פנים יפות בראשית עא

אשר לא ימנו ואשר לא יספרו במנין כי כל אחד יהא שקול כהרבה

ויש לפרש עוד מ"ש היטב איטיב כפול ע"ד שאחז"ל ששכר מצוה מצוה שהבטיחו הקב"ה שיתעל' שעבודתו וקיים מצותו וזהו חסד גדול כמ"ש הכתוב לך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ר"ל שמשלם לו שכרו במצוה אחרת כמעשהו

ויש עוד לפרש מה שאמר אשר לו יספר מרוב מפני שיש דבר שאף שאין לו מספר מ"מ יש להפליג מנין מרובה מאוד שבודאי אין בו כ"כ והבטיחו השי"ת שיהא זרעו כחול הים אשר בכל מנין המרובה מאוד אי אפשר לומר שאין בו כ"כ וזהו אשר לא יספר מרוב שכל מנין שיאמר עליו לא ישיגהו מחמת ריבוי וזש"ה אספרם מחול ירבון הקיצותי ועודי עמך ר"ל שכל קציצת המספר האפשרי לומר עדיין לא ישיגהו מחמת ריבוי וז"ש ועודי עמך לא נשלם מספרו

בפסוק ויקח מן הבא בידו וגו' עיין פירש"י ויש לפרש מפני שזה המנחה הי' דוגמת שעיר המשתלח כמו שיבואר לקמן בפ' וישב עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה וגו' וזה הי' ע"פ גורל אבל מפני זה לא ידע יעקב לברר החול מן הקודש לשלוח לעשו לכך לקח אותם הבאים בידו מאליהם ובזה ידע שהם החלק שראוי לשלוח לו

בפסוק ויצו את הראשון וגו' למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך עיין פירש"י והנה לשאלת ואנה תלך דהיינו שישאל העבירם להיכן הם רוצים לילך ע"ז לא מצינו בתשובת' אלו אלא על שאל' הא' והג' ויש לפרש במה שאמרו לעבדך ליעקב היא תשובת' לפי שלא רצה יעקב למסור בידו העבדים שילכו עם עשו אלא ישיבו אל יעקב והעדרי' לבדו ילכו עם עשו וז"ש לעבדך דהיינו של עבדך כפירש"י שהיא תשוב' לשאל' ראשונה של מי אתה ועל שאלת אנה תלך התשוב' היא ליעקב ר"ל אני של עבדך ונשובה ליעקב אבל העדר היא מנח' שלוחה לאדוני לעשו ר"ל שיהי' שלוחה לו שילכו עמו

בפסוק אולי ישא פניו אלי' ו' ע"ד ומ"ש בפ' עד שוב אף אחיך ממך כי יעקב הי' פרונא לעש יותר משנאת עשו ליעקב וז"ש עד שוב אף אחיך ממך ע"ש וכיון שיעקב נגש לדורון ולמלחמה לכך אמר כשיכפר פניו דהיינו שיבטל רוגזו של עשו בזה נתבטל נמי רוגזו של יעקב כמים הפנים אל פנים ובזה אראה פניו כשיתבטל' רוגזי עליו אדע שכבר נתבטל רוגזי של עשו

בפסוק ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו פי' רש"י שהיא שרו של עשו ויש לפרש ענין מלחמה זאת לפי ששרו של עשיו היא היצה"ר ומלמת יצה"ר היא להחטיא את האדם ויש לפרש לשון ויאבק מפני שלא הי' יכול להחטיאו בעבירה עצמה אלא באבק לה"ר כמשחז"ל אבק לה"ר אבק' של שביעו' וכיוצא בהן והיינו אחז"ל שהעלו אבק עד כסא כבוד והיא כענין משחז"ל גדולה תשוב' שמגעת עד כסא הכבוד והיינו שנתקן בתשוב' מה שפגם במדת עליונות עד כסא הכבוד וכיון שאחז"ל שצורתו של יעקב חקוקה בכסא כבוד כמשאחז"ל בחולין דף צ"א ע"ב עולין ומסתכלין בדיוקנו של יעקב וכו' ורצה להחטיאו ויעקב גבר עליו הרי שהי' מלחמה זאת מגעת עד כסא הכבוד ויש לרמז עוד מ"ש עד כסא הכבוד ע"ד שאמרו בפסוק כי יד על כס וגו' שאין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עשו ויש לפרש מה שאמ' עד עלות השחר שהוא זמן ק"ש וכשאחז"ל בברכות לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר מאי תקנתי' יקרא ק"ש ובעלות השחר כיון שקרא ק"ש הכניעו

ומה שאמר ויגע בכף ירכו כבר כתבנו כי יעקב בעצמ' היה צדיק גמור אלא שהי' בו עדיין יכולת עליו מחמת חטא זרעו שיבוא אח"כ כמ"ש בפ' בראשי' ע"ש לכך נגע בכף ירכו מחט' יוצאי ירכו והיינו דקאמר ע"כ לא יאכלו בני ישראל כיון שהפגם היה מחמתם אמנם אף אחר הכנעתו לא נתרפא מיד כי מה שאמ' לו כי שרית עם אלהי' ותוכל גם בזה הי' כוונתו לרע וענינו הוא כמשחז"ל בעיון תפלה בברכות דף ל"ג ונ"ה ופירש"י שמעיין שתעשה בקשתו לפי שהתכוון בתפלתו ותוס' פ' אין עומדין פירשו הא דקאמר אין אדם ניצל מעיון תפלה היינו שאינו מעיין ומכוין בתפלתו ושני הפירושי' אמת כי בתחלה רוצה היצה"ר לערבב מחשבתו שלא יתכוין בו וכיון שרואה שאינו יכול לו אז מביאו לידי גאוה ומשבח תפלתו שבזה פונה מחשבתו מכוונה הראוי והוא משאחז"ל אל תפנו מדעתכ' וזה כיוון שראה