פנים יפות בראשית עה

אינו מכוין נגד שער השמים וזהו שרמז הכתיב שעליית השכינה היה מכוון נגד המקום אשר דיבר אתו שהיה שער השמים ושם הציב המצב' כמו שאמר בתחלה ואבן הזאת יהי' בית אלהים והוא מקום ההיכל וקדשו קדשים

בפסוק ויאמר לו אלהים לא יקרא שמך עוד יעקב עיין מ"ש לעיל שא"צ לאמו עוד יעקב דהיינו לכפול שמו גם כתבנו ב"פ ויצא שלא הי' יכול להקריב קרבנות עד שהודה לו על הברכות ע"ש

בפסוק ואחות לוטן תמנע וגו' איתא בגמרא דסנהדרין דף צ"ט ע"ב ת"ר והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה שהיה דורש בהגדה וכו' לא היה למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע וכו' אודה ה' אשר זיכני להבין קצת רמז בזה עפ"י מ"ש האר"י ז"ל כי חכמ' האומות באם מניצוצות שנפלו מאחורי ולעתיד כשיתעלו נאמר והאבדתי חכמים מאדום רמז לזה משיב חכמים אחור ואמר עוד חכם באחור ישבחינה לרמז שהם באים מאחורי החכמה ועוד כתב האריז"ל שיעקב שורש נשמתו באה מאחורי החכמה העליונה ועלי' הי' לתקן ניצוצות האילו שנפלו משורשו והנה אותיות שאחרי אותיות חכמה הם אותיות לוטן והוא הי' מניצוצות אלו שנפלו ואחות רומז לחכמה כמו שאחז"ל אחותי על שם חכמתה וכן הוא בזוהר גבי רבקה שקראה אחותי על שם חכמת' והנה אותיות תמנע מתחלפות באותיות הסמוכים שהם סמא"ל כי הת' סמיכ' לאלף והיא היתה מבקשת להתתקן לכך הלכה אצל יעקב שיקחנה כדאית' בסנהדרין שם כי היא הית' משורשו אך יעקב לא תיקון אלא מחצה שהם אותיות אלף למד המתחלפות באותיות תם לכך אמרו יעקב לא מת וכיון שלא קיבלה יעקב לתקן אותיות ס"ם הלכה אצל אליפז ומזה היתה חכמת אליפז התימני וקראה פלגש וזה שכתב רש"י באיוב ד' בפסוק ואלי דבר יגנוב כי הנביאה לאליפז הי' דרך גניבה כאדם הבא אל פילגשו וזהו שכתב ותמנע היתה פלגש לאליפז וכיון שלא תיקן יעקב אותיות נ"ע מן תמנע לכך הי' כח באליפז ברדפו אחריו ליקח ממנו ממונו כיון שלא תיקון אותיות נ"ע שהוא שורש עני אבל להמיתו לא הי' בו כח כיון שתיקן אותיות ת"ה ויש לומר שזהו שאחז"ל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עניות שבכח חכמה שבה' יכולים להשליט עליו הדינים שהם מאחורי החכמה או אותיות ת"ם או אותיות ע"ן, ושמעתי רמז למה שאחז"ל בב"ק דף ל"ט ע"ב ר' יעקב משלם חצי נזק ר' יעקב מאי עבדתי' אימא ר' יעקב אומר וכו' שהתנא השמיט תיבת אומר לרמז על יעקב שהי' צריך לתקן עוד החצי וזהו שנצטווינו לזכור את אשר עשה עמלק אל תשכח וכתב האריז"ל כי זכור הוא כמספר פני החכמה ותשכח אחורי החכמה שע"י הזכירה יכולין להוציא ממנו הניצוצות ואולי זה הי' כח הס"ם ליגע בגיד הנשה כי אותיות נשה מרמזי' על שכחה כדכתיב כי נשני אלהים וזהו הי' בחי' מנשה לכך דרש בהגדה זו וכדאיתא שם בסנהדרין דף ק"ב ע"ב שנשה יהי' וירמז בזה מ"ש מצרים הבה נתחכמ' לו כי אותיות מ"ם מתחלפות באותיות ע"ן כנ"ל וזהו הי' מבחי' אחורי חכמה כנ"ל לכך אמרו הבה נתחכמה לו וירמז עוד מ"ש חז"ל קטורת מעשרת שהוא ע"י אותיות סמים שמתתקנין ע"ן ששורשו עוני ויבואר עוד בפ' אחר בעני' הקטורת. פרשת וישב

בפסוק וישב יעקב וגו' ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף יש לפרש מפני שבאמת הי' בזה עונש של יעקב ועונש של יוסף כמו שאחז"ל שנענש יעקב על שלא קיים מצות כיבוד כל זמן שהי' בבית לבן ויוסף נענש על שהוציא דיבה על אחיו ואחז"ל במנחות אמר רב קטינא למלאכא מי ענישתו אעשה וא"ל אין בעודן ריתחא וכתבו כי הענין הוא כי עשה של ציצת אינה מחיוב כי אם כשלובש מלבוש של ד' כנפות אז העשה לעשות בה ציצית וכיון שרב קטינא פטור נפשו מיני' אינו חייב עונש אלא בעידן ריתחא וכן הי' גבי יעקב שלא עבר ח"ו על מצות כיבוד אלא כיון שהי' בבית לבן ממילא הי' מניעה ולא הי' ראוי' ליענש אלא כיון שהי' רוגז בשביל יוסף ממילא גם הוא נענש בעידן ריתחא וז"ש קפץ עליו רוגזו של יוסף

איתא במדרש מגורי אביו בגימטרי' רנ"ט מיום שאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע עד שעה שנתיישב יעקב אבינו בארץ מגורי אביו יש לפרש מה שאמר ביקש לישב