פנים יפות בראשית מא

שיש באדם והעשירי הוא מספר כללותם וכל בחינה יש בה שם הוי' וט' הויות מספרם רל"ד ועם ט' כללותם הוא רמ"ג כמנין אברם וכיון שהבחינה העשירית לא היה אלא מספר ט' והי' חסר מספר טוב שהוא ההוי' במספר קטן לא היה ראוי להוליד עד שנשלם במצו' מילה שנקרא טוב כמ"ש חז"ל ותרא אותו כי טוב הוא שנולד מהול ואז ניתוסיף בה' ה' שהוא אחרונה בשם הוי' שהוא בחינות אות שהוא למעלה מן המספר כידוע ליודעי חן וזה אות ברית והיינו דכתו' ומלכים ממך יצאו כי ה"ה אחרונה היא סוד המלכות ומספר השם יצחק הוא כמספר שמונה הויות ומספר שם יעקב כמספר שבעה הוויות ומספר שם יוסף מספר ששה היות כל אחד לפי מחילתו ועיין בפ' שמות בשם משה רבינו ע"ה

ויפול אברהם על פניו וגו' אף דכבר לעיל הי' דבר ד' אל אברם במחזה לאמור ולא כתוב בי' ויפול על פניו י"ל דהיינו כמשחז"ל בסוף פ' החולץ במ"ש למשה כי לא יראני אדם וחי היינו באספקלרי' המאירה וה"נ י"ל כיון דכשנגלה אליו במחזה שהוא לשון חזיון בחלום כמ"ש אם יהי' נביאכם בחלום אדבר בו והיינו באספקלרי' שאינה מאירה לא היה צריך ליפול על פניו וזה היה יותר מדרגה ממה שכתוב בבלעם מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים שאפילו מדרגות מחזה שהי' בחלום אפ"ה הי' צריך ליפול על פניו אבל כשנגלה אליו באספקלרי' המאירה לא נתגלה אליו אלא בבחינות שם אלהים והיה צריך ליפול על פניו

ואברם בן תשעים ותשע שנים בהימולו בשר ערלתו פירש"י כתו' את בישמעאל ובאברהם לא נא' את לפי' שלא הי' חסר אלא חיתוך אבל ישמעאל הוזקק לפרוע פי' דאת לרבות אתי וכדאמרינן בקדושין דף נ"ז ע"ב את בשרו לרבות סורו הטפל לבשרו ה"נ דרשינין את בשרו לרבות עור הפריעה וצ"ל דאף שלא ניתנה פריעת מילה לאברהם מ"מ קיימה וי"ל עוד מפני שבכלל מילה זו היה נמי בכלל מילת ערלת לבבו ושמעתי לפרש פסוק ושמת שמו אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך מפני שה' של אברהם מרמז על האזנים והעינים וראש הגויה ולא חשיב מילת ערלת לבבו מפני שמצאת כבר לבבו נאמן לפניך אבל בישמעאל הי' ג"כ מילת לבבו והיינו דכתוב את לרבות

בעצם היום הזה פירש"י שמל ישמעאל לי"ג שנה לכאורה קשה דא"כ אך גיירו כיון דאין לו דעת שעדיין היה קטן דבעינן י"ג שנים ויום א' לכאורה מזה ראי' לדרב הונא בכתובת דף י"א דגר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד אי נמי משום דהוי לי' כגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו כדאי' שם דניחי' לי' במאי דעביד אבוהו והכא כתי' נימל אברהם וישמעאל בנו אך אכתי קשה לי לפי מה שכתו' התוס' אע"ג דזכו' היא לו אינו אלא מדרבנן דאין זכו' לקטן מן התורה וכ"ש לפי מה שכתבנו בחידושינו שם דוקא טבילה דלית בה צערא אבל מיל' דאית בה צערא לא א"כ איך מל אותו כשהוא קטן ונראה דבאמת ישמעאל לא היה לו אלא דין עבד יליד בית ואמרינן ביבמות דף מ"ח וכל עבד איש וגו' עבד איש אתה מל בע"כ וכו' וכיון דמל אותו בע"כ אפילו קטן נמי וכן כתוב הב"י בשם בה"ג ביו"ד סי' רס"ח ועיין בחידושנו בכתובות דף י"א שהארכנו בזה והא דישמעאל הי' לו דין עבד היינו משום דהיה בן הגר שפחתו שולד' כמות' והיינו דהקדים לו בתחלה והקימותי בריתי וגו' להיות לך לאלהי' וגו' ואחז"ל לא תיסוב כותית דלא ליזל זרעך בתר' רמז לו בזה דיוכל למול את ישמעאל וכדכתוב בתר הכי המול ימול יליד ביתך היינו ישמעאל שהי' לו יליד בית ובזה יש להבין הא דקאמר ביבמות דף ל"ח עבד איש ולא אשה אלא וכו' והקשינו בחידושינו קדושין הא האי קרא גבי פסח כתוב דמיל' עבדיו מעכבתו מלעשות פסח וכיון דאמרינן דאש' אינה חייבת למול בנה ואמרינן תו בע"א דף כ"ז ואתה את בריתי תשמור דאשה לאו בת ברית היא א"כ לכאור' משמע דאשה כשם שאינה חייבת למול את בנה כך אינה חייבת למול את עבדה וממילא דאינה מעכבתו אותו מעשיית הפסח ולמ"ש א"ש דכיון דמילת ישמעאל לא היה אלא מדין עבד שהיה בן הגר שפחת שרי כמ"ש בפ' ואנכי נתתי שפחית בחקיך וכתב בתר' ויאמר אברה' הנה שפחתך בידך וגו' וממילא דישמעאל הי' עבד שרה א"כ אי נימא דאשה פטורה ממיל' עבד' לא הי' מחויב במיל' ישמעאל והדר תקש' האיך מל אותו כשהוא קטן