פנים יפות בראשית סט

דקאמר ויצו אותם לאמר דהיינו שיאמרו לשלוחים האחרים כה תאמרון אבל באמת עדיין לא הגיע לשעיר והיה עדיין בא"י כדאמר אח"כ ועשו נסע וגו' ופגעו מלאכי א"י בעצמם לעשו והיינו שהשיבו באנו אל אחיך שהוא מיותר דפשיטא שיעשו שליחתם שהרי לא מצינו בתשובתם שאמרו לעשו כאשר צוה יעקב משום דמסתמא כן הוא אך אפשר לומר כיון שראו שהולך נגדו למלחמה לא אמרו לו כלום דאף דקי"ל האומר לשליחו קדש לי אשה במקום פלוני ומצאה במקום אחר וקידשה מקודשת דאמרינן מראה מקום הוא לו אבל בזה שרוצ' להלח' עמו אפשר לא ניחא ליעקב להודיע לו מקומו ומה שיש לו אלא שאמרו לו שלא הוצרכו לומר לאחרי' אלא שהם בעצמם באו אליו

בפ' ויצו אותם לאמר כה תאמרון וגו' יש לפר' לשון כה כמי שאמחז"ל בפ' אלו נאמרים בסוטה כל מקום שנאמר כה אינו אלא בלשון הקודש והיא ע"ד שפירש"י עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו ומצינו שיצאו ישראל ממצרים בשכר שלא שינו לשונם ולא שינו שמם והיינו דאמר כה תאמרון בלה"ק שלא שינה לשונו ולא שמו והיינו דכתיב ויקרא לו יעקב גלעד שלא רצה לשנות לשונו ולפי פשיטו מה שאמר עם לבן גרתי שלא יכעוס עשו על הברכות כי כמו כן קיבל עליו גזירות הגליות שנגזר בין הבתרים כי הגירות שהי' אצל לבן היה דגמות גלות מצרים והוא ענין מה דכתיב ארמי אובד אבי וירד מצרים ומה דכתיב ויפרוץ האיש מאוד וגו' הוא דוגמא שיצאו ברכוש גדול גם לקיחת התרפים דוגמא בכל אלהי מצרים אעשה שפטים גם רדיפתו אחריו דוגמא רדיפת מצרים ועיין מ"ש בפ' לך לך שמלת ארץ לא להם מורה רמז לגירות לבן הארמי והיינו דכתיב למצוא חן בעיניך שפטר את עשו מן הגליות

בפסוק ויהי לי שור וחמור עיין פירש"י ויש לפרש ע"ד שאמרו שבעשו כתיב נפשות לשון רבים וביעקב נפש והענין הוא שיעקב הוא בחינות האחדות וכן אמר עשו יש לי רב ויעקב אמר יש לי כל כי זה נחלת יעקב שאין לה מצרים וכמו שאמר יעקב ברכת אביך גברו על ברכת הורי וגו' והוא בחינות האחדות כמש"ה לתאוה יבקש נפרד כי הפירוד הוא היפוך האחדות והוא גורם התאוה אבל האחדות הוא ההסתפקות במה שיש לו כי אין לאחדות גבול והוא מה ששלח לו אעפ"י שהיה עם לבן לא נמשך אחר התאות והסתפק עצמו במה שיש לו וע"ז אמר למצוא חן בעיניך שאיני מתאוה במה שיש לעשו אף שברכו אביו ואמר הוי גביר לאחיך ואמר הן גביר שמתיו לך ופירש"י מה שקנה עבד קנה רבו וכמו שאמר אח"ז באמור עשו אציגה נא עמך וגו' ויאמר למה זה אמצא חן וגו' שימצא חן במה שאינו רוצה ליהנות ממנו

בפסוק קטונתי מכל החסדים יש לפרש ע"ד המבואר בכתבים כי יש במעלות הדביקות ב"ה קטנות וגדלות וכן כשעולה מעולם לעולם רמ"ש צדיקים אין להם מנוחה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראו לאלהים בציון חוזרים לקטנות והוא נקרא קטנות שני עד שיבאו לגדלות שני ובכל עת שהו' בקטנות אף שהוא בקטנות שני שהוא גדול מגדלות ראשון מ"מ צריך שמירה גדולה ובטחון ובאמונה גדולה כמ"ש בטחו בה' עדי עד וגו' וכשעלה יעקב מח"ל לא"י אף שהיה בגדלו' ראשון בח"ל חזר לקטנות שני לכך אמר קטונתי מכל החסדים ומכל האמת כי ידוע שהגדלות הוא מצד החסד והוא בחינות שם הוי"ה ב"ה והקטנות מצד הדין בחינות אלהים והיא נקרא אמת כמשחז"ל בתחלה באמת ואח"כ ורב חסד וזהו שביקש בתחלה ושבתי בשלום לבית אבי והיה ה' לי לאלהים דהיינו דמה שהיה בתחלה בחינות חסד בח"ל שהיא בחינות שם הויה ב"ה כשישוב לבית אביו לא"' הוא בחי' אלהי' וזה הי' בחינות ישראל כשיצאו ממצרים אף שבלילה קודם יציאת מצרים הי' בבחינות חסדים גדולים מ"מ כשיצאו חזרו לקטנות שני

בפסוק קטונתי וגו' לפי פשוטו יש לפרש ע"ד שאמר דהע"ה מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי יש לפרש מה שאמר עלי הוא כענין שאמרו רז"ל בהרי עלי עולה כמאן דטעין אכתפי' דמי ר"ל שכל הטובות שקבלתי ממנו עלי חובה לשלש גמולם ועדיין לא שילמתי א' מהן וזהו כל תגמולוהי חובה עלי ומה שאמר אחריו כוס ישועות אשא י"ל ע"ד שאחז"ל בברכות דף נ"ד במי שנעשה לו נס בב' מקומות כי האי דמר בר רבינא הוי קאזיל בפקתא דערבות