פנים יפות בראשית יח

ולא חייבו אלא גלות כשוגג ועוד אחז"ל שנתקנא קיו על התאומה יתירה שנולדו עם הבל וי"ל הטעם בזה לפי משחז"ל שהותר לקין לישא אחותו חסד היא כדי שיקיים העולם ועוד אחז"ל שלא נאסרו בני נח אלא באחותו מן האם ולא מן האב נמצא שאם יקח הבל שתי תאומותיו ויהי' לו בן מזו ובת מזו תהי' מותרות זו בזו כיון שלא הי' אחיות מאם אבל קין שלא הי' לו אלא תאומה אחת יהי' זרעו אסורים זה בזה לכך נתקנא בהבל על תאומה יתירה ובזה אתי שפיר מ"ש דמי אחיך ופי' רש"י דמו ודם זרעותיו מפני שכוונתו הי' שלא להיות זרע לאחיו ועמ"ש לקמן בפ' ויולד לחנוך את עירד וגו'

קול דמי אחיך וג' יש לפרש ע"פ מ"ש חז"ל בפ' האזינו שמים וארץ שהם שני עדים ואם יתחייבו תהי' בהם יד העדים תחלה שהשמים לא יתנו טלם והארץ לא תתן יבולה וכו' וק"ל דב"נ נהרג בעד אחד לכך לא היה צריך רק עדות מן הארץ וזהו קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה רצונו שהאדמה מעידה וכיון שיד העדים תהיה בו בראשונה לכך ארורה האדמה, בעבורך שלא תתן יבולה כנ"ל ואפשר לפרש דהיינו דקאמר אשר פצתה את פי' להעיד עליך לקחת נקמת דמי אחיך מידך ויש לפרש בזה משחז"ל מזמור לאסף ששפך חמתו על עצי' ואבנים אף שהיה בירושלים כסף וזהב לרוב ולא הזכיר אלא עצים ואבנים מפני שהם היה העדים כמשחז"ל ואבן מקיר תזעק וכפים מעץ וגו' כיון שהם העדים היה העונש בהם כדכתיב יד העדים תהיה וגו'

וישם ה' לקין אות: פי' רש"י חקק לו אות על מצחו ובמדרש אות ו"ו יש לפרש לפמ"ש ומפניך אסתר שנסתלק ממנו צלם אלהים כמ"ש חז"ל על פסוק אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו כי כשנסתלק ממנו צלם אלהים חי' מושלות בו שכל איש ישראל ששם ה' נקרא עליו כל הבריות יריאים ממנו וכיון שחטא נסתלק ממנו שם ה' וזש"ה ומפניך אסתר וז"ש בגלות מתי אבוא ואראה פני אלהי' ואית' בכתבים שהארבע מיתות ב"ד נגד ארבע אותיות הוי"ה ב"ה שהרוצח שדינו בסיף כנגד ו"ו ובקין שנתחייב הרג נסתלק אות וא"ו לכך הוצרך לרשום אות וי"ו במצחו

ויצא קין מלפני ה' וגו' בילקוט פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדם מטפח על פניו ואמר כך הוא כח של התשובה ולא הייתי יודע מיד עמד אדם ואמר מזמור שיר ליום השבת וגו' נראה לפרש ע"פ פשוטו לפי שהמתין הקב"ה לקין ממיתה עד דור שביעי שנאמר שבעתים יוקם קין והנה חטא אדם הראשון הי' שגרם מית' לדורות אך לפי פירש"י בתהלים כי מ"ש הש"י ביום אכלך וגו' היינו יומו של הקב"ה שהיא אלף שנה הרי אף לאחר חטא אדם הראשון יכול לחיות אלף שנים ואותם המתים קודם אלף שנים ע"כ הם בחטא עצמם וז"ש ירמי' אל תאמרו האבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה כ"א איש בחטאו ימותו שלא יאמ' אדם שמת מחמת חטא אה"ר שאכל מעץ הדעת שהיא בוסר כי מחמת חטא אדה"ר הי' יכול לחיות אלף שני' א"כ אין לתלו' בחטא אה"ר אלא שאה"ר הי' מצע' שא' יהי' הדורות צדיקים גמורים ולולי חטאו הי' יכול הדור הראשון לחיות כל חיי העולם אבל לאחר חטאו הוכרח הוא למות בסוף אלף שנים וכיון שאחז"ל שית אלפי שני הוי עלמא הוא גרם שבהכרח שאפילו יהיו צדיקי' גמורים בהכרח להיות שש דורות בשית אלפי שנין וכיון שראה בקין שהתשובה מועלת עד ששה דורות א"כ באדה"ר אם ימחול לו על ששה דורות אח"ז יהי' יום שבת הגדול שהוא תחיית המתים לכך אמר מזמור שיר ליום השבת

ויולד לחנוך וגו' יש לדקדק בשינוי לשון ויולד ולא אמר ילד כמ"ש באינך י"ל שכבר כתבנו לעיל שהי' ראוי שחנוך ישא בת הבל שהוא מותרת לו אלא לפי שהרג קין את הבל הוכרח לישא אחותו שלא כדת שלא הי' יכול לישא תאומו' הבל שהיא אחות אביו לכך שינה הלשון ויולד לחנוך שלא היתה בת זוגו הראוי לו אבל עירד נשא תאומות הבל שהיא אחות אבי אביו שאינה אסורה מן התורה

ואחות תובל קין נעמה, פירש"י היא אשתו של נח בב"ר ע"ש משמע דאף דפירש"י בסמוך שנגזר על זרעו של קין לכלות אחר ז' דורות היינו דווקא ממשפחו' אב אבל אשתו של קין אע"פ שהיתה מזרע קין אין זרעה נקרא על שם קין ואין לומר שהיתה אחות תובל