פנים יפות בראשית סה

עוד יש להבין ענין החלום הזה ליעקב באותה שעה להודי' ליעק' שהליכתו לח"ל הוא לטובתו והוא רמז למ"ש הרמב"ן ז"ל ש"ד המלאכים מרמזים לארבע מלכיות שבתחלתם עולים ולבסוף יורדים וכן נראה ממה שאמר והיה זרעך כעפר הארץ וגו' שאחז"ל שרומז על הגלות שנמשלו לעפר וענינו שאחז"ל לא גלו ישראל אלא שיתוספו עליה' גרים שנאמר וזרעתי בית ישראל וגו' והוא כי ע"י הגליות שנתפזרו ישראל בארבע כנפות הארץ מעלים הניצוצות הקדושת שנפל שם כענין וינצלו את מצרים כמבואר בזוהר בכמה מקומות וזהו ופרצת ימה וקדמה וגו' ונברכו בך וגו' שהוא ברכה לכל ניצוצו' הקדושות העשוקי' בין העמים, ויש לפרש ונברכו לשון הברכה וזריעה שנברכים הניצוצות בתוך קדושות ישראל כמ"ש בפ' יתרו בפסוק והייתם לי סגולה בין העמים כי לי כל הארץ וזה עצמו הי' בחינת יעקב והוא הי' סי' לכללו' ישראל וכמו ששמר הש"י את יעקב בדרך שהשיב הקב"ה את יעקב לארץ מולדתו היא סי' כי לא יעזוב הא ישראל בגלותן כדכתיב כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וגו' וישיבם על אדמתם וזהו שאמר והשיבותיך על האדמ' הזאת והוא סי' כי לא אעזבך וגו' שלא אעזוב את ישראל עד אשר אם עשיתי וגו' והוא ההבטחה ופרצת ימה וקדמה וגו' שלא נתקיים עד ביאת הגואל במהרה בימינו עמ"ש ריש פ' עשרה יוחסין

בפסוק וידר יעקב וגו' ושמרני וגו' ונתן לי לחם וגו' וגו' הנה עיקר יראת יעקב שישמרהו השי"ת מן החטא בהיותו בח"ל כמ"ש כמ"ש כל הדר בח"ל דומ' כמי שאין לו אלוה וכמו שאמ' דהמע"ה כי גרשוני היום מהסתפח וגו' כי אף שהקב"ה הבטיחו ושמרתיך וגו' מ"מ ניטלה הברירה ממנו כמו שאמרו הכל בידי שמים וכו' ולהיות כי בחינות חטא האד' ע"י קנאה ותאוה וכבוד ע"כ אמר ושמרני שישמרנו מקנאת בני אדם בחינות הקנאה כמש"ה פעלת לחוסי' בך נגד בני אדם תסתירים מרכסי איש וגו' ואמר ונתן לי לחם לאכול הוא בחינו' התאוה כמש"ה יגיע כפיך כי תאכל שלא יתאו' האדם למותרות אלא כדי פרנסתו לקיום הגוף וזהו שאמר יגיע כפיך יהא רק כדי צורך כי תאכל ולא כדי לאסוף הון ואמר ובגד ללבוש הוא מיעוט הכבוד כמ"ש ר' יוחנן קרי למאני' מכבדותי' שלא יתאוה להרבות מלבושי כבוד יותר מן הראוי' ויש לפרש עוד מה שאמר ונתן לי לחם לאכול וגו' עפ"י מ"ש במשנה סוף קידושין ראית מימיך חי' ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסים בלא צער והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי כבר כתבנו לעיל בפ' מכל עץ הגן אכול תאכל וגו' ענינו כי כל דבר מצפה לעלות למדריגה הגבוה ממנו, וידוע כי ד' בחינות המה דומם צומח חי מדבר והנה האדמה שהוא דומם מתאוה להוציא צימחה להתעלות מבחינות דומם לצומח וכן הצומח וכו' כמו שכתבנו שם ע"ש וזהו ששאל יעקב שיהא בבחינה זו שהלחם יזדמן בלי יגיעה מחמת העלאתו באכילתו כמבואר שם וכן הבגד יתאוה להיות לבושו שיקבל אור המקיפו כמו שמצינו בדור המדבר שנתקדשו לבושיהן שנאמר שמלתך לא בלתה וגו' ומה שאמר והיה ה' לי לאלהים פירש"י שלא ימצא פסול בזרעי כבר פירשנו זה בפ' עשרה יוחסין עפ"י מ"ש מהרש"א בחידושי אגדות כי כמו שיש עשר קדושות בא"י כ"כ יש עשרה יוחסין בישראל ומהם ארבעה ראשונים שהם כהנים לוים ישראלים וחלילים הם מזרע ישראל ממש אבל גרים וחרורי הם המתדבקים בישראל ולא ישראל ממש הם אבל מה דחשיב שם ממזרי יכולים להיות בין בישראל בין בגירי' וכיון שראה יעקב שנכללים בישראל עשרה יוחסין כנגד עשרה קדושות שהם בארץ והם פסולי קהל ביקש יעקב שלא יהא הפסולים מזרעו כי אם מגירי וחרורי הנדבקים בישראל וכיון שארבעה בחינות הראשונות הם ג"כ בקדושות הצומח מן הארץ והם בכורים ותרומה מעשר ראשון ומעשר עני לכך אמר יעקב כל אשר תתן לי אעשרנו לך

ולפי פשוטו יש לפרש והיה ה' לי לאלהי' לפי שראה שאמר הקב"ה אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ולא ייחד שמו עליו שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם שנאמר הן בקדושיו לא יאמין כפירש"י לכך שאל מאת השי"ת והי' ה' לי לאלהים שייחד שמו עליו ומה שאמר עשר אעשרנו כבר ביארנו בכתובות ד' נ' דמה שלא נתן חומש בבת א' שאחז"ל המרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלים