פנים יפות בראשית סח

בטובתו כדי לעקל בסופם יציל השי"ת את ישראל מהם וז"ש יוליכם ה' את פועלי האון ושלום על ישראל

בפ' ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת וגו' כבר כתבתי בחידושי כתובות שענינו הוא שאם תאמר שאין לחייב אותך מחמת שהליכתך לא"י שאפילו עבד שברח לא"י כתיב לא תסגיר וגו' והטעם מפני שאמרו כל הדר בא"י כמו שיש לו אלו' והיפיכו כל הדר בח"ל וכו' והטעם משום שכל מדינה נשפעת משר שלה וא"י מהשי"ת בעצמו ובכבודו וידע שהתרפים של לבן הם תמונת שר שלו שהיה עובדו לכך אמר לו א"כ למה גנבת אלהי וע"ד הדרוש יש לפרש והוא דיש לדקדק בלשונו דאמר למה גנבת אלהי דמשמע דאין לו תועל' בגניבתו משום דכבר נחלקו המפרשים אם הי' לאבות קודם מ"ת דין ישראל או ב"נ ונ"מ מזה אם יש ליעק' דין ישראל קי"ל פועל יכול לחזור אפי' בחצי יום דכתיב כי לי בני ישראל עבדים וגו' משא"כ ב"נ ועוד נ"מ דבע"ז של ישראל אינה בטילה עולמות ואסורה בהנאה משא"כ ב"נ יכול לבטל ע"ז שלו ומותרת בהנאה והיינו דשאל אם תאמר שאין לחייב על הליכתך מפני שדינך כישראל א"כ למה גנבת אלהי הלא אין לך תועלת בו שע"ז שקנאה ישראל אינה בטילה ואסור' בהנאה, ובזה יש להבין מה שהשיב יעקב עם אשר תמצ' אלהיך לא יחי' נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך וגו' דמשמע דעל גניבת התרפים חייב מיתה ושאר דברים אינו חייב אלא להחזירו והענין הוא מפני שאחז"ל דב"נ נהרג על הגזל ואינו ניתן להישבון וכתבו תוס' בפ"ב דע"ז דהטעם הוא משום דהוי מיתה וממון דאין מחייבין שתי רשעיות והיינו דאמר אם אשר תמצא אלהיך ע"כ דדינו כבן נח כנ"ל דאל"כ למה לו אלהיך אבל שאר דברים אם תמצא דינו כב"י דאין לו חיוב אלא להחזיר לך והיינו דאמר קח לך מפני שבאמת יש להם דין ישראל ועמ"ש לקמן פ' מקץ

בפסוק אנכי אחטנה מידי תבקשנה לכאורה הלשון כפול ויש לפרש מפני שאחז"ל בפ"ק דבב"ק דף י"א שמין לשואל דהיינו שמחזיר לבעלים את השברים ומשלם את החסרון והיינו דקאמר טרפה לא הבאתי לך שהייתי פטור מן הדין ואף אם הייתי חייב לא הייתי צריך לשלם אלא החסרון והיינו לשון אחטנה כפירש"י לשון חסרון אבל אתה מידי תבקשנה לשלם לך הכל, עוד יש לדקדק דהול"ל בלשון עבר מידי בקשתיו יש לפרש שבאמת לא היה טריפות הזאב כלל כדאשכחן בנס שנעשה לר' חנינא בן דוסא אלא שיעקב אמר שזה הי' לזכותו שא' הי' חסר הי' צריך לשלם ללבן וכן משמעות טריפה לא הבאתי לך שלא הביא כלל טריפ' והיינו מטעם שלא יצטרך לשלם ללבן שאף דמדינא אין צריך לשלם טריפת הזאב שאונס היא מ"מ היה יודע הקב"ה כוונת לבן שיחייבנו לשלם

בפסוק עד הגל הזה ועד המצבה אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת יש לפרש הא דאמר אם אני לא אעבור את הגל ולא הזכיר מצבה ואם אתה לא תעבור הזכיר שניהם הגל והמצבה מפני שכבר כתבנו שיעקב הי' לו דין ישראל וצריך ב' עדים כדכתיב לא יקום עד א' באיש אבל לבן שהיה לו דין ב"נ וקי"ל ב"נ נהרג בעד אחד לכך לא היה צריך אלא עדות הגל לבד

אלהי אברה' וגו' אלהי אביהם פי' אלהי אביהם חול אע"ג דפירש"י לעיל בפסוק ואתה תבוא אל אבותיך בשלום וגו' שעשה תרח תשובה אעפ"י כן לא נתגייר אלא שעבד בשותף כי אין ב"נ מוזהר על השתוף ולכך הניחו אברהם ועלה לא"י אף ע"ג דאמרינין בקידושין ל"א ע"ב מה לצאת מא"י לח"ל לקראת אמו א"ל אינו יודע ולא פשט ממה שאמר הקב"ה לאברהם לך לך היא משום דלא עשה תשובה גמורה ולא עשה מעשה עמך ועיין בחידושינו שם באורך. פרשת וישלח

בפ' וישלח יעקב מלאכים וגו' לאמור וגו' כה תאמרון וגו' ויש לדקדק מלת לאמר שהיא לשון כפל כיון שאמר כה תאמרון משום דלפי משמעות הכתוב ארצה שעיר שדה אדום משמע שסבר יעקב שעשו כבר בארץ שעיר וכיון שפירש"י מלאכים ממש דהיינו המלאכים שבאו לו כשבא לגבול א"י כפירש"י בפ' ויקרא שם המקום מחנים וכיון שמלאכי א"י אין להם רשות ללכת לח"ל לא היה יכולים להגיע אצל עשיו וע"כ שעשו הם שלוחים אחרים והיינו