פנים יפות בראשית מט

ולשרה אמר אלף כסף נתתי לאחיך פי' ת"א שהוא דמי בושת' כנ"ל כמ"ש לעיל בפ' והיא בעולת בעל שאחז"ל בעלייתו של בעל ונתן לבעלה דמי בושת' כדאי' בריש פ' מציא' האש' דבוסת' ופגמ' שלו לאכילת פירות והקרן שלה ע"ש והיינו דאמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך וגו' שהוא דמי בושת' לפי מה דקיי"ל מבייש הזקן נותן לו ליטרא דדהבא והוא בחשבון ט' מאות דינרין כמ"ש הסמ"ע שהוא ל"ו דינרי זהב ודינר זהב הוא כ"ה דינרי כסף ועם המעשר הוא אלף כסף לפי שאברהם הי' נותן מעשר כדכתוב ויתן לו מעשר מכל הי' נותן לו אלף כסף דהיינו הקרן עם המעשר לכך אמר הנה היא לך כשיעור דמי בושת ועמ"ש בפ' ויגש בפ' ולבנימין וגו' ויתפלל אברהם וגו' כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך וגו' על דבר וגו' הנה מה שאמר מות תמות אתה וכל אשר לך מה שהי' נענשי' ביתו של אבימלך מפני שהי' שמחי' בבושתה כפירש"י בפ' עד בכור השפח' והשבי ולפי שלא היה העונש אלא על המחשבה שאין מכיר בו אלא ה' לכך הוכה במצרים ע"י ה' ולא ע"י מלאך וה"נ בעוצר רחם שהיא מפתח של חי' שאינו נמסר לשליח ולכך פירש"י גבי פרעה כתיב וינגע וגו' על דבר שרי שאמרה שרה למלאך ולא פי' הכא כן מפני שעצרת הלידה לא נמסר למלאך והיינו דכתיב בתחיל' ויתפלל בעדך וחי' דהיינו כמ"ש לעיל שהי' חייב מיתה על הגזל וע"ז הואיל תפילת של אברהם אבל מה שנלקה בעצירת הרחם שהי' בשביל בושת של שרה ע"ז לא הואיל תפלתו כי אין בידו למחול על כבודה אבל כיון שנתן דמי בושתה נתרפא והיינו דכתוב כי עצר עצר וגו' על דבר שרה אשת אברהם ר"ל שעצירה הי' בשביל בושה של שרה וכמ"ש לעיל שהי' בושת' גדול בשביל שהיתה אשת אברהם ועלתה בעלייתו כנ"ל

כי עצר וגו' שמעתי מאמ"ו ז"ל לפי מה דאי' שנפקדה שרה בשביל שנחשד' מאבימלך וכענין שאמרו בסוט' ונקת' ונזרע' זרע א"כ לפי מה דאי' בפ' כשם שמים בודקין אות' כך בודקין אותו הוה לאבימלך נמי להתרפא בשביל שנחשד דמסתמא מדה טוב' מרוב' אלא כיון שעצר ה' לכל בית אבימלך ובהם לא שייך זה אפ"ה נתרפאו

ויעש ה' לשרה כאשר דיבר כדאי' בילקוט שעשה לה מטרון והוא מה שאחז"ל שרה אמנו איילנות הית' אפילו בית ולד לא הי' לה ולפי מה שכתבתי בפ' לך לך שנתרפ' בשעה שדיבר הקב"ה עם אברהם בברית בין הבתרים כמו שהוכחנו שם והיינו דכתוב לשון דיבור וידבר ה' אתו ולפי מה שפירש"י למועד הזה שקבעתי לך אתמול והיינו דקשי' לי' הא כבר עברו ד' ימים מהמיל' שכלו זמן אבל אין זה מוכרח די"ל מ"ש והנה בן לשרה אשתך היינו אחר הליד' ד' ימים כמו שמצינו גבי אלישע למועד אשוב אליך ואת חובקת בן וכן משמעות הלשון והנה בן לשרה אשתך היינו אחר הלידה אבל כשאמר ה' למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן משמע שהבטיח לו שיבוא אליו בשעת לידה והיינו דכתוב כאשר דבר שתלד בריווח שהמפתח ביד הקב"ה עצמו והיינו שהבטיח בשעת לידה שיגלה

עוד יש לפרש מ"ש ויעש ה' לשרה היינו מ"ש שוב אשוב אליך כעת חיה פי' התרגום כעידן דאתון קיימין וכן מצינו גבי שונמית שאמר לה אלישע כעת חי' וכיון שאמר לשונמית עצמה את חובקות בן אצ"ל שתחי' ונרא' פירושו שבשרו אותם שיהיו קיימי' וינצלו מצער עיבור ולידה וכמשחז"ל דנשים צדקניות לא הי' בפתקה של חוה והיינו דאמרה שונמית אל תכזב בשפחתך שלא היה מחזק' עצמה לצדקניות שתנצל מעונש חוה ואמרה אל תכזב במה שהבטחת לשפחתך והיינו דכתוב ויעש ה' שלא הי' לה צער עיבור ולידה וע"ד הרמז י"ל כל מקום שנא' וה' הוא ובית דינו והיינו שנפקד' בב"ד של מעל' תדע שכבר בפסח שלפניו בישר לו השי"ת אשר תלד לך שרה בשנה האחרת אלא שהפקיד' בב"ד הי' בר"ה שאחריו כי יצחק לידתו מצד הגבור' כמ"ש דלכך כתוב לשון פקד ולא זכר כמו בחנה אלא כנכלל במידת אברהם שהוא חסד ולפי שנכללו יחד חסד בדין ודין בחסד לכך כתוב גבי וה' פקד כאשר אמר דהיינו לכלול הדין בחסד שאמיר' לשון רכה והדר כתיב ויעש ה' לשרה דהוא מידת החסד כאשר דיבר שהוא כללות החסד בדין ויבואר עוד.