פנים יפות בראשית נה

בפסוק ואשביעך אשר לא תקח וגו' עיין בחידושי קדושין דף ס"א ע"ב שהארכנו בזה בפ' וכל טוב אדוניו בידו פירש"י שטר מתנה כתב ליצחק כדי שיקפצו, לשלוח בתם נראה שלא הי' המתנה חל עד אחר הקידושין ולכך אמר בתחלה עבד אברהם ואח"כ אמר לרבקה על יצחק כששאלה אותו מי זה האיש הוא אדוני כיון שחל כבר המתנ' והי' אליעזר בכלל המתנ' והיינו כמ"ש לעיל דבשעת קידושין הי' צריך להיות עבד אברהם דהוי כגופו דאל"כ הוי לי' שליח שני

בפסוק ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן בן מלכה וגו' נראה דבזה גילה חכמת' שתלת' הנקיבות בזכרים וזכרים בנקיבות כמ"ש חז"ל

בפסוק והנה עומד על הגמלים פניתי הבית מע"א יש לפרש שמצאו עדיין עומד ומתפלל כדכתיב ויקוד האיש וישתחו' וכשחז"ל דהשתחוי' ל' תפיל' ויש לפרש עפ"י מה דאי' בש"ע סוף סימן צ"ד דאע"ג דאין להתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מ"מ אם לא מצא אכסני' פנוי מגילולי' ושלא יבלבלוהו בני הבי' מצו' להתפלל בשד' והיינו דאמר פניתי הבית מע"ז ולמה תעמוד בחוץ כיון דהבית פנוי מע"ז מצוה להתפלל בבית

בפסוק השקיני נא וגו'. אף דאמרו בקידושין דף ע' ע"ב תיתי דונג תשקינן אין משתמשין באשה וכו' צ"ל שרבנן גזרו ועדיין לא נגזר וכן מוכח מאבישג השונמית ועמ"ש שם

בפסוק אלי לו וגו'. פירש"י אלי חסר כתיב שהי' אליעזר מחזר למצוא עילה להשיאו בתו עיין בתוס' כתובות דף ק"י ע"ב שכתבתי בשם אדמו"ר הגאון ז"ל קושי' המפורשי' דהוה לי לכתוב רמז זה באמירות אברהם ולמה רמז כאן מפני שמה שאמר אליעזר לאברהם אולי לא תאבה האשה היינו שחשב כיון שיצטרך לצאת לח"ל וקי"ל הנושא אשה בח"ל יוצאין עבדיו לחירות א"כ מוטב שישתחרר עבדו ויצא מכלל ארור ויכול להשיאו בתו ע"ש באורך ולפי פשוטו יש לפרש דאי' במדרש בפ' בא ברוך ה' שבת קול אמר ברוך ה' א"כ היינו שחשב אליעזר כיון שטעמו של אברהם שאין ארור מדבק בברוך וכיון שיצא בת קול ואמר ברוך ה' היינו דסבר אליעזר דאם לא ימצא אשה ממשפחתו יקח את בתו

בפסוק ויברכו את רבקה עיין בחידושי כתוב' דף ז' ע"ב שהביאו תו' ירושלמי דלמדו מזה הרמז לברכת נישואין והיינו דכתיב גבי וישלחו את רבקה ולא כתיב לעיל גבי רציא כלי כסף ומגדנות דמשמע שהם הי' כסף קידושין אלא כיון דקיי"ל דמסר אב לשלוחי הבעל מסירתו היינו כניסתו לחופה כדאי' בכתובות דף מ"ח ע"ב א"כ בשעה שמסרו אותה לאליעזר הוי ככניסה לחופה א"כ י"ל שבאותו פעם הוא רמז לברכת נישואין א"נ שהקדושין הי' בתחיל' על דעת זה שתלך עמו ואף שלא התנ' בפי' בכל דיני תנאי מ"מ כיון שהי' ע"י שליח קיי"ל דאין צריך דיני תנאי כיון שלא נעשה שליח אלא בענין זה כמבואר בחידושינו אה"ע סימן נ"ח

בפסוק תשב הנערה אתנו ימים או עשור עיין בחידושי כתובות דף נ"ז ע"ב שכתבנו לפי דעת התוס' ביבמות דרבקה היתה בת י"ד שנים כשנשא' יצחק ע"כ צ"ל הא דנותנין לה י"ב חודש אף דאמרו שם דאם שהתה י"ב חודש משבגרה ואח"כ נתקדשה אין נותנין לה אלא למ"ד יום כמו שנתקשה שם בספ"י ובמזרחי הטעם הוא משום שלא הביאה סימנים ועיין עוד שם מ"ש דיש לפרש ימים או עשור היינו עשרה ימים דכיון שלא הביאה סימנים אלא דקיי"ל דקטנה שהגיעה לכלל שנותי' חיישי' שמא נשרו והי' ספק אם י"ב חודש או למ"ד יום ולפי חשבון מהלך מחרן י"ז יום חוץ משבתות שבת הית' יכול' לשהות עשרה ימים לתשלומין השלשים יום ויש בזה רמז למה שאמרו לבוגרות שלשים יום ע"ש ולפ"ז יש לפרש המדרש שהביא הרא"ם ימים ז' ימי אבלו של בתואל או עשור י"ב חודש ותמה הרא"ם דע"ז קשה קושית הגמרא וכי משתעי אינש וכו' ע"ש ולפמ"ש י"ל דא"ל ממ"נ דאם מחשב' לגדולה ואינה צריכה להמתין י"ב חודש אם כן צריכה לישב ז' ימי אבילות ואם תחשבה לקטנה שאינו חייבת באבילות כמו שאחז"ל דאין אבילות לקטן א"כ צריכה להמתין י"ב חודש ובזה מובן מ"ש בקידושין דף ס"א ע"ב אז תינקי איצטרך היכא דניחא לדידה ולא ניחא לדידהו מייתי בע"כ וכו' ואם לא תאבה האשה ל"ל איצטרך סד"א היכי דניחא לדידהו ולא ניחא לדיד' ניתי בע"כ וכו' דהיינו כיון