פנים יפות בראשית יט

קין נעמה והיא ואביה ואמה היו מזרע שת דהיינו שצילה אשת למך שהיה לה כבר בעלה הראשון מזרע שת שילדה ממנו את נעמה דהרי פירש"י בסמוך שלא נולד שת עד אחר מעשה של למך אע"כ כנ"ל והיינו דאמר להם אדם וכי עליכם לדקדק וכו' שהרי הנקבות יכולות להתקיים וכענין שאמרה מרי' לאבי' עמרם גזרתך קשה משל פרעה שפרעה לא גזר אלא הזכרים וכו' וכן משמ' מדאחז"ל שחסד הוא שנשא קין את אחותו ולא אמרו שנשא שת אחותו משמ' שת באמת נשא מזרע קין משום דאין קפיד' בנקיבות

ויאמר למך לנשיו וגו' כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי פירש"י וכי אני פצעתיו במזיד שיהי' הפצ' קרוי על שמי וילד אשר הרגתי לחבורתי וכו' בתמי' והלא שוגג אני ולא מזיד וכו' כן היא לשון המדרש יש לפרש הא דלא קאמר בכלל וכי איש וילד הרגתי לפצעי ולחבורתי גם לשון שיהיה הפצ' קרוי על שמי אינו מובן ויראה דבאמת קי"ל דב"נ נהרג על שוגג כמזיד אלא דקי"ל בר"פ האיש מקדש האומר לחבירו צא והרוג את הנפש ס"ל לב"ה דהמשלח פטור והשליח חייב דאין שליח לדבר עבירה ואיתא בתוס' קדושין דף מ"ב ע"ב ד"ה אמאי מעל דבשוגג יש שליח לדבר עבירה כיון דלא שייך דברי הרב ודברי התלמוד דברי מי שומעין והכי קי"ל א"כ כיון שתובל קין אמר לו שימשוך בקשת הרי היא שלוחו וכיון שהי' שוגג דלא שייך דברי הרב ממיל' אין הפצע קרוי על שמו אלא על המשלח והיינו דקאמר אין הפצע קרוי על שמי כיון דאני שוגג אלא על תובל קין וממילא דפטור נמי על הריגת תובל קין שהיא חייב מיתה אף שהוא הי' ג"כ שוגג בן נח נהרג אף אשוגג

ולמך שבעים ושבעה וגו' פי' רש"י וריבוי שביעיות הרבה אחז לו ונעל"ד לפרש ע"פ מה שאחז"ל בפ' בן סורר איש אתה צריך להחזיר עליו אם יש לו יורשים ולא קטן דקטן אינו מוליד ואף שאחז"ל דדורות הראשונים לשמונה מולידים היינו שנמצא כן אבל הרוב לא היה מוליד אלא בגדלות כדמוכח בכמה דוכתי והנ' רש"י פי' בתהיל' מ"ש הקב"ה ביום אכלך ממנו מות תמות האריך לו הקב"ה אלף שנים כיומו של הקב"ה שהיא אלף שנים נמצא שאין האדם יכול לראות בחייו אלא שבעים ושבעה דורות שעד שיגדל הדור של שבעים ושבעה היא שנה יותר מאלף שנים די"י פעמי' שבעים ושבע' היא אלף ואח' וא"כ א"ח לאדם לחיות עד שיראה הדור של שבעים ושמונה שהיא שנה אחת יותר מאלף שנים ע"כ אמר שיוכל לחיות עד שבעים ושבעה ואין לחשוב העיבורים של כל דור ודור שהיא לפחות ז' חדשים דאי' במדרש איוב סי' כ"א בפ' זרעם נכון לפניהם גבי דור המבול ר' לוי אמר לג' ימים היתה מעוברת ויולדות וכו' ורבנן אמרו ליום א' וכו'. וידע אדם וגו': פירש"י בא למך אצל אדם הראשון וכו' ולפי פשוטו י"ל שבתחילה פירש מאשתו דאפשר לקיים ומלאו את הארץ ע"י קין כמ"ש לעיל בפ' ויקרא האד' שם אשתו חוה וגו' ע"ש אבל אחר ז' דורות שנגזר לכלות זרעו של קין הוכרח להוליד את שת שממנו הושתת את העולם אבל אין לומר משום שיכלו זרעו של קין הי' צריך אדם לקיים מצוה פריה ורביה כדקי"ל בהי' לו בנים ומתו דלא קיים פו"ר הא כתבנו לעיל דלא נגזר אלא על הזכרים כמו שהוכחנו לעיל מאשתו של נח ואמרינן ביבמות דף ס"ב דאפילו ברתא לברא נמי קיים מצות פרי' ורבי'

ויהיו כל ימי אדם וגו' איתא במדרש העביר לפני אדם כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקים לו ג' שעות וכו' א"ל ע' שנה משנותיו וכו' נראה דהאי ג' שעות היינו משום דכתוב אלף שנים בעיני' כיום אתמול וגו' ואשמור' בליל וא"א לפרש כפירש"י שם שאשמור' היא בכלל האלף שנים דא"כ השלים אדם שנותיו ולא נתן לדוד כלום אלא אשמור' שלנו שהיא שלש שעות כיון שאמר לו הקב"ה ביום אכלך ממנו משמע ביום ולא בלילה נתן ג' שעות לדוד ואדם הרויח לו משנותיו ע' שנה לפ"ז יש לפרש הא דאמרינון בשבת דף למ"ד דאמר הש"י לדוד בשבת תמות ואמר לו אמות באחד בשבת אף דבודאי שנותיו של דוד הי' מכוונ' כמ"ש בפ' האזינו במ"ש חז"ל שהקב"ה מחשב שנותיו של צדיקים מיום ליום שנאמר את מספר ימיך אמלא היינו שמחשב לו שיהי' הימים במלואם ולפמ"ש י"ל דסבר דוד שה"ע שנים שנתן לו אדם היינו חוץ מג' שעות של אשמורה כיון שאחז"ל שדוד מת בשבת במנחה שהיא ג' שעות