פנים יפות בראשית נד

לו קנטורין כדקי"ל זוזי תקולין לית בי' משום: דינא דב"מ

איתא במדרש נבהל להון רע עין זה עפרון שלקח ממנו קנטורין ולא ידע כי חסר יבואינו שעפרון חסר כתיב יש לפרש עפ"י פשוטו שעפרון חסר גימט' רע עין וע"ד הדרוש י"ל משום דאיתא במדרש ויקם שדה עפרן אשר במכפלה שהי' שוה כפלים ולפ"ז הי' עפרן יכול לטעון אח"כ שהי' מקח טעות דע"ג דקי"ל אין אונאה לקרקעות היינו עד פלגא וכיון שהי' שוה כפלים ביטול מקח יש להן כדקיי"ל בפרק הזהב אבל כיון שלקח ממנו קנטורין ה"ל פחות מפלגא והיינו דכתיב ולא ידע כי חסר יבואינו

בפסוק ואברהם זקן בא בימים איתא במדרש אברהם הי' מברך את הכל וכו' ומי מברך את אברהם הקב"ה יש להבין עפ"י משאחז"ל מימי אבותינו לא פסקה ישיבה מהם אברהם זקן ויושב בישיבה שנאמר ואברהם זקן ואחז"ל איזה חכם הלומד מכל אדם ואמרו עוד מתלמידי יותר מכולם ענינו היא לפי שאחז"ל לאו מכל אדם זוכה ללמוד מפני שהתלמידים נשמתם נאצל משרשם שהוא נשמת הרב המלמד אותם ואי אפשר לו לקבל החכמה אלא מצינור שהוא שרש נשמתו הרי כשרצון השי"ת להשפיע לתלמידי' לכל אחד חלק חכמתו היא משפיעו דרך הצינור שהוא שורש נשמת החכם הרי שבשבילם הוא מקבל חכמה כדי להשפיע להם וזהו שאמרו שלומד מכל אדם שהיא מקבל מכל התלמידי' שעל ידם הוא מקבל חכמה להשפיעם והוא ענין שתיקנו חז"ל בסדר התפלה שאומר כל א' והאר עינינו בתורתיך אף לפני אדם ששכלו קצר' מלהבין זולת המשפיע להם מ"מ הם מתפללים שיאר עיני חכמים כדי שיוכלו לקבל כל א' ממנו כפי חלקו וכשהחכם אינו משפיע לתלמידים עונשו הוא שחכמתו מסתלקת כמו שאחז"ל והטעם כיון שנסתם הצינור ממיל' נסת' השור' החכ' שמקבל ממנו ואחז"ל כל המונע הלכ' מתלמיד אפי' עובי' שבמעי אמן מקללין אותו והטעם כיון שנסתם השורש שהוא נשמת החכם הכוללות כמה נשמות ממילא עוברי' שבמעי אמן שאחז"ל שמלמדין אותן במעי אמן כל התורה מ"מ כיון שנסתם השורש שהוא נשמת החכם ממילא גם הם אינם יכולין לקבל כראוי כיון שנשמתן משורש נשמת החכם וזהו שאמרו אפילו עוברי' שבמעי אמן מקללין ויבואר עוד בפ' כי תשא בפ' ויביטו אחרי משה ע"ש ובזה מובן שאברה' שהי' יושב בישוב' ומשפיע להם וזהו עיקר הברכ' שנתברכו בו שקיבל הוא כל חלקי החכמ' הראוי להם והיינו דכתיב וה' ברך את אברהם בכל

עוד איתא במדרש שם יש זקן בימים ואינו בזקנ' בקזנ' ואינו בימי' אבל אברהם זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה ענינו הוא כל ימיו של אדם קצובי' ואחז"ל כי בשעת הדין צריך ליתן דין וחשבון על כל יום מה שהי' קצוב לו לתקן בכל יום ויום ויש לפרש בזה מ"ש שהע"ה עד אשר לא יגיעו ימי הרע' והגיעו שני' אשר תאמר אין לי חפץ בהם והוא ימים ושנים שעברו בלי תיקון והם ימי רעה שצריך ליתן חשבון עליהם בשעת הדין ובזה מובן מה שתיקנו בתפילה שלפני תהילים ואל תקחני מעה"ז קודם זמני עד מלאת שבעי' שנה באופן שאוכל לתקן אשר שחתתי ולכאור' יפלא וכי מי שזקן כבר שבעים שנה לא יאמר כן ומה: זה באופן וכו' אך המובן בזה שמי שעבר כמה ימים ולא תיקן בהם הוא זקן בלא ימים וצריך לעשות תשוב' ולהשלי' בעסק התור' וישם לילות כימי' יותר מן המחויב וזהו שאפילו מי שהוא זקן מבקש שיאריכו ימיו שישיב בתשוב' וישלים אשר שחת בביטל תיקונם וזהו שאמרו באברהם שהי' לו ימים נגד הזקנה

בפסוק ויאמר אברהם אל עבדו וגו' אף דיצחק הי' גדול ע"כ אברהם היה שליחו של יצחק וכענין שאחז"ל בקידושין דף מ"ה דאף לא חציף אינשי למעבד לאביה שליח אפ"ה דלמא ארצוי' ארצי קמי' ועיין באה"ע ריש סי' ל"ה שכתבנו שם דאין מזה קושי' על הפוסקי' דאין שליח קידושין עושה שליח איך הי' אליעזר שליחו של אברה' מכ"ש דקש' לדעת הפוסקי' דאין עבד נעשה שליח וכתבנו שם דוקא איש אחר אין נעש' שליח אבל עבדו של המקדש עצמו שאני ויכול לקדש ע"י עבדו לא מתורת שליחות אלא משום דהוי כגופו וה"ה לעבדו של אברהם דהוי כאברהם עצמו ולא כשליח ובזה מובן מה שהקדי' אליעזר עבד אברהם אנכי מפני דהוי עבדו כגופו של אברהם ולא הוי שליח שני ועיין בסמוך