פנים יפות בראשית עז

בשכם ובטלה שנאתם לכך ושאלחך וגו' ועיין מ"ש עוד בזה בפ' ויחי, ויש לפרש עוד כפשוטו על פי שאחז"ל בההיא דקטל חברי' אכתי לא עבר ירדנא דכתיב ונתתי לך שם לב רגז ולא בא"י הרי דקדושת הארץ מונעת הרוגז וכיון דאז עדיין לא נכבשה א"י לא הי' בה קדושת הארץ כי אם בשכם שכבר כבשוהו לכך אמר הלא אחיך רועים בשכם מסתמא נח רוגזי'

איתא במדרש מגורי אביו שגייר גרים באברהם כתיב את הנפש אשר עשו ולמה עשו ללמדך כל המגייר גר כאלו בראו ביעקב כתיב ויאמר אל ביתו ואל כל אשר עמו וכו' ביצחק מגורי אביו מגויירי אביו ויש לפרש ענינו ע"ד שאחז"ל מימות אבותינו לא פסקה ישיבה מביתם והם הגרים שגיירו ולמדו אותם תורה אך הענין הוא לגייר גרים להעלות ניצוצות הקדושות שנפלו ואברהם שהיה מצד החסד ואהבה העלה הגרים שהיה בהם ניצוצו הקדושה מצד החסד כמ"ש ויטע אשל בבאר שבע ויצחק שהי' בבחינות הגבורה כדכתיב פחד יצחק גייר גרים והעלה אותם שהי' מצד הגבורה ויעקב הי' כלול משניהם כשהיה בבית לבן גייר גרים מבחינות שניהם אבל כשישב בארץ מגורי אביו לא העלה אלא מצד הגבורה בחינות אביו כמבואר בזהר דאתדבק בדינא קשיא שהוא בחינות פחד יצחק וזהו לשון מגורי כמבואר שם אלא ליוסף לבד השפיע התורה שלמד משם ועבר שהי' כלול משניהם והיינו דכתיב ואלה תולדות משה ואהרן שלימו' התורה היא הולדת שכל התורה והיינו דכתיב ויאהב ישראל את יוסף כי בן זקונים הוא לו כפירש"י ע"ש וכיון שכל בניו לא קיבלו ממנו אלא מצד הגבורה לכך כתיב ויקנאו בו אחיו שהקנאה היא מצד הגבורה וזהו רוגזו של יוסף וכיון שיעקב היה דבוק באהבתו את יוסף והוא הי' כלול בחסד לכך כתיב ואביו שמר את הדבר אבל מחמת שגבר כח הקנאה לכך קפץ גם עליו רוגזו של יוסף והרמז לזה כי כל זמן שהי' יצחק חי היה דינא קשי' על יוסף ויצחק היה חי י"ב שנה אחר מכירתו של יוסף הרי שאחר כלות שני חיי יצחק היה יוסף בן למ"ד שנה וריצהו מן הבור שכבר היה דינא רפיא וכלו שנאת אחיו ויבואר עוד לקמן

בפסוק המלוך תמלוך עלינו ותרגומו המלכי את מדמי לממלך עלנא או שולטן את סבר למשלט בנו ונראה לפרש דבריו מפני שבאותו שעה שהי' כולם בגירות לא יתכן לשון מלוכה וע"כ היא לדורות כשיבואו וינחלו את ארצם וזהו שכתוב את מדמי למימלך עלנא שהדמיון מורה על זמן רחוק ושלטון שייך אף לפי שעה לכך תרגו' את סבור והוא ענין פתרון חלומו קמה אלומתי וגם נצבה כי קמה הוא לפי שעה ונצבה הוא מעמד ומצב לימים כבירים גם יש להבין ע"ד מ"ש כי יוסף הי' בבחינות צדיק והוא ענין ממשלה כדכתיב צדיק מושל ביראת אלהים וגם היה בן זקונים מצד התורה שמסר לו יעקב יתר על אחיו דכתיב עליה בי מלכי' ימליכו לכך אמרו לו אם הוי רוצה למלוך מצד התורה או מצד צדקתו, ויש עוד לפרש לשון התרגום את מדמה למימלך עלנא מפני שאחז"ל אין מראין לאדם אלא מהרהורו לבא וזהו שאמרו לו שאת מדמה לממלך עלנא שבשביל שהירהורך למלוך עלנא לכך הראו אותך דמיונו

ויש עוד לפרש אם משל תמשול בנו מפני שמה שאמר ותשתחוינה לאלומתי יש לפרש כפשוטו כדרך שמשתחוים למלך ויש לפרש ע"ד שפי' התרגום בפ' ויחי בפ' ישתחוו לך בני אביך יהון מקדמין למשאל בשלמך בני אביך והוא נגד מה שאמר ולא יכלו דברו לשלום למשאל בשלמך בני אביך והוא נגד מה שאמר ולא יכלו דברו לשלום ע"ז אמר להם דרך משל שישתחו אליו דהיינו שיבא מקדימין למשאל בשלומו וגם זה הי' ק' להם מאוד כדכתיב ולא יכלו לכך אמרו לו אם הוא כמשמעו השתחוואה למלך או היא דרך משל להקדמות השלום אליו ועל כל אלה שנאו אותו והיינו דכתיב על חלומותיו ועל דבריו הן כמשמעות החלום והן על דבריו להקדמות שאילת שלום ולכך כתיב בפתרון יעקב להשתחות לך ארצה כי כוונות יעקב הי' לפתור החלום כמשמעו כמשתחוה למלך וכבר כתבנו שבאותו שעה בגירות לא שייך לשון מלוכה אלא לאחר זמן לכך כתיב ואביו שמר את הדבר שהוא לשון המתנה כפירש"י

בפסוק וישלחהו מעמק חברון ש לפרש שהמתן עד אור הבוקר והוא השיעור שאמרו ביומא האיר השחר עד שבחברון כדי שיצא בכי טוב וכיון שאחז"ל כשנראה יוסף