פנים יפות בראשית לו

הי' מתפאר אני העשרתי שנתעשר מחמת המעשר שלו והנה אחז"ל בזכות אם מחוט זכו בניו לחוט של תכלת ובזכות עד שרוך נעל זכו בניו למצות מנעול של חליצה יש להבין ענינו מפני שלא רצה אברהם להנות מרכוש סדום מחמת דין עיר הנידחת שאסרה התורה השלל כי מחמת רשעתה שורה רוח רעה על כל נכסיה וכן ברכוש סדום שהי' רעים וחטאים לה' לא רצה להנות מנכסיהן ומלבושיהן וכן בהיפוך בנכסי הצדיקים שרוח קדושה שורה על לבושיהן כמו שמצינו בדור המדבר כדכתוב שמלתך לא בלתה וגו' וזהו כוונות מצות ציצית שהקדושה היא מקפת את האדם בטלית של מצוה וכן אמרו בזוהר ריש פ' חקת במנעל של חליצה ע"ש לכך אמר שבשביל שהרחיק עצמו מלבושי טומאה זכו בניו ללבושי קדושה ועוד יש בזה דרך רמז להרחיק אדם עצמו ממועצת ותחבולת היצה"ר המטעה את האדם בהנאת עוה"ז וצריך האדם ליזהר ממנו כי כוונתו להרע באחריתו והוא מזהירתו של אברהם שלא לקח מרכוש סדו' וכיון שחז"ל בפ' הוי מושכי עון בחבל השו' כי יצה"ר דומה בתחלה לחוט השערה ע"כ צריך ליזהר ממנו אפי' באיסור כל שהוא ויותר מזה אחז"ל שבשעת הסכנה חייב למסור עצמו אפילו על ערקתא דמסאני והיינו דרמז אם מחוט ועד שרוך הנעל ואמר אם אקח מכל אשר לך שאין אני רוצה בטובתך ובעשרך כמ"ש חז"ל טובתן של רשעים וגו' ולפי שדרך היצה"ר כשרואה אדם רוצה לעשות מצוה או ליתן צדקה היא מסיתו שיעש' ע"מ לקבל פרס או בצדקה בשביל שיתעשר והוא הפסד גדול בשכר המצוה ע"ז אמר אם אקח מכל אשר לך כלומר בעצתך והיינו ולא תאמר אני העשרתי את אברם וזה שתיקנו בתפלה המעביר שנה וכו' ודבקינו ביצ"ט ומעשי' טובים וכוף את יצרנו וכו' שיכוף את היצה"ר שלא להסית אותו שיעשה ע"מ לקבל פרס. אנכי מגן לך עיין פירש"י ולפי מ"ש חז"ל בנדרי' דף ל"ב מפני מה נענש אברהם ונשתעבדו בניו למצרים ר' אביהו אמר ר' אלעזר מפני שעשה אנגורי' בת"ח ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו פירש"י שאמר במה אדע ור"י אמר מפני שהפרי' ב"א מלהכנס תחת כנפי השכינה א"כ י"ל שהרגי' אברהם חטאים אלו ועשה תשובה מאהבה ואמרו חז"ל תשובה מאהבה נעשה לו זדונו' כזכיות והיינו שהקב"ה מוחל על העון אפילו כשעשה תשובה מיראה ובזכות האהבה נעשה לו כזכיות ז"ש לו אנכי מגן לך מן העונש בשביל אהבה שנעשה כזכיו' שכרו הרבה מאוד והנה מ"ש ר"א מפני שעשה אונגרי' בת"ח ועבד בהם הוא מדה כנגד מדה להשתעבד בבניו אבל לפי דברי ר"י שהפריש בני אדם צריך להבין מה זה מדה כנגד מדה ולפמ"ש האריז"ל שבשעבוד מצרים תקנו חטא סדום י"ל שאילו הי' מגייר הנפשות מסדום לא הי' צריכין להתעכב במצרים בשביל חטא סדום כי הוא הי' מתקן הכל

ויאמר אברם אדני ה' וכו' ובן ביתי יורש אותי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע ובן ביתי יורש אותי. לפי פשיטא מ"ש ובן ביתי יורש אותי היינו אליעזר ולא ירושהו קרוביו דקי"ל בן נח יורש את אביו מן התורה וכן שאר קרובים אלא שאברהם אבינו הי' גר ואין קרובי' הנכרים יורשים אותו שהי' דינו כגר שאין לו יורשי' וכיון שהכל הי' תחת יד אליעזר כמו שאמר לעבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו והיינו דאמר ובן משק ביתי וגו' דממילא הוא יזכה בנכסים וי"ל עוד לפימ"ש חז"ל דמשק אליעזר שהי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים יש לפרש ענין דולה ומשקה מפני שבאמת אליעזר שהוא עבד אינו חייב בלימוד התורה כמ"ש חז"ל בכתובות דף כ"ח אלא שהי' מלמד ומקבל התורה מאברהם ומלמד לשאר גרים והוא משל לדלי שאין מלאכתו אלא לדלות מהבאר ולהריק לכלים אחרים אבל באמת אם נימא דאברהם אבינו הי' דינו כבן נח אין לו לאליעזר תורת עבד דהא קיי"ל ביבמות דף נ"ה דנכרי אינו קונה חבירו אלא למעשי ידיו ולא לגופו כדאמר שם אתם קונים מהם ולא הם קונים זה מזה א"כ הי' מותר ללמוד תורה בעצמו אבל כיון שכתבנו שאברהם הי' לו דין גר ממילא הי' לאליעזר דין עבד ואינו בן תורה ויש לפרש בזה דהיינו דקאמר משק ביתי הוא דמשק אליעזר ע"ד שאחז"ל שדמשק נוטריקון דולה ומשקה היינו דקאמר דמשק ביתי אינו אלא דולה ומשקה כדין עבד היינו דאברהם הי' לו דין גר ואליעזר דין עבד ממילא יזכה בנכסים שת"י כגר שאין לו יורשים. בארץ לא להם וגו'. לפי פשיטא מ"ש בארץ לא להם קאי גם על גירות יצחק