פנים יפות בראשית נז

ואלה מוסיף על הראשונים וכיון שהזכיר בתחל' תולדות ישמעאל שהי' רשעים הוצרך לפרש ההבדל שביניהם שתולדות ישמעאל לא נקראו זרע אברהם כמ"ש חז"ל הנודר מזרע אברהם מותר באומות שנא' כי ביצחק יקרא וגו' והיינו דקאמר אברהם הוליד את יצחק שאלה התולדות הם מזרע אברהם וכי היכא דלא תקשה לא ליכתוב ואלה ולא ליכתוב אברהם הוליד את יצחק אלא כיון שאחז"ל ביצחק ולא כל יצחק שעשו הרשע לא נקרא זרע אברהם היינו דקאמר ואלה להוסיף על הראשונים להורות שגם עשו לא נקרא זרע אברהם והדר כתיב אברהם הוליד את יצחק לרבות יעקב

בפסוק אחות לבן הארמי וגו'. יש לפרש ע"ד שאחז"ל בפ' וילך עשו אל ישמעאל וגו' שמת ישמעאל והשיא' נביות אסי' ה"נ כיון שהזכיר נשואי רבקה שהיתה בת ג' שנים כפי' רש"י ולפירש"י בפ' ויאמר אחי' ואמה וגו' שרצה לעכב ובא מלאך והמיתו והי' הנישואין ע"י אחיו לכך אמר אחות לבן

בפסוק ויעתר וגו' יש ליתן טעם מה שהמתין להתפלל עד קרוב לכ' שנה משנשאה לפירש"י שהיתה בת ג' שנה כשנשאה המתין עד שנתגדלה שתהי' בת י"ב ושהתה עשר שנים ולא ילדה כמו שאחז"ל בפרש' מקץ עשר שנים וגו' אז הבין שהוא עקרה והתפלל עליה ולדעת התוס' ביבמות דף ס"א ע"ב ד"ה וכן הוא אומר י"ל לפימ"ש בפ' חיי שרה דע"כ צ"ל שלא הביאה סימנים בזמנה כמ"ש בפ' תשב הנערה אתנו וגו' י"ל שהמתין עד שנת כ"ה שהיא חצי שנותיו של אדם כדקיי"ל בסרים ואיילונית עד שיעברו רוב שנותיהם הם בחזקת קטנות וכן כתבנו גבי עקידת יצחק, עוד יש לפרש לנכח אשתו מפני שאחז"ל המתפלל על החולה צריך שיכלל אותו בתוך שאר חולי ישראל נראה הטעם בזה מפני שאחז"ל תפלה עושה מחצה ולמדו ממשה שהתפלל על אהרן כשהתאנף ה' להשמידו והועיל תפילתו למחצה בניו :ואמרו עוד שהפרט היא מחצה מן הכלל דכתיב לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו והכי קיי"ל נמצא כשמתפלל ותועיל תפילתו לרפאותו רפואה שלימה צריך שיכלול אותו בתוך שאר חולי ישראל ואז תפילתו עושה מחצה שיתרפא רפואה שלימה והיא מחצה מתפילתו שהכלל היא המחצה אבל צריך שיכווין שאותו מחצה תהא זה שמתפלל עליו, ובזה מובן מה שאמר משה לישראל ובאהרן התאנף ה' ואתפלל גם בעד אהרן ולמה הזכיר זאת לישראל ולחבב אותם שהתפלל בעד אהרן ותו דלמה לא התפלל על כולם ביחד ולפימ"ש א"ש דבאמת התפלל על כולם ביחד אלא כיון דתפלה עושה מחצה ועיקר כוונתו הי' על ישראל יותר מאהרן הועיל' תפילתו על ישראל ובאהרן התאנף ולכך הוצרך להתפלל עוד בעד אהרן והועילה תפילתו למחצה בניו והראה בזה חביבת ישראל עליו שעיקר כוונתו הי' על ישראל ולפי"ז י"ל דיצחק התפלל וכלל בתפלתו שאר עקרות ישראל כשאז"ל שצריך לכלול וכו' היינו דכתיב ויעתר שהרבה תפלתו בשביל כולם אבל עיקר כוונתו הי' לנוכח אשתו שתועיל תפילתו על אשתו כנ"ל

בפסוק ותהר רבקה אשתו יש לדקדק למה בתחלה אמר לנוכח אשתו סתם והדר אמר ותהר רבקה אשתו ונראה דאחז"ל שהמתפלל על חבירו צריך להזכיר שמו אבל אם מתפלל בפניו אין צריך להזכיר שמו דכתיב ויצעק משה לאמר אל נא רפא נא לה לפי"ז י"ל דסבר יצחק אולי יצטרך הש"י לשנות שמה כמו באברהם ושרה ששינה את שמם ואמר שרי לא תלד שרה תלד ולכך לא הזכיר שמה ובעבור כן אמר לנוכח אשתו שהיתה צריכה לעמוד בפניו שלא יצטרך להזכיר שמה אבל באמת נעתר בתפילתו בלי שינוי שמה וזהו שאמר ותהר רבקה אשתו. בפסוק למה זה אנכי. מתאווה ומתפללת על הריון לפי פשיטו ענינו כמו שנאמר בשונמית שאמרה אל תכזב בשפחתך דהיינו שתלד ולד של קיימא כפירש"י שם על מה שאמר' הלא אמרתי אל תשלח אותי ועוד פרשנו לעיל בסוף פרשת וירא דמה שאמר' אל תכזב בשפחתיך היינו במה שהבטיח לה כעת חי' שתנצל מצער עיבור וליד' והיינו שאמרה כיון שראתה שהולד מפרכס לצאת קודם זמנו ולא יתקיים אמרה כי לא הי' כוונתה אלא שתלד ולד קיימא בלא צער גדול והיינו דכתיב בתר הכי וימלאו ימיה ללדת ושמעתי מאאמ"ו הגאון ז"ל דרך דרוש עפ"י מ"ש המפרשים דהא דזכתה שרה ללדת בלא תפלה כמו שפירש"י בפ' חמסי עליך שלא התפלל עליה היינו משום שנחשדה מאבימלך והיא דוגמת מש"ה בהשקאת מים המרים ואם לא נטמאו וטהורה היא ונקתה ונזרעה