פנים יפות בראשית נב

ביבמות דף פ' שממתינים לו רוב שנותיו ולא הי' יכול להשיאו אשה עד רוב שנותיו דהיינו ל"ו שנים וז"ש אתמול אמרת לי אף שאמר לו השי"ת אמן רב קודם מ"מ הי' הכוונה על אחר ל"ו שנים שיתחזק בגדלות

וישב אברהם אל נעריו וגו'. יש לפרש ע"פ מ"ש חז"ל אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר יש לפרש מ"ש אנו כחמורים דא"א לומר שיהי' בני אדם כחמורים ותו מה הוצרך לומר ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר מהיכא תיתי נימא הכי אך הענין הוא כי בכל דור ודור כפי השפעת החכמים השכליות לבני אדם כן הוא לכל הבריות כי אדם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומשפיע לכל הבריות וז"ש דהמע"ה הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות וגו' כלל בזה כל בריות העולם והיינו דאמר ההרים וכל גבאות שהם דוממים ואח"כ עץ פרי שהם צומחים ואח"כ אמר החיה וכל בהמה שהם בחינת חי ואח"כ מלכי ארץ וגו' שהם בחינת מדברים ועל כולם יהללו את שם ה' וגו' כי ע"י האדם כולם מתעלים במעלתם כל א' לפי בחינות שכלו ע"כ אמר שהדורות אחרונים הם בחינות החמורים של דורות הראשונים כי לפי גודל שפע חכמתם כן השפיעו לכל הברואים ובדורות אחרונים שנתמעט השכל אז בחינות הבני אדם כבחינות החמורים של ראשונים וכיון שמדבר בחמורים של הדורות ראשונים הוצרך לומר שאינם כחמורו של ר' פנחס בן יאיר שהוא מופלג בחכמה נגד שאר חמורים שבדורו ויש לפרש בזה הפי' מ"ש ישעי' ידע שור קוניהו וחמור אבוס בעליו וגו' ענינו שבדורות הראשונים הבין השור את קוניהו שהוא בוראו ואמר וחמור אבוס בעליו על חמור של ר' פנחס בן יאיר כמשאחז"ל שלא רצה לאכול טבל ואף כי הבהמה לא נצטווה על המעשר אלא כיון שהבהמות נזהרים מן הגזל כמ"ש חז"ל בפ' מלפנינו מבהמות הארץ וגו' ובטבל יש בו גזל השבט של כהנים ולוים לכך לא רצה לאכול וזהו שהכיר האבוס שהוא של בעליו ובדורות אחרונים אף ישראל לא ידע וגו' והנה כבר כתבנו שבשעה שהקב"ה נסה את אברהם סלק עזרו ממנו ונפל ממדרגתו מאוד זה הי' עיקר ניסיון שהתגבר על יצרו מאוד מעצמו וכיון שנפל ממדרגתו כ"ש שנפלו בבחינה זו כערי' וחמורו וז"ש שבו לכם פה עם החמור ואחז"ל עם הדומה לחמור שנפלו ממדרגתם ודמו לשאר חמורי' אבל אחר העקידה ששרתה עליו רוח החכמה יותר מקודם כתוב וישב אברהם אל נעריו וילכו יחדיו שכולם נתעלו במעלה גדולה כ"א לפי מעלתו ובחינתו למובן יותר לפי שאחז"ל שבאר שבע רומז למקום קדושת כנסת ישראל והיינו דאמר וילכו יחדיו אל באר שבע וגו'. הנה ילדה מלכה גם היא עיין פירש"י ויש לפרש לפי דמשמע דמלכה הית' זקינה יותר משרה דכתוב אבי מלכ' ואבי יסכ' וכיון ששרה ילדה נפקדה גם היא כדאית' בפירקי ר' אליעזר וה' פקד את שרה לרבות שהרבה עקרות נפקדו עמה וכן יש לפרש ותלד גם הוא את טבח שכולם נפקדו בזכות שרה. פרשת חיי שורה

חיי שרה עיין פי' רש"י שפירש מה בת כ' אינה בת עונשין ופי' המזרחי בב"ד של מעלה דאמר ר' ברכי' וכו' נראה דפירש כן לסברו' רב ביבמות ד' פ' דבאיילנות כשהוא בת כ' נעשה גדולה למפרע משנ' י"ב אבל לסברות שמואל שם אינה בת עונשין עד בת כ' אפילו בב"ד של מטה שהרי איילנות היתה שרה אמנו ומה שפירש"י שווין לטובה עיין במזרחי ולפי פשוטו י"ל לפי מה שפירש"י בת ק' כבת כ' היינו הכ' שנים הראשונים וכן מה דאמר בת כ' כבת זיי"ן היינו ז' הראשונים משנולדה א"כ הכ"ז שנים אחרונים לא ניכתב בהם שהי' בלא חטא להכי כתוב אח"כ וכלל שכולן הי' בלא חטא ויש לפרש עוד לפי מה דאמר בירושלמי אם יהי' חטאיכם כשנים כפי שנותיו של אדם נראה פירושו משום דבטבע האדם יצרו משתנה בערך שנותיו של אדם כמ"ש בפ' כי יצר לב האדם רע מנעוריו והיינו דאמר הכתוב גבי שרה שבין בימי הילדות ובין כשהיתה בימים שבין הילדות והזקנה ובימי הזקנה כולן שווין לטובה לפי ערך הזמן שדרך האדם לחטוא הית' בלא חטא הראוי לאותו זמן והיינו דהקשו השנים ראשונים לענין מעשה יולדות כשנים האמצעים ושנים אמצעים כשנים אחרונים והיינו דהקשו כולן זה לזה לטובה

ובמדרש ילקוט יודע ה' ימי תמימים זה שרה ונחלתם לעול' תהיה זו שאמר