פנים יפות בראשית עו

בשלוה דהיינו שחשב שכבר נשלמו ה"ת שנה שנגזרה בין הבתרים דהיינו שחשב שנותיו ושנות אביו שהיא הי' כשבא אצל אביו צ"ט שנה כדאיתא בפ"ק דמגילה ממילא היה שנות אביו קנ"ח ולפי שלא הי' השנים שווי' שהרי יצחק נולד בפסח ויעקב בתשרי והוי בצירוף רנ"ט כמספ' מגורי וחשב יעקב שכו' הבני' המובלעי' בשנות האבות עולים ג"כ בחשבון וחשב מאה של אברהם שהרי בברית בין הבתרים הי' בן ע"ה וכשמת הי' קע"ה וחשב ג"כ שנות ראובן שהי' בן ט"ו שנה כשבא אצל אביו שהרי בן י"ג הי' במעשה שכם דמיני' ילפינן דמקרי איש לי"ג שנה וחשב הט' שנים שהי' אצל אביו עד שהי' יוסף בן שבע עשרה שנה ג"פ לו וליצחק ולראובן הי' הכל ת' שנה להך ביקש לישב בשלוה כיון דלדעתו נשלם הגלות

בפסוק אלה תולדות יעקב יוסף וגו' הנה הרמב"ן ז"ל כתב דקאי על יוסף ואחיו האמורים בפרש' אח"כ ויש לפרש דמה שהזכיר אלא תולדו' יעקב יוסף לפי שהקדים יוסף לאחיו ונתן לו הבכור' כאילו נולד ראשון ועי"ז נתקנאו בו אחיו ובזוהר מפרש לפי שיעקב ובניו הי' מכוון שיעור קומה דלמעלה ויוסף בחינות צדיק יסוד עולם ומיני' נפקין תולדות לעלמא ולפי שבשביל הצדיק בא השפ' לעולם כמו שאחז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינ' בני לכך זכה להיו' רוע' אבן ישראל וכדמתרג' זן אבהן ובנין זרעא דשיראל וכתיב רועם ישראל האזינ' נוהג כצאן יוסף והענין כמ"ש האר"י שנכשלה באדם שנת י"ז והגיע לשנת י"ח אז נשלם שכלו וראוי להוליד לכך אמרו בן י"ח לחופה וזש"ה אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשה סנה שכשנשלם באדם שנת י"ז והגיע לשנת י"ח אז נקרא תולדת יעקב יוסף ויש לרמז מה שאמר רוע' את אחיו ולא קאמר עם אחיו שהוא הי' רוע' ומשפיע לאחיו ולכך נענש על מה שהוציא דבה עליהן שידוע כי ברית הלשון וברית המעור מכווני' יחד כדאיתא בתחל' ס' יצירה ולפי שאמרו שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינות חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרב' מקומות ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המצואין את האדם מן העולם והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינות אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקן ג' בחינות אלו והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת אלא שלא נתקן לגמרי וזה הי' ג"כ פגם במה אדע ופגם יוסף בהוצאת דיבה בג' דברים שתולין עיניה' בבנות הארץ הוא בחינות התאוה ומה שחושדן על עבר מן החי כי מה שאמר הכתוב דמו בנפשו שהוא מבחינו' הקשות הנמתרו' ע"י השחיט' שהוא שהוא משורש הקנא' ומה שאמר שמזלזלין בני השפחות לקרותן עבדים היא בחינות הכבוד ובשלשתן נקה ועיין מ"ש בסמוך והיינו דכתיב וילכו אחיו לרעות פירש"י לרעות עצמן שבשביל שבשביל ששנאו אותו ולא רצו בהשפעתו ע"כ הוצרכו לרעו' את עצמן לבקש פרנסתן ואפשר לפרש מה שאמר במדרש שקרע לפניה' את הים מפני שהיא הי' אמר להם והשתחוינה לאולמתי והיינו שיקבלו ממנו השפע ולפי שאחז"ל קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף והוא חמר להם שיקבלו ממנו ולא יצטרכו לבקש פרנסת' שהיא קשה כקריעת ים סוף

בפסוק ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רעים בשכם יש לפרש הלשון מפני שאמר בתחלה וילכו לרעות את צאן אביהם בשכם והיינו מפני שעיקר שנאתם הי' מפני שלקח הבכורה מראובן ונתנו ליוסף כדכתיב בדברי הימים בחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף ואחז"ל שלא ניתן בכורה ליוסף אלא לענין נחלת א"י שיטלו בניו ב' חלקים ולפי משאחז"ל בב"ב פ' יש נוחלין יודע הי' משה שבנות צלפח' יורשת אלא שמסופק הי' אי אי מוחזקת או ראוי' לענין בכורה ורש"י ז"ל פי' לעיל בפ' ויהי ריב בין רועה מקנה אברם ובין רועה מקנה לוט מפני שרועה מקני לוט היה מרעין בשדות אחרים שסברו שכבר ניתן א"י לאברהם והיא מוחזקת אבל אברהם הי' מסופק בזה כמ"ש והכנעני אז יושב בארץ וכן מה שאמר אברהם גר ותושב אנכי עמכם שלא הי' ברוך בידו אם עדיין היא מוחזקת והנה השבטים מיאנו בנתינת בכורה ליוסף ואמרו שאין כח ליעקב ליתן חלק בכור' ליוסף בנחלת א"י כיון שהיא ראוי' ולכך המשיכו לראו' צאנ' בשכ' שלקח במלחמ' והית' מוחזק' בידו וסבר יעקב שבז' שקט' ונחה שנאת' כיון שסברו שאין המתנ' קיימת וזהו שאמר הלא אחיך רועי'