פנים יפות בראשית טז

אלא למשא בעלמא התיר לו בהמות בשביל העורות לעשות מהם לבושים וצוה להם להבדיל בין לבושי גבר ושמלת אשה וממילא עשו גם הם ובניה' וכ\לבנותיה'

ואכל וחי לעולם: ענינו כי אחר החטא שנתגש' א"א לתקן הנשמה אלא בפרידתה מן הגוף משא"כ קודם החטא שהיה יכול לכבוש את הגוף עד שיחזיריהו לרוחני כענין אליהו ועוד כי מאימות המות יכול להתגבר על היצה"ר כמשחז"ל לעולם ירגיז וכו' ואם לא יזכיר לו יום המיתה ואמרו שוב יום אחד לפני מיתתך וכו' משא"כ אם הי' חי לעול' לאחר החטא וז"ש דה"מ ע"ה מי גבר יחי' ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה רצונו כי אין דומה שמיעה לראי' כי כשרואה בעיניו נכנע לבבו ויחשוב למלט את נשמתו מיד שאול ועוד אמר ד"ה ע"ה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור ר"ל כדי להעלות נפשו משאול ע"כ ירידת הגוף בבור הוא חייתו נתקן נשמתו וז"ש חייתני מיורדי בור ר"ל כלומר ירידת הבור היא חייתו שעי"ז חוזר בתשובה ומתקן נפשו ויש לפרש מ"ש חז"ל בזה אל תאמן בעצמך עד יום מותך וכבר כתבנו בזה ור"ל שאל יאמין להרגיז יצ"ט על יצה"ר עד שיזכור לו יום המיתה וזהו עד שיזכור לו יום המיתה ויש לפרש עוד כי בחטא עץ הדעת הוא הגור' שיצרו של אדם מתגבר עליו ובזה הוא תיקון ע"י המיתה והגיהנם להפריד הרע מהטוב וכמ"ש משה ע"ה הנני נותן לפניך את החיי' ואת הטוב ואת המות ואת הרע וע"ז אין לחייב היצה"ר כשמתגבר כי זהו עבודתו כמ"ש בפ' רוח סערה עושה דברו שעושה הדבר שנתמנה עליו אבל אם היצה"ר מחליף הרע בטוב ואת הטוב ברע ע"ז ידין אותו הש"י כי אין אדם יכול לעזור מידו כיון שמחליפו בטוב ואין עושה הש"י מתנגד לו וע"ז אמר דהמע"ה אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם וגו' שלא שמו את הש"י המתנגד לו אלא שמחליפו בטוב וע"ז צריך רחמים גדולים להעזר והיינו דמסיים ואתה ה' אל רחום וחנון וגו' ועל חטאים אלו אחז"ל וצורם לבנות שאול מזבול גיהנם כלה והם אינה כלים כיון שמחליף המות בחיים ע"כ אין חייתם מובדל מן הרע אף אחר מיתתם כמש"ה ויצאו וראו בפגרי אנשים הפושעים בי כי: תולעתם לא תמות וגו' ועל הרשעים אלו אמר. דהמע"ה סי' מ"ט ויקר פדיון נפשם וגו' וחדל לעולם ויחי עוד לנצח לא יראה השחת ר"ל שאין להם פדיון אפילו במות והי' נחשב ויקר פדיונו אם הי' חדל לעולם כי זהו תיקון המיתה שנפרד הרע מן הטוב אבל אינו כן כי יחיה עוד לנצח כי חייתו נשאר בו אפילו לא יראה השחת דהיינו כשהגיהנם כלה הם אינם כלים כי חיית' נקשר ברע לנצח זה היה עיקר החשש לאחר שאכל מעץ הדעת טוב ורע עדיין יש תקנה כשידע מהו הטוב ומהו הרע כי הטוב הוא החיים והמות הוא הרע אבל אם הי' אוכל מעץ החיים והי' מתערבין הרע בעץ החיים להיפך ח"ו דברי אלהים חיים ולזה אין תקנה אפילו במיתה וזהו לעול' ועוד יבואר זה במקומות רבים

והבל הביא גם הוא וגו': יש פרש ע"פ משחז"ל אדם כי יקריב מכם שהקרבת הקרבן הוא שימסור אדם את נפשו לה' ויחשוב כל מה שנעשה לקרבן לה' כאלו עשה בעצמו וכן מצינו באילו של יצחק שנא' ויעלהו לעולה תחת בנו פי' רש"י כל עבודת שעש' כאילו היא בבנו עשוי' והיינו דכתוב והבל הביא גם היא פי' הביא את קרבנו וגם א"ע מסר לה שהקרבת הקרבן יהיה כאילו הקריב א"ע והיינו דכתוב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו דהיינו אל הבל שהסביר לו פנים של חיבה בעבור מסירת נפשו ואל מנחתו לקבל ברצון

וישע ה' אל הבל ואל מנחתו וגו' ואל קין ואל מנחתו לא שעה וגו': ופירש"י לא פנה ובת"א פירש לא היית רעוא וענינו שהרצון נקרא פנים כמש"ה פנים אל פנים דיבר ה' עמכם פ' רצון ברצון וכן מ"ש דהמע"ה לך אמר לבי בקשו פני וגו' והלא כבר אמר השי"ת לא תוכלו לראות פני אלא ענינו הרצון שהי"ת מסביר לו פנים וזה היה טובה גדולה לקין כמ"ש בפס' ומשל' לשונאיו אל פניו להאבידו וכמ"ש חז"ל שהש"י משלם שכרם ומסביר להם פני' בעוה"ז כדי להאבידו בעוה"ב וז"ש דוד פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם שמה שהש"י מראה להם פנים הוא רע להם להכרית וגו' וכן מצינו באיכה השיבני אחור ר"ל כי מה שהשיב אחור ימינו מפני אויב הוא לטובת