פנים יפות בראשית ק

לשון נקיבה הוא כינוי למקבלי' ואמר שיברר ה' עיני העשירי' שידעו כי מה שהם משפיעי' בהמה המקבלי' הוא השפע שהשפיעו המה המקבלי' להם שקיבלו חלק העניי', והיינו דאמר דוד לכו והתפרנסו זה מזה דהיינו העני' לעשירי' והעשירי' לעניי' אך מצינו שאמר הכתוב במעשר בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמי' והריקות' לכ' ברכה עד בלי דים עד שיבלו שפתותיכ' לומר די והוא עיקר הברכה שיהא לה' שביעה ברוב עשר' וגם מצינו שאמרו עשר בשביל שתתעשר משמע שהשי"ת משל' כפלי' אבל לא כדי שביעה שהאוהב כסף לא ישבע כסף ונאמר עוד יגיעכ' בני לשבעה והענין הוא שא' נותן העשיר בעין טובה כמו שאמר הכתוב ולא ירע לבבך בתתך לו וגו' אז יש לעני ברכה להשביע את נפשו וכענין שאחז"ל כל הנוטל פרוטה מאיוב הי' מתברך מפני שהי' נותן בעין טוב' אבל אם ח"ו נותן בעין רעה אין להעני שביעה מנתינתו כמש"ה אל תלחם לחם רע עין וגו' וכן הוא השכר שא' נותן בעין טובה הברכה הוא הוא בלי די אבל אם מנחתו נקמצ' בעין רעה גם אם השי"ת משל' לו כגמולו אין בו שביעה וזהו שאמרו לדוד אין הקומץ משביע את הארי שהעשירי' נותנים בקימוץ ואין בו כדי שביעה וכינה את החכמי' לארי' ע"כ אמרו אין הבור מתמלא מחוליתו אף שהי' ראוי שהעושר שנותן לעני יתמלא בורו עד בלי די כיון שנותן בקימוץ אינו מתמלא וזה הי' מעלת זבולן בהספקת יששכר שהי' נותן בשמחה, וזהו שאמר משה רבינו ע"ה שמח זבולן בצאתיך שישמח במה שיששכר באהליך וקאי אוהליך על זבולן שנקרא על שמו האוהל של תורה של יששכר, וז"ש יעקב לחוף ימי' וכינה בתי מדרשות לשם ימי' על שם התורה שנקראת מעין כמו שכתוב קול ה' על המים וגו' ואמר שהימי' של אוהלי תורה נקראי' על שם זבולן כאילו הוא שוכן שם ואמר והוא לחוף אניות שהוא מקבץ השפע מימי' של תורה אף כשהוא בחוף אניות ובכל גבולו עד צדון, ויש לפרש בזה מה שאמר קהלת זיי"ן טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי שמש בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחי' בעליו פירוש החכמה הוא התורה טובה היא עם נחלה דהיינו דבר אחר והיינו כמו זבולן ויששכר שהיו מספיקין זה לזה כנ"ל ואמר ויותר לרואי שמש שיותר מה שעשה יששכר הם הת"ח רואי השמש שהוא זוהר החכמ' עם זבולן שהם המספיקין כנ"ל ואמר על זה כי בצל החכמה בצל הכסף כמו שזה הוא שמש ומגן לזה כמו כן הוא חבירו אלא שיתרון והחכמה שהוא מחי' בעליה ומכר' בטובתו כענין שאמר ישעיה וחמור אבוס בעליו שהחמור מכיר את בעליו כשמאכילו ומחזיק לו טובה כאילו הוא בעליו אבל המספיקים אינם רואים את החכמים המשפיעים להם ואינם מכירים בהם, ויש לפרש בזה מה שאמר בשיר השירים מה יפה פעמיך וגו' וכבר כתבנו בזה בפתיחא לס' כתובה, ויש לומר עוד ע"ד מה שכתבנו שהמחזיקים ת"ח נקראי' פעמיך שהם סמכין דאורייתא ואמר מה יפי' בנעלים שהם שהם חופשי בהמ"ד ואמר חמוקי ירכיך שהוא לשון סתר כפירש"י ואמר שהת"ח משפיעי' להם בסתר והמשיל למעש' ידי אומן שלא יחשבו המחזיקים שנותנים משלהם אלא שיש לת"ח קנין בהם כדרך האומן דקי"ל אומן קונה בשבח כלי וכמו כן יש להם חלק בשפע שמשפיע' להצלת' עשר', ויש לפרש בזה מה שאמר דוד הע"ה בתחלת תהלים כי אם בתורת ה' חפצו וגו' יש לדקדק בתחלה אמר בתורתו יהגה יומם ולילה ואח"כ אמר אשר יעשה, ויש לפרש דקאי על מחזיקי ת"ח שאף כשהוא עושה חפציו דהיינו עסקיו כענין שאמר הכתו' וכל חפצים לא ישוו בה ובדברי חז"ל שאסור לעשות חפציו קוד' שיתפלל והיינו עסקיו ובזה אמר כי אם בתורת ה' חפצו דבשעה שהוא עוסק בחפצו הוא בשביל תורת ה' להחזיק ת"ח ונקראת התורה על שמו כאלו בתורתו יהגה יומם ולילה ודימהו לעץ שתול על פלגי מים שפלגי מים הוא התורה והעץ השתול עליו יונק משפע המים ומוציא פרי' ונקרא הפרי על שמו על שם העץ כן הוא המחזיקי' היונקיו ומצליחי' בשפע התורה כנ"ל וקרא הפרי על שמם ומקבל שכרו בעתו כשיגיע עתו לעוה"ב וגם בעוה"ז עליהו לא יבול והיינו דקאמר וכל אשר יעשה יצליח ויש לפרש עוד מה שאמר וירכתו על צידן כי המחזיקים הם נקראים ירך כמבואר בזוהר דאינון סמכי אורייתא ואמר דבלבך שה' מחזיקי' תופשי אלא אפילו שאר עניים הגונים הכשרים שבכל גבול מדינתה, ויש לפרש בזה