פנים יפות בראשית סב

צער לעשו שיסכים על ברכת זולתו ולפי פשוטו יש לפרש שאמר לו שאי אפשר לחזור מברכתו לפי שאכל מאכלו וטעם בו טעם ג"ע וזהו שאמר ואוכל מכל לפי מאמרם יפה שעה א' בעוה"ב יותר מכל העה"ז אינו יכול לחזור בו' עוד יש לפרש לפי שיש לומר הענין שרצה ליתן לעשו ברכת עוה"ז לפי שידע שחלק יעקב עם עשו בבטן אמם שעוה"ז חלק עשו אלא שכבר כתבנו לעיל שנאמר על עשו תעו מבטן דוברי כזב שהבטיח ליעקב שיהא צדיק וינחיל ליעקב חלקו לעוה"ב וכיון שעשו צד בפיו של יצחק שהיה סבר שהוא צדיק רצה ליתן לו עוה"ז שהוא חלקו וכיון שקיבל יעקב את הברכות הרי חזר בו לפי דעתו של יצחק וכיון שחזר בו ממילא עשו יטול חלקו בעוה"ב לכך אמר לו שטובה גדולה הוא לפניו כי טוב שעה א' בעוה"ב והיינו שאמר גם ברוך יהי' אבל עשו ידע בעצמו שהוא רשע ואין לו חלק לעוה"ב לכך צעק צעקה גדולה עוד יש לפרש מפני מה שאמר גם ברוך יהי' היינו שבתוך הברכה הי' כמה דברים שלא בא לעולם דמה שאמר גבי' לאחיך היינו על אותן שלא נולדו עדיין דקאי על בני בני' או שתלד רבקה עוד וא"כ הוי דשלב"ל אלא כבר כתבנו לעיל בשם הפוסקים שהמקנ' דבר שלא ב"ל עם דבר שבא לעולם קונה שניהם ואינו יכול לחזור אפילו קודם שבא לעולם לכך אמר גם ברוך יהי' שכלל אפילו אותם ברכות העתידים לבוא שאינו יכול לחזור בהם

בפסוק הכי קרא שמו יעקב ויעקביני זה פעמים הנה מה שאמר יעקב אנכי עשו בכור' ע"ד שכתב האר"י ז"ל כי במספר ב"פ יעקב משבר כח השטן שמספרו שס"ד וכן הוא מספר ב"פ יעקב מלא כמספר עשו והוא ענין שקרא שמו עשו מפני הבכורה שהיא פי שנים וכיון שלקח יעקב הבכורה ממנו נכפל שמו כמספר עשו כמו שיבואר בס"ד באורך בפ' וישלח וז"ש ויעקבני זה פעמים וגו' שע"י ב"פ יעקב שנכפל שמו הוא כמספר עשו וזהו שאמר את בכורתי לקח ויש עוד רמז בזה שאותיות בכור הוא אותיות ברוך ומספר שניהם כמספר אברהם ויצחק שקיבל יעקב ברכת שניהם. ויאמר הלא אצלת לי ברכה יש לפרש כיון שראה עשו שאין יצחק רוצה לחזור בו וקיי"ל מתנה של שכ"מ בכונה יכול לחזור בו במקצת אינו יכול לחזור בו וכיון שאתה אומר שאינך יכול לחזור אף ע"פ שהי' לו דין שכ"מ כמ"ש לא ידעתי יום מותי וגו' ע"כ צ"ל שהיה מתנה במקצת והשאיר מברכתו לכך אמר הלא אצלת לי ברכה, עי"ל לפי שאמר יצחק בא אחיך במרמה לכך אמר כיון שהיה במרמה יעקב שהוא ממד' עשו שבבטן אמו יעקב אחיו אמר הרי יש לי חלק בו ובאמ' כתב הזוהר שהיה הכרח להוציא הקדושה מעשו במרמה וכן היה אצל לבן וכן במצרים כדאיתא שם באריכות כמו שאמר דוד המלך ע"ה עם עקש תתפתל והיינו דאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ומטעם זה אחז"ל מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים יכולין לעמוד שע"י החטא שהיה בתוך עומק הקליפה מעלה משם בתשובתו ניצוצות הקדושות והתשובה היא ע"י סיגופי גופו שהוא מצד הרע שעי"ז מוציא ניצוצות הקדושות ממנה וכיון שהיה במרמה טען עשו שיש לו חלק בו ועיין מ"ש בפ' וישלח בפ' והוא עבר לפניהם וישתחו זיי"ן פעמים

בפסוק את אחיך תעבוד והיה כאשר תריד וגו' עיין פירש"י כלומר כשיעברו על התורה י"ל עפ"י מ"ש לעיל דהטעם שלקח יעקב עוה"ז אף שחלק עוה"ז לעשו דהיינו שעשו הבטיח שישמור שבעה מצות ויהא ליעקב חלק עוה"ב שלו ובתמורתו יהא לו עוה"ז של יעקב אף הראוי לו לפי צדקתו של יעקב וכיון שעשו עבר על ז' מצותו ממילא בטלה החלוקה לכך אמר לו יצחק אחיך תעבוד דהיינו שתשמור ז' מצות וזה עבודתו ליעקב שיטול יעקב שכרו לעוה"ב ואז יהא לו טענ' על שלקח חלקו לכך ופרקת עלו אך לפי שאחז"ל ויתר גוים שכיון שעבר האומות על ז' מצות אפילו מקיימין אין להם שכר ממילא כיון שאין ליעקב חלק עוה"ב מעשו אין לעשו פתחון פה על עוה"ז בשביל החלוק' מ"מ דברי רש"י אמת הם שאם גם ישראל יעברו ח"ו על התורה ממילא אין טענה על עשו שלא קיים ז' מצות שלו', ויש לפרש בזה סיפא דקרא שכתבנו לעיל תהלים נ"ח זרו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב חמת למו כדמות חמת נחש וגו' שקאי על עשו שהטעה ליעקב בבטן בדברי כזב לכך הוא מתגרה להחטיא את ישראל כדי שיפרוק עלו מעל