פנים יפות בראשית ל

שלא עלה לא"י אלא כיון ששניהם עבר בפעם חחד ונענש על החמורה דהיינו מצות כיבוד לא נענש על מניעת עליית א"י כיון שכבר נידון בחמורה מ"מ אם היה דירתם בא"י ואביו הלך לדור בח"ל אין הבן מחויב לעבור בקום ועשה לילך מא"י לח"ל וקצת ראי' שהרי נענשו מחלון וכליון בני אלימלך על שיצאו מא"י לח"ל והלכו עמו מפני כבוד אביה' אע"כ שלא הי' להם לילך עמו מא"י לח"ל

ואעשך לגוי גדול במדרש בא אחרי ואני עושה אותך כהן גדול לכאור' ק' אם הי' כ"ג האיך נשא הגר שהית' גיור' וכ"ג אסו' בגיורת וצ"ל שלא נעשה כהן עד לאחר שמל כי ערל פסול בעבודה ובזה א"ש אפילו לר"י דס"ל ביבמות דף ס"א דכהן לא ישא איילנות דכל ביאה שאין בה פרצה זנות היא ואחז"ל שרה אמנו איילנות היתה ולפי מ"ש א"ש דלאחר שמל נתרפא' שרה כדכתוב בר"פ וירא ויותר י"ל שלא נעשה כהן עד לאחר עקידה שאמר לו הקב"ה שיקריב על הר המוריה שהוא מקום המזבח עולמים ואין זר קרב ע"ג המזבח ובזה י"ל מ"ש רש"י בסוף חיי שרה ולבני הפלגשים פלגשם חסר כתיב שלא היתה אלא פלגש אחת הוא הגר הוא קטורה נשים בכתובה פלגשים שלא בכתובה ולפמ"ש א"א לומר שקטו' היתה אשה אחרת שנתגיירה שכבר הי' כהן אחר העקיד' אע"כ שכבר היתה נשואה לו מקודם לפ"ז מוכח דפלגשי' בקדושין ולא כתובה דלמ"ד בלא קדושין היתה אסורה לו לאחר שנעשה כהן והיינו דפירש"י פילגשים בלא כתובה ועמ"ש עוד בזה בפ' ולה שפחה מצרית. ואעשך לגוי גדול פירש"י זהו שאומרים וכו' ויש לפרש שבעלייתו לארץ ישראל נתעלה להיות נכלל בו מעלת ג' אבות וכמו שכתבתי בר"פ ואתחנן כשעלה משה בעבר הירדן בארץ מואב כמבואר שם והוא ענין מה שאחז"ל וחד מינן עדיף כתרי מינייהו וחד מינייהו כי סליק להכא עדיף כתרי מינן הרי שנתעלה שלש מדרגת ממה שהי' בתחלה והוא מ"ש אברהם ואנכי עפר ואפר שנכלל בו יעקב שנקרא עפר דכתוב מי מנה עפר יעקב ואפר של יצחק ויש לפרש מ"ש והיה ברכ' מ"ש חז"ל בב"מ א"ר יוחנן כל שהוא ובנו ובן בנו ת"ח אין תורה פוסקת שנאמר לא ימישו וכו' כיון שהבטיחו על זרעו וזרע זרעו שיוחל שם אלהים עליהם שוב אינו פוסקת מזרעו והיינו דכתוב והיה ברכה שלאחר ג' דורות הברכה מתקיימת ואינו פוסקות ומ"ש ואברכה מברכיך מפני שאברהם ויצחק הי' להם שלטות מן האומות כדכתו' באברהם נשיא אלהים אתה בתוכינו וכן גבי יצחק שהלך אבימלך אליו מגרר אבל גבי יעקב ובניו נתעורר עליהם שנאת עשו ובניו ולבן ובניו וכיון שהזכיר לזרעו אמר ואברכה מברכך ומקללך אאור ומה שאמר ונברכו בך וגו' ז"ש משה יצב גבולת עמים למספר בני ישראל שכל ע' אומות נתקיימו בזכות זרעו של יעקב

ויצאו ללכת ארצה כנען הנה לא מצינו שהראהו הקב"ה ארץ כנען והרמב"ן ז"ל כתוב דהיינו בדרך המיוחד לילך לארץ כנען וכו' ונראה דא"ש לפמ"ש לעיל בפ' נח ויצאו אתם ללכת ארצה כנען דהיינו שהי' מחשבות לבם ביציאתם מאור כשדים ללכת דוקא לארץ כנען כמ"ש שם אבל כאן לא הי' מחשבתם לארץ כנען דוקא אלא לפי מה שיראיהו הש"י כאשר אמר אשר אראך ונראה דכיון שאמר השי"ת שיצא מחרן ולא הודיעו מאיזה צד מארבע רוחות עולם כמו בעקידה שנאמר לך לך אל ארץ המוריה והבין אברהם מדעתו שיסע בדרך המיוחד לארץ כנען כיון שכבר נדר באור כשדים ואם יראיהו הש"י בדרך או בבואו לארץ שילך אל ארץ אחרת יפנה משם דרך אחרת וכשהגיע אל ארץ כנען נגלה אליו הש"י שזה המקום הקבוע לו ולזרעו וז"ש לו ולזרעך אתן הארץ. והכנעני אז בארץ יש לפרש לפי שארץ כנען נקרא א"י בכללו אבל בפרטות הם שבעה עממים ושבעה ארצות וירושלים הוא בארץ יבוסי שהוא במזרח א"י כדכתו' בשמואל ב' סי' ב' וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ וגו' וי"ל דלכך הלך בדרך זה במזרחה לפי שהכנעני כבש כבר בצד המערב לכך נתרחק ממנו והלך דרך המזרח של א"י ששם הוא ארץ היבוסי שעדיין לא הגיע לכבשה וכן משמע מדכתוב ויהי ריב וגו' והכנעני והפריזי אז יושב בארץ היינו שבתוך הזמן כבש כנען גם ארץ פריזי ולכך הלך למסעיו שהוא ארץ היבוסי שעדיין לא כבשו.