פנים יפות בראשית לב

כפי התרגו' בפ' הנה היא לך כסות עינים ואות' הבושה לא הי' אלא בשביל עלייתו של בעל כי לשרה לא הי' כ"כ בושה מה שנלקחה לבית המלך אלא בשביל שהיתה אשתו של אברהם לפי גודל חשיבתו וכן גבי פרעה מה שנתנגע הי' בשביל הבוש' שעלתה בעלייתו של בעלה לפי חשיבתו דאברהם וז"ש על דבר שרי אשת אברם

ואברם כבד מאוד וילך למסעיו יש לפר' דרך הרמז ע"פ משאחז"ל בברכות וישאלו ממצרים בע"כ דישראל מפני משא הדרך וכתבנו שם ענינו שבעלייתם ממצרים נתקדשו בכל יום ויום בקדושה רוחניות עד שעלו למעלה במ"ט ימי הספירה במ"ט שערי בינ' וביזת מצרים להוציא מהם ניצוצות הקדושת כדאי' בזוהר וכמו שהארכנו בזה בכמ' מקומות וז"ש לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליה' גרים דהיינו ניצוצות הקדושים שמוציאין ע"י הגלות וכיון שאחז"ל קשים גרים לישראל כספחת והיינו שצריך לברר הניצוצות להסיר מהם הפסולת כמו שכתבנו בחידושנו בסוף קדושין באריכות בזה וזה הי' קשה מאוד לישראל להעלות הנציצות בדרך עלייתם לולי עזרתם מאת ה' כמו שאמר הכתוב ואשא אתכם על כנפי נשרים וכמו שיבואר שם בס"ד וענין אברהם וירידתן למצרים ונגעי פרעה ומה שציוה עליו לשלחו אי' במדרש שהיא סימן לבני' בירידתם למצרים בעשר מכו' ויצאתם ברכוש גדול וכענין שאחז"ל בב"ב בפ' התהלך בארץ לארכה ולרחב' כדי שתהא נוח לכבוש לבניו וכן בכאן עשה רושם לעזרת בניו וכשם שהם הי' קשה עליהם משא הדרך כן הי' בתברהם שהי' כבד מאיד להעלות הניציצות שהוציא עמו ממצרי' וזה הי' כוונתו שיתנו לו מתנות כדי שעי"ז יעלה הניציצות הקדושו' ואמ' הכתוב וילך למסעיו וגו' עד המקום אשר הי' שם אהל' בתחילה וגו' שהלך והעל' כל הניציצות שהוציא ממצרים ממדרג' למדרג' עד שהביאם למעלתו הראשונ' ואמר גם לוט שהעל' עמו גם את לוט וכל אשר לו ועיין בסמוך

ויהי ריב וגו' פירש"י ולא זכה בה אברהם לכאור' קשה דאמרינן בב"ב דף קי"ט א"י ירושה היא מאבותינו ולענ"ד נראה דבל"ז אין שום סברא שהי' מקנ' לוט רועות בשדות שכבש פריזי ולא נתיירא ונר' דכבר כתבנו לעיל שאברהם הי' הלך ונסוע בארץ יבוסי: שבתוכו ירושלים שעדיין לא לכבש בארץ היבוסי דהי' הארץ ביד בני שם כמו שפירש"י למעלה שנח חלק את הארץ לבני שם ושם עצמו הי' מלך בירושלים דכתו' ומלכי צדק וגו' והש"י לא נתן הארץ לאברהם ליקח מאת בני שם נחלתם אשר הנחיל להם נח אלא לאחר שכבשו ז' עממין מיד בני שם וקנאו בחזק' לענין שאחז"ל עמון ומואב טהרו סיחון הרי דהיבוסי עדיין לא כבשו והי' ביד בני שם ושם הי' רועי לוט והוא הי' גזל גמור מבני שם והרשעים רועי לוט אמרו כיון שסוף הדבר שיביא את ארץ היבוסי לאברהם כמו שהבטיח לו הש"י א"כ משלו הם רועים ונראה שזהו מה שאמר הש"י לאברהם שא עיניך וגו' כי כל הארץ אשר אתה רוא' לך אתננ' ולזרעך היינו משו' דבימי אברהם עדיין לא לכבש ארץ היבוסי ולא הי' לאברה' קנין דהוי דבר שלא בא לעול' אלא לזרעו לאח' שכבשו היבוסי וי"ל עוד דאפ"ה הי' קנין לאברהם ביבוסי דאף דקי"ל אין אדם קונה דבר שלא בא לעולם מכל מקום המקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם קנה שתיהן כדאי' בחה"מ ס"ס ר"ג וכיון דכבר קנה הארצות שכבר כבשו קנה נמי את היבוסי מ"מ לאו קנין גמור הוא מעכשיו דאינ' קונה דבר שלא ב"ל עד שיבוא לעולם ואפשר שוה הי' טעות רועי לוט כיון שהכנעני והפריזי אז בארץ קנה הכל אף ארץ היבוסי והיינו דכתוב והכנעני והפריזי אז בארץ

הפרד נא מעלי אמרו חז"ל בפ"ב דנזיר דרש רבא את לפשע מקרית עוז זה לוט ומדנים כבריח ארמון דכתו' לא יבוא עמוני ומואבי נרא' שרמז בזה אברהם שאמר הפרד נא מעלי היינו שאסור איסור עול' נדבק בו והטעם כיון שהי' קרוב אליו והעליהו בקדושה ואח"כ ראה א"א ע"ה שהרשיע לוט שא"א להעלותו עוד ולכך הוציא את קדושתו ממנו כענין שאחז"ל שנה ופירש קשה מן הכל כיון שכבר עלה בקדושה ונפרד הוא מקולקל יותר וכיון שאברהם הי' קרוב אליו ממשפחתו הוציא ממנו הקדושה הקרובה אליו ומ"ש אחים אנחנו היינו מפני שלא הי' הקרוב' בניהם מתחלה אלא הצד אב כמו שפירש"י בפ' וירא אך לא בת אמי מפני שהרן מאשה אחרת היו ואפשר