פנים יפות בראשית פז

בפסוק וישא עיניו וירא את בנימין אחיו וגו' אע"ג דכבר כתיב וירא אתם את בנימין אלא שראי' זו שנסתכל ברוח הקודש שהשכינה שורה עליו והיינו דכתיב בן אמו שרחל מרמז על השכינה כדמתרגם ורחל מבכה על בניה השכינה מבכה על בניה והיינו דאמר אלהי' יחנך בני כשאחז"ל לא תחנ' לא תתן להם חניי' שבירכו שהשכינ' תשרה בחלקו של בנימין וכענין שפירש"י בפ' ויפול על צוארי בנימין אחיו שבכה כל ב' מקדשים שהי' בנוים בחלקו של בנימין

בפסוק ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא עיין ברמב"ן ולפי פשיטו יש לומר לפי שאמרו הן הכסף וגו' וכ"ש שלא נגנב אבל אם באמת ימצא אצלם הגביע נודע שגם בתחילה גנבו הכסף והנה משפט הגניבה בפעם הראשון נתחייב להיות עבד אבל אם שנה באולתו חייב בנפשו כענין שאחז"ל מי שלקה ושנה מכניסין אותו לכיפה וכו' אבל הוא השיב להם גם אתה כדבריכם כן הוא דהיינו מה שאמר כספיכם בא אלי אף שגם עתה כספיכם באמתחותיכם גם הוא מטמון ואין לחשוד אתכם לגנבים לא בתחלה ולא עתה אלא שאותו שנמצא אצלו הגביע הוא דינו כגנב בפעם הראשון יהי' לי עבד והיינו דכתיב ויחפש בגדול החל שלפי סברת ק"ו שלהם הן כסף אשר מצאו וגו' הי' יותר חשד על בנימין שלא הי' בפעם ראשון ולא הוי ק"ו אצלו אבל כיון שהשיב להם שכדבריהם כן הוא שגם לדעתו אצלם היא גניבה ראשונה כמו שאמר כספיכם בא אלי אין זה נסיון במה שרצו ליתן לו הכסף שידעו שלא יקבל כיון שידעו ג"כ שכספו בא לידו ואין זה כ"א הערמה לכך היחל בגדול, ויש לפרש עוד כי לכאורה מלת מעבדיך מיותר ולא הו"לל אלא אשר ימצא אתו ויש לומר שאמר להם שאם לא יחפשו בעצמן אלא העבדים של יוסף וימצאו אצלם אז גדול העון כדכתיב כבושת גנב כי ימצא וגו' אבל אם יודו בעצמן ויחפשו הם אין עליהם חיוב כ"כ כדקי"ל דמודה בקנס פטור אפילו ראו עדים ממשמשין ובאין והודה מחמת בעתותי דעדים והיינו דאמרו וגם אנחנו אם אנחנו נחפש ונמצא אצלינו נהי' לאדונינו לעבדים והוא השיב להם גם עתה כדבריכם כן הוא שאפילו לא יודו מעצמן יעשו כדבריכם האחרונים שאינו רוצה אלא אותו שימצא אצלו יהא לי עבד, וכן יש לפרש מה שאמר יעקב עם אשר תמצא אלהיך לא יחי' נגד אחינו הכר נא וגו' דמה שהסתיר לימצא ענשו מיתן למה שנגד אחינו ולא הסתיר ממנו אין בו עונש אלא שישיבו

בפסוק אשר ימצא אתו ומת יש לומר שנבאו על עשרה הרוגי מלכות כמ"ש בזוהר עשרה הרוגי מלכות שנתגלגלו בהם השבטים שהנשמה שנתגלגלה נקרא מציאת אבידה וזהו אשר ימצא אתו מעבדיך היינו כשיבואו בגולגול יתחייבו מיתה ע"ז וגם אנחנו וגו'

ועל דרך הפשוט יש לומר עוד מה שהפליגו בעונש מיתה אין הכוונה על מיתה בידי אדם לא מבעי' בדינא דידן שהי' להם דין ישראל כמ"ש בפי ויצא אינו נהרג אלא בהתראה אפי' אם יש להם דין ב"נ אין לדונם מיתה על המציאה אולי משגה היא ואף דלא שכיח מ"מ אין להמית בעבור זה אלא הכוונה הוא דחייב מיתה בידי שמים וכן מה שאמר יעקב עם אשר תמצא אלהיך לא יחי' אין הכוונה למיתה בידי אדם אלא בידי שמים כמו שהי' באמת ברחל והי' כוונתם כיון שהוא חייב מיתה בידי שמים פטור מדיני אדם דמהאי טעמא כתבו תוס' בפ"ב דע"ז דב"נ שחייב מיתה אין ניתן להישבון וכן אפי' במיתה בידי שמים כדאיתא בריש אלו נערות וא"כ כיון שחייב מיתה בידי שמים אין להחזיקו בעבד וידוע כי העלילה לא היה אלא על בנימין כאשר אמרו הן כסף אשר מצינו וגו' ומסתמא יעליל על בנימין שלא הישב עדיין דבר לכך אמר כיון שאם גנב חייב מיתה בידי שמי' פטור מעבדו' כדי להשיבו לאביו מה נאמר מה נדבר וכו' יש לפרש כי אמרו כיון שהם חבורה א' ראוי שיענשו גם הם בעבורה אמנ' לדעתינו שאינו אלא בעבור עונש עבירה אחרת והוא שאמר ראובן הלא אמרתי לכם אל תחטאו בילד ואמרו שהוא צדיק יותר מהם לכך אמרו מה נצטדק אלהים מצא עון עבדיך לכך ראוי לנו מותר להיות עבדי' ממנו שאין נמצא בו עון וכיון שאתה רוצה להחזיקו בעבד בשביל שנמצא בידו גם אנחנו נהי' לעבדי' כי עיקר העון בידינו הוא וזהו שאמרו גם אנחנו גם אשר נמצא בידו דבשביל המציא' הוא עיקר ואחנו טפילים עמו ובשביל העון הוא נטפל בעדינו.