פנים יפות בראשית עב

שלא יכול לו התחיל לשבח אותו לכך קרא שם המקום פניאל וכאשר גבר עליו יעקב שעבר מחשבה זו ממנו אז נתרפא כמשחז"ל ויזרח לו השמש כאשר עבר פניאל נתרפ' מצלעתו ויבוא עוד בפ' נסעה ונלכה וגו'

בפסוק ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך וגו' והנה אחז"ל בברכו' דף י"ג אלא מעתה הקורא ליעקב וכו' שאני הכא דאהדרי' קרא ויאמר אלהים אל ישראל ויאמר יעקב יעקב וגו' יש להבין עפ"י מ"ש לעיל בפ' תולדות בפ' ויעקבני זה פעמים שהענין כמ"ש האריז"ל שב' פעמים יעקב משבר כח השטן לכך כשהלך למצרים אמר לו הש"י ב"פ יעקב יעקב אל תירא כי ירא בצאתו לח"ל פן יגבר עליו היצה"ר שהיא השטן לכך אמר לו יעקב יעקב שמספרו שס"ד ובז' משבר השטן אבל במלחמה זו כבר כתבנו שהי' עיקר כוונתו של יעקב להגביר עליו ולהכניסו לקדוש' כמו שהי' באמת גם בעשו שאחז"ל שבאותו שעה נהפך לו לאוהב ונשקו בכל לבו וכו שיבואר עוד לקמן בענין השתחוואת ז' פעמי' ונהפוך לו הס"ס ממו' לחיי' כמ"ש במק"א ששם א"ל שבם מא"ל הוא בקדושה אלא שמתהפך ח"ו באותיות הסמוכים לו שהאלף ב"ת ו"ל במ"ם אבל בהתהפכו ע"י התגברות עליו לטובה היא מה שאמרו בגמרא שנעש' לו סם חיים שאותיות ס"ם מתהפכים באותיו' א"ת ב"ש באותי' ח"י ואז נקרא אל ח"י והנה שם שטן מתהפך ג"כ לקדושה בתפלת רבי נחוניא בן הקנה והיא בהתגבר עליו להופכו לטובה וכמו שכתבנו בפ' והשטן עומד לשטנו על ימינו וגו' (זכרי' ב') שבאמת נתהפך לו השטן לטובתו שהוא לימינו כשאחז"ל וכי ימין או שמאל לפני השי"ת אלא מיימינן לטובה וכו' שבאמת מתהפך לו השטן לזכות והוא ענין שאחז"ל שזדונות נעשה לו כזכיות וז"ש אח"כ ראה העברתי מעליך עוניך והלבש אותו מחלצו' שמלבד שנתכפר עונותיו דהיינו הסר' הבגדים הצואי' עוד נתהפך לטוב' להלבישו מחלצות והנ' שם ישראל גי' תקמ"א כמספר יעקב ושטן לכך כשנתגבר עליו יעקב והפכו לטובה נכנס גם שם שטן לקדוש' לכך קראו ישראל וכששאל על שמו ואמר יעקב אמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך דהיינו עוד פעם שני יעקב כדי לשבר כח השטן אלא יותר מזה שלא יצטרך לב"פ יעקב כי אם ישראל יהי' שמך שנכנס גם הוא בקדושה וזהו שאמר לו למה זה תשאל לשמי שכבר נתהפך שמי לטובה כנ"ל

ומה שפירש"י בפ' לא יעקב וגו' בית אל ימצאנו ושם אוד' על הברכות כבר פירשנו בפ' ויצא בפ' והוא עבר לפניהם וישתחו ז"פ עד גשתו עד אחיו יש לפרש ע"ד מ"ש מהרש"א בקידושין דף כ"ט ע"ב בעובדא דר' אחא בר יעקב דהוי מזיק בי' רבנן וכו' אידמיה לי' כתנינ' דשבע' רישוותי' ובכל כריע' דכרע נתר חד רישא וכתב מהרש"א דז' רישוותי' הוי כנגד ז' כוחות הטומא' שהביאה הנחש לעולם ובכל כריעה דכרע הכניע אחד וכו' ע"ש ונראה דזה היה כוונת יעקב גם כן שהשתחוה ז' פעמים עד גשתו עד אחיו להכניעו כי היה בו ז' כוחות הטומא' כידוע ששרו של עשו הוא הס"ס והוא שורש הנחש כמ"ש בסמוך וזה שאמר ראות פניך כראות פני אלהים ותרצני רצה לומר כמו שהכניע מלאך שלו והחזירו למוטב כן הכניע אותו לרצונו בשבע כריעות כפירש"י ז"ל כיון שראה כל הכריעות אלו וכו' וכוונות הכריעות הי' להתפלל לה' להכניע כל ז' כוחות הטומא כמו שעשה רב אחא בר יעקב כנ"ל, וי"ל עד גשתו עד אחיו שע"י הכריעות ביטל ממנו כח עשו עד שנעשה אוהבו כאחיו אח"ז מצאתי בסדר הדורות שכתב בשם מגלה עמוקת דז' כריעות אלו שעש' רב אחא בר יעקב הם כנגד ז' השתחוואת שעשה יעקב לעשו ע"ש ושמחתי שכוונתי לדבריו ז"ל, ויש להבין עוד עפ"י מ"ש בפ' לך לך שמספר יעקב כמספר שבעת בחינות הקדושה שיש בכל א' שם הוי' ומספר ז"פ כ"ו הוא מספר יעקב ובכחות אלו הכניע את עשו וכבר כתבנו לעיל שכח עשו הי' ע"י ניצוץ הקדוש שהי' בו מיצחק כמ"ש בפ' כי ציד בפיו והענין כי יצחק הוא מספר שמונה הויות ויעקב קיבל שבעה הוי וכנגדן בירכו יצחק בשבעה ברכות והברכה השביעות הוי גביר לאחיך היא בחינות מלכות כפירש"י ועשו הי' בו ז' כוחות הטומאה ונרמז בשם עשו כי טמא נ' כמספר נ' שערי טומאה ושבעה כוחות הרי ש"נ נשאר מן עשו מספר כ"ו שהוא ניצוץ הקדוש שהיה בו וזהו שאמר הלא אצלת לי ברכה ר"ל שנשאר לו ברכה מהקדושה שנשאר ביצחק יתר על ז' ברכות וזהו