פנים יפות בראשית צט

אבל נשיאתו של דוד מי יקימנו, ויש לפרש עוד דקאי על בהמ"ק שהית' עבוד' בחלקו של טורף ולשכת הגזית שהוא מקום התורה כדכתיב כי מציון תצא תורה הי' בחלקו של יהודה והוא בחינות התורה והעבודה שהם קיומו של עולם ושניהם נמשלו לאריות שהמזבח נקרא אריאל והת"ח נקראים בכמה מקומות ארי' אענם חשיבות התורה שהיא מתקיימת לעולם כמ"ש משה רבינו ע"ה כי לא תשכח מפי זרעו אבל העבודה נתבטלה בעונותינו וז"ש מי יקימנו, ויש לפרש לא יסור שבט על שם הכתוב דאף כשנתחלק המלוכ' ברחבעם נשאר לו שבט א' כדכתב במלכים א' י"א ולבנו תתן שבט א' וגו' והיינו מה שאמר עד כי יבא שילה שאז יוחזר המלוכה בשלימות על כל ישראל לדוד כמ"ש ושמתיה לעץ א' ויש לפ' אוסרי לגפן שפירשו חז"ל שיטעון עיר א' וגו' דהכל קאי על התורה כמו שאמר יששכר חמור גרם על סבל עול התורה וכן אמר רוכבי אתונות צחורות ודומה משא התורה לגפנים וכמו שפירשו חז"ל פ"ב אם פרחה הגפן ודימה הגפנים לחכמים הגדולי' והשורק' לחבירי' המקשיבי' להם שהם דומ' לבני אתון שטוענים הכל לפי כח גבורת' ואמר כבס ביין לבושו על שם התורה שנקראת יין והוא מכבסת כל בחינות הלבושים של רוח ונפש כמו שאחז"ל אם יצרו מתגבר עליו יעסוק בתור' אם אבן הוא נמוח ואמר בדם ענבי' סותה על שם שאחז"ל אם לא יזכור לו יום המיתה והיינו שאמר ודם ענבים סותה שהוא לשבר הסתה של יצה"ר להתגאות ח"ו ע"י שמזכיר לו יום המיתה והיינו שאמרו חז"ל יערוף כמטר לקחי שאם ח"ו יפגו' בתורה אז ערפתו, וכמו שפירשנו בפ' בתהלים ק"י יקום סערה לדממה ויחשו גליהם וכמ"ש לעיל דקאי על מה שאמר בתחלה יעמוד רוח סערה ותרומם גליו שהוא היצה"ר המסית להתגאות והתקנה לזה שיזכור לו יום המות שהוא יום דממה כמו שלמדו מפסוק ודומו סלה והיינו שיזכור לו הדממה ובזה יחשו גליו וזהו שאמ' בדם ענבי' יסיר הימנו הסת' יצה"ר והרמז שאותיו' שלפני ענב' הם אותיות סמאל, ויש לפרש נמי למה שאחז"ל בסוף כתובות להטיל מרה בתלמידים כדי לשבר כח יצרם ואמר חכלילי עינים שהם החכמים הגדולי' הנקראי' עיני' העם והם מקבלי' אור עיניהם מיינה של תורה ולבן שינים מחלב הם התלמידים כשאחז"ל בפ' שיניך כעדר הרחלים והם מתלבנים משדים של ת"ח

בפסוק זבולן לחוף ימים ישכן וגו' וכן בירך משה רבינו ע"ה שמח זבולן בצאתיך וגו' אחז"ל שהי' זבולן עוסק בפרקמטי' ויש שכר עוסק בתורה ואחז"ל בברכות דף ג' ע"ב שאמרו לדוד עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם צאו והתפרנסו זה מזה אמר להם אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו פירש"י העוקר חולי' מבור כרוי' וחוזר ומשליכו לתוכה אינה מתמלא בכך והקשו עליו בתו' דאין הנדון דומ' לראי' שהרי לא הי' אומר לה' אלא ליטול מן העשירי' וליתן לעני' ויש להבין פירש"י לפי שאחז"ל יותר מה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב והטעם כי השי"ת קובע לכל אדם כדי פרנסו וכן לכל א' חלקו בתורה כשאחז"ל ותן חלקינו בתורתך אלא שהעני' לפי רוע מזל' אינן יכולין לקבל בעצמ' וכן אין הנשמות יכולים לקבל חלק תורתם ע"כ העשירי' מקבלי' גם חלק העניים וכן חכמי ישראל הם מקבלים חלק שאר אנשי' וכמ"ש לעיל איזה חכם הלומד מכל אדם לכן מצות החכמים ללמד לע"ה לכל א' חלקו וכן העשירים צריכים להשפיע להעניים לכל א' חלקו, וזהו שאמר הכתוב בפ' משפטים אם כסף תלוה את עמי את העני עמך פי' שאין לעשיר לחשוב שהוא נותן כספו שהרי העני עמך שחלק העני הוא עמך וע"ז אמרו איזה עשיר השמח בחלקו שיודע שקבל חלק העניי' ג"כ ושמח בחלקו ומשפיע לעני' לכל א' מן הפקדון אשר הפקיד השי"ת בידו ומה שאחז"ל שהוא יותר מה שהעני עוש' עם הבעה"ב מפני שכתב הרמב"ם וכן הוא בש"ע שהמובחר שבנותני צדקה שאם אין הנותן יודע למי נותן ואין המקבל יודע ממי מקבל וכן הוא במתנות עניים שמקבלי' העשירים חלק' ואינן ידועי' ממי הם מקבלי' ועניי' הנותנין אינן יודעין למי נותנים ויש לפרש בזה מה שאמר שלמה המלך ע"ה בקהלת על דברת בני אדם לברם אלהי' שהם בהמה המה להם ענינו שהטובה שעושים קצתם עם קצת' שעשירי' גומלי' חסד עם עני' יותר חסד גומלי' העני' עם העשירי' והם המסיפי' כידוע שהמשפיע הוא בא בלשון זכר והמה