא' ל"ה נם ע"פ זה"ק דאין הברכה חל על כלי ריקן וע"כ נשאר מעט שמן, ולכאו' תמוה דברכה אינו חל על ריקן אבל בחנוכה היה נס ויוכל להיות יש מאין, ואומרים בשם הגה"ק מגור זצ"ל דקיי"ל דכל השמנים פסולים למנורה רק שמן זית ואם הי' ע"י נס ל"ה שמן זית וע"כ בחנוכה הי' ברכה ופח"ח ונשמע מזה דמה שהוא ברכה הוי אותו מין ודינו כשמן זית, ומתוספתא הנ"ל מוכח דמנם פטור וע"כ דלאו שמן זית הוא, וע' בכל"ח פ' ויקהל אות ה':

ויש עוד להסתפק בבהמה הנולדה ע"י ספר יצירה כי האי דסנהד' ס"ה אי כשרה להקרבה, ועי' בחכ"צ סי' צ"ג דאדם הנוצר ע"י ס' יצירה מותר להרגו דכ' שופך דם האדם באדם דמו ישפך יצא זה שלא נוצר באדם ע"ש. וה"ה בהמה הנולדה ע"י ס' יצירה א"צ שחיטה דאין זה בכלל וזבחת מבקרך, ומה"ט כ' רש"י בסנהד' דחמור היורד משמים טהור דאין זה חמור רק צורת חמור ומצאתי עוד בס' מקיץ נרדמים מכתב ט"ו שהערה בכמה דברים מהנ"ל, ועמ"ש בפ' וישב (ל"ז ב') מזה, ומצאתי עוד בירחון הבאר כרך ג' ח"ב סי' קי"ח אריכות גדול מזה מהגה"צ מסאקאלוב שליט"א ועי' מה שכתבתי בזה להלן בפ' תולדות (כ"ו י"ב) וישב (ל"ז ב') ויקהל (ל"ה כ"ז):

כד) בלעדי אשר אכלו הנערים. ערש"י דחלק היורד למלחמה ויושבים על כלים שוים, אך עדיין אשר אכלו הנערים מיותר, ובס' משנת חכמים ה' עכו"ם סי' ל"ט, בצפנת פענח סקצ"ו כ' דעכו"ם מעכו"ם קונה בחזקה עי' גיטין ל"ח, ויש חילוק דבחזקה ע"י כיבוש מלחמה שהו חוק להם יש בזה קנין לעכו"ם משא"כ אם קונה א' בחזקה שלא כדין דמצוה על דינים וגזל, ועי' מג"א סי' תרמ"ט סק"ה, וידוע דאברהם נהג עצמו בדיני ישראל עכ"פ לחומרא, א"כ המלכים שכבשו למלך סדום זכו כדין עכו"ם מעכו"ם שקנו ג"כ בחזקה וכיבוש, אבל אברהם לא רצה כלל ליהנות מזה כי לישראל דין אחר וז"ש הרימותי ידי אל ה' כלו' שידי כל היכי דאיתניי' ברשותא דמרא קמא איתניי' ויש לו דין ישראל, ואמר בלתי אשר אכלו הנערים דהיינו דקיי"ל הגוזל ומאכיל פטור לשלם דאיכא יאוש, הילכך דוקא מה שאכלו הנערים פטור לשלם, משא"כ אי הי' בעין וא"ש, וממ"ש בזה בפ' במדבר (ג' מ"ה) בשם הגרי"פ:

טו א) אז אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד. ערש"י עי' קובץ ח"ת אהל מועד ח"ב דכ' יש לדקדק דהול"ל שכרך הרבה מאד ובזה נדע דעאכו"כ שלא יענש, וי"ל ע"פ מד' שמואל (ד' ב') שפי' שכר מצוה שה' חפץ בטובת בריותיו והרבה להם מצות כדי להרבות שכרם, ואם יעשה האדם המצות וחי בהם זה רצון ה' כי נעשה רצונו להטיב את הבריות ועל הנ"ר הזה עוד יקבל שכר וזה שכר מצוה שה' ישלם לו גמול טוב זה בעצמו "מצוה" שנ"ר לפניו כמו בעשיית מצוה וע"ז עצמו מקבל שכר ע"ש. ועי' בערבי נחל פ' שופטים ע"פ משל. וז"פ אל תירא אברם' כי במה אחר "אנכי מגן לך" ואטיב עמך בעבור צדקתך בזה עצמו שכרך הרבה מאד. כי נ"ר לפני בזה שאוכל להטיב עמך. וע' בינה לעתים דרוש ל"ט דבא הגמול בשלשה כי למה שהי' משפיע לאחרים מחכמתו גם ה' השפיע עליו נביאתו יותר מעד עכשיו, ולאשר בגבורתו הי' מגן לאחרים להחלשים שלא יוכלו להנצל מרודפיהם הבטיחו אנכי מגן לך, ולפי שבעשרו פזר נתן לאחרים לפיכך שכרך הרבה מאד, מאד זה ממון כמו שפי' בכל מאדך עש"ה ועי' בשו"ת זכרון יצחק בח"ת:

וע' בקובץ המאסף היו"ל בירושלים שנת י"ח כרך א' סי' י"ב מדוע נקרא ציור בעל שש קצות מגן דוד ולא מגן אברהם הלא ה' א"ל אנכי מגן לך, וי"ל דבסנהד' צ"ה א' א"ל ה' לדוד עד מתי יהי' עון זה טמון בידך כו' כאשר הפיל ישבי את דוד קמטי' הניח עלי' קורה והעמיד עצמו עלי' מכא לי' ארעא מתותי' ונתרככה הארץ מתחתיו ולא הזיקו, אמר ניפול עלי' ונקטל, אמר אבישי שם אוקמי' לדוד בין שמיא לארעא מעתה נראה אם מלך ב"ו ישמור את האיש לא ישמור אותו רק מד' רוחות פנים ואחור ימין ושמאל אבל מעלה ומטה א"י לשמרו, אבל ה' שמר לדוד אף מעלה ומטה וזה מגן דוד באמת ולכן ציור כזה נקרא מגן דוד כי שמרו ה' מששה רוחות ע"ש. והנה בס' העקרים חקר מדוע שכר מצוה בעוה"ב שהוא שכר נצחי, ועונש בגיהנם י"ב חדש עונש זמני, ממ"נ אי אזלי' בתר הנעבד שאנו עובדים לה' הנצחי. ומשו"ה שכר נמי נצחי, א"כ גם עונש יהי' כן, ואי אזלי' בתר העובד שהוא האדם משו"ה העונש זמני א"כ גם בשכר יהיה כן. ובמלך בו"ד להיפך המורד במלך חייב מיתה והוא עונש נצחי, ומי שעשה דבר טוב למלך ישולם