פנים יפות בראשית נח

זרע ואיתא במדרש שגם רבקה נחשדה שבח עלי' אליעזר בדרך ולפי"ז הי' מן הראוי שתלד ג"כ בלא תפלה אלא דאמרינן גבי השקאת מי' המרים אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח וא"כ סבר' אולי ע"י התפל' שהתפלל על הליד' ע"כ השכר מהחשד שתלד בריוח וכיון שראתה גדול הצער העבור אמרה אם כן מה הועילה תפילתי דמטעם החשד בלא תפלה הי' ראוי שתלד אלא דאי' בילקוט עוד שאם הית' יולדת א' יולדת שנים והיינו דהשיבו לה שני גוים בבטנך כפירש"י אנטונינוס ורבי וזה הי' שכר החשד

בפסוק ולאומים ממעיך יפרדו פי' רש"י מהמעים הם נפרדים זרו רשעים מרחם תעו' מבטן דוברי כזב בפירש"י בתהלים נ"ח דקאי על עשו היינו שנפרדו עשו מיעקב מרחם דהיינו משנולד אבל באמת אמר הכתוב בבטן עקב את אחיו והי' כי באמת צריך להבין כיון שחלקו בהיותם בבטן שיעקב יקח עוה"ב ועשו עוה"ז למה באמת לקח יעקב את הברכות כמו שמבואר שזה הי' טעמו של יצחק שרצה ליתן עוה"ז לעשו שזהו חלקו אלא שהתנאי הי' שאם יהי' שניהם טובים ויקיימו מצות השי"ת ואז ראוי להם ליטול ב' עולמות והוי החלוקה שיעקב יטול חלק עוה"ב של עשו ועשו יטול חלק עוה"ז של יעקב וכיון שעשו הרשיע ולא הי' לו חלק לעוה"ב ממילא בטל המקח ויהא ליעקב ב' עולמות כפי צדקתו וזהו דקאמר בבטן עקב אחיו שרימ' אותו בדבר שקר שלא יהי' לו חלק לעוה"ב והיינו דקאמר תעו מבטן דוברי כזב שבבטן כבר רימה אותו בדבר כזב שהבטיחו בדבר שאינו שלו ויבאר עוד לקמן

בפסוק ולאום מלאום יאמץ בתהלים קכ"ה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי' ר"ל כיון שאין הצדיקי' נוטלין כלום מחלק הרשעים בעוה"ז ע"כ אין עולה מה שהם מקבלין חלק הרשעי' בעוה"ב וזהו דאמר למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם ר"ל שמה שהן מקבלים חלק הרשעים אין זה עול' ועוד יבואר במק"א. בפסוק ויגדלו הנערים וגו'. עשו איש ציד פירש"י ציד לרמאות את אביו וכו' האיך מעשרין את המלח והתבן יש להבין ענינו מפני שיצחק סבר שענינו כענין יששכר וזבולן דכתיב בו שמח זבולן בצאתך כמו שיבואר ענינו אי"ה במקומו שזבולן הוציא ניצוצות הקדושות מתוך עמקי הקליפות כאדם שמברר מתוך הפסולת דכתיב בי' ושפוני עמוני חול שמוציא ניצוצי הקדושה מתוך החול ועדיין לא נבררו כראוי אבל יששכר באהליו בירר אותם לגמרי והעלם למעלה והוא ענין חול ושבת שברורי החול מתעלים בשבת כמבואר בפ' ששת ימים תעשה מעשיך וגו' וזהו שצד עשו אביו שצד במקום השדה שהיא מקום הקליפות ולכך שואל את אביו איך מעשרין התבן והמלח שהם הפסול' כדי להוציא מהן הניצוצות הקדושות שבהן וזהו שאמר יצחק לעשו הביא' ציד ועשה לי מטעמים שיברר הניצוצות היטב עד שיהא בבחינות טעמים שהוא טעם שבת כמו שאחז"ל וזהו שאמר יצחק במאכל שהביא לו יעקב ואוכל מכל שטעם בו טעם ג"ע אבל עשו באמת לא עשה כן אלא הי' מתחבר בקליפות ויש בזה רמז כי עשו עם מספר ציד היא ת"פ כמנין שם נוקבי' דקליפ' ויודע הוא לשון חיבור שחיבור עשו שמו עם מספר ציד וזהו שאמר יעקב עשו אחי איש שעיר כי מנין שויר תק"פ ס"ס ונוקבי' אבל יעקב חיבר עצמו לתורה שנקרא' תמימה וזהו שאמר אנכי איש חלק שהי' מתדבק לשכינה שמספרם חקל שהוא שילים הוי' ואהי' הוי' ואדני' ובכח התורה משבר כחו של עשו כמ"ש חז"ל ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה, ושמעתי בשם הגאון פני יהושע שרשף כמספר ס"ס ונוקבי' ובהוסיף שם אל שבש' ס"מ אל גי' תרי"א ובכח התורה משבר אותו וזה ענין בקבלת התורה וזרח משעיר למו שבנתינת התורה משבר כח השעיר ולפי שנתדבק עשו באשה רעה שהוא מר ממות נתגבר בו התאוה רעה וכמו שהבכורה כשהיא בקדושה היא תועלת גדול כפלים לתושיה שהיא פי שנים מחלק הבכורה כן בהיפוך כשהבכרה בעשו נתן חלק גדול בקליפ' וגדלה תאותו כפלי' והיא גורמת המיתה כידוע שהתאוה שהית' בחוה כדכתיב וכי תאוה היא לעינים ולכך אמר הלעיטני מן האדם האדם ב"פ בשביל תאותו שהיתה כפולה לכך אמר לו יעקב מכרה בכרתך לי כי אצלי היא גירעון להרבות התאוה לקרב מיתת' והיינו שהשיב לו הנה אנכי הולך למות למה זה לי בכורה ויש לפרש לשון עוף כמו שאחז"ל בכתובות דף ס"ד עייפינהו ודרשינהו לשון כפל שהיא תאוה הכפולה עד למות והיינו דכתיב יגביה עוף שהיא התורה כי ע"י התורה משבר אותו ויבואר עוד.