פנים יפות בראשית טו

לא זכה כנגדו שבתחילה צריך לתקן אותה ולכבוש אותה שתהי' במעלתו שפי' רש"י וכבשה חסר שהזכר כובש את הנקיב' ואז היא בעזרתו לכבוש את האדמה ואם לא זכה והיא כובשתו אז היא נגדו ואינו יכול לכבוש את האדמה וזש"ה כי יקח איש אשה ואחז"ל כי יקח ולא כי תקח שהיא צריכה להיות לקוחה ממנו כמש"ה כי מאיש לוקחה זאת וזש"ה כי שמעת לקול אשתך ממילא ארורה האדמה בעבורך שלא תוכל לכובשה ולבררה ואדרבה גרם שתוציא קוץ ודרדד וגו' וז"ש עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת פי' דהכוונה הי' שאתה תקח אותה ותתקן אותה ועתה שכבש' אותך אשתך שלא תכבוש את הארץ כי ממנ' לוקחת' שנלקח ממנ' ולא היא ממך כמ"ש ולא כי תקח כנ"ל ועד"ז פירשנו מ"ש כל המרבה שיחה אם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מד"ת וסופו יורש גיהנם יש לדקדק דהל"ל גורם רעה לעצמו ומה ענין סופו יורש גיהנם אבל הענין היא שאמרו ביבמות דף ס"ב ע"ב כל השורה בלא אשה שורה בלא תורה שנאמר האם אין עזרתי בי ותושי' נדחה ממני והיינו שאמרו זכה עוזרו דהיינו שהוא כובשה זוכה ונעשה טובה ותהי' בעזרו אבל אם היא מרב' שיחה עמה גורם שנעשה היא אשה רעה כמו לא זכה נגדו ולא די שאינה בעזרו לתורתו אלא שהיא גורמת לו ליבטל מדברי תורה ולא יאמר אדם כיון שאחז"ל שלשה אנשים אינם רואין פני גיהנם מי שיש לו אשה רעה וכו' א"כ כיון שנעשית אשה רעה לא יראה פני גיהנם אך ז"א אלא כשהיא אשה רעה בתולדתה אבל כשהוא גרם שהיא אשה רעה ה"ל איהו המתחייב בנפשו ע"כ אמר וסופו יורש גיהנם והנה יש בקללות אדם הראשון עד סוף כל הדורות שחטאו גרם כל הגליות ושעבוד מלכיות וחבלי של משיח ומלחמות גוג ומגוג וזש"ה כל ימי חייך ויש לפרש קוץ ודרדר תצמיח לך על הרשעים המציקים את ישראל ושורש' היא מעשו ועמלק כמש"ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר רמז לדבר וקוץ ודרדר כמספר עשו ועמלק ובמ"ש בזיעת אפיך תאכל לחם רמז על התורה שנקראת לחם דכתיב לכו לחמו בלחמי ע"י חטא אדם הראשון לא נתברר עד ימו' המשיח כמ"ש אין בן דוד בא עד שלא יהי' משנה ברורה והלכה ברורה במקום אחד וצריך יגיעה רבה לברר הלכה א' וכמ"ש פירוש המשנה אם אין קמח אין תורה כי כמו שצריך לברר החטין מן הפסולת עד שנעשה קמח כמ"ש חז"ל כמה יגועת יגע אדם הראשון עד שמצא פת כן צריך לברר כל הלכה עד שמוציאין ממנה את הקמח וז"ש חז"ל במי שאינו מברר הלכותיו לא חש לקימחו' וז"ש אם אין קמח אין תורה אם אינו מיגע את עצמו לברר הלכה על בורי' לא מצא תורה כמ"ש לא יגעתי ומצאתי אל תאמין וזש"ה בזיעת אפיך תאכל לחם שהיא יגיעה רבה ומ"ש אם אין תורה אין קמח היינו אדם לקבוע זמן למגרס ולעייני וכמ"ש חז"ל לגמור אינש והדר לסבור ויבואר לפנינו באריכות במקום אחר

ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה וגו': כבר כתבנו בחידושי כתובות לפרש מילת היתה ולא אמר כי היא אם כל חי כי באמת היתה הכוונה בתחילה שתהא אם ממש לכל חי כלשון פשטות הכתוב פרו ורבו ומלאו את הארץ משמע שהם בעצמם יפרו וירבו וימלאו את הארץ והטעם בזה כי אמרו חז"ל איך נשא קין את אחותו כי חסד הוא שלא היה אפשר להעולם להתקיים וזהו דוקא אחר החטא שנגזר מיתה על האדם וא"א להתקיים אלא בתולדותיהן ותולדי תולדותיהן עד סוף העולם אבל קודם החטא לא הי' צריך לזה אלא שהם בעצמ' ימלאו את הארץ ויתקיימו לעולמי' לכך אחר החטא פירש מן האשה כיון שהותר קין באחותו שוב לא הי' מצוה למלאות הארץ נמצא קודם החטא היתה ראוי' להיות אם ממש לכל חי כי ממנה יוולדו הכל ואף שלאחר החטא מתבטל זה קרא אותם חוה על שם העבר שכבר היתה ראויה להיות אם כל חי וע"ש שהארכנו

ויעש אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם: כבר כתבנו בחידושנו כתובות דף ס"ד לדעת הרמב"ם דמזה ראי' דאע"ג דאמרו חז"ל לכסות אשה קודמות דהיכא שאי אפשר לו להחזיר על הפתחי' א"ש קודם מדכתוב לאדם תחלה ויותר נראה דהאי ויעש לאו עשי' ממש שהרי כל מעשי בראשית הי' בדיבור הש"י גם רחוק הדבר שבר' הש"י כותנו' עור וילביש' וכי קין והבל והתאומו' הלכו ערומ' נראה כיון שאסר לו הקב"ה בהמה וחי לאכילה