פנים יפות בראשית יד

אדם אמר השי"ת כי שמעת לקול אשתך ותאכל וגו' אבל גבי חוה לא הזכיר טעם העונש אלא מיד הרבה ארבה עצבונך מפני שאמרו אין טוענין למסיה שהי' לנחש לומר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין אבל הקב"ה לא טען זה בשבילה לכך אמר הטעם כי עשית זאת שלא הי' לך לעשות וכן לאדם אמר להיפוך שלא הי' לך לשמוע לקול אשתך להוציא מטענתו שהוא שליח שלה לכך אמר לו שאין שליח לדבר עבירה משום דברי הרב וכו' והוסיף עוד ותאכל מן העץ להחמיר עליו כמ"ש בריש האיש מקדש דף למ"ד דאפילו יש שליח לד"ע מודה בחלבים ועריות דאין שליח לד"ע דלא מצינו זה נהנה וזה מתחיב וז"ש ותאכל בדבר אכילה בוודאי אין שליח לד"ע אבל לגבי אשה לא הוצרך לומר הטעם מפני שהיא עשתה עבירה כפולה ששמעה לקול הנחש וגם הסיתה לאדם א"כ ממ"נ חייבת או מטעם שהסיתה אדם או מטעם ששמעה לקול הנחש ואכלה לכך לא הוצרך לומר טעם העונש ועיין בש"ך ח"מ סי' כ"ח שהקשה אהא דאמרינין אין טוענין למסית וכו' מהא דאמרינן אין שליח לד"ע לחייב בידי אדם אבל בידי שמים חייב ונדחק בזה ולא ידענא מאי קשי' לי' דאדרבה דהיינו טעמא דחייב בידי שמים מפני שבכל דיני שמים כתוב אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו' וכיון דאין טוענין למסית לא נמצא מליץ עליו לכך נתחייב בידי שמים ומהכא ילפינין דאין טוענין למסית

ואיבה אשית פירש"י אתה לא נתכוונת אלא שימות בעלה ותשא את חוה וכו' י"ל שסבר הנחש שלא נצטווה אלא אדם ולא היא ומה שלא אמר לה כן כדי שתוכל להסיתו במה שלא מתה באכילתה

הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב וגו': יש לרמוז בזה משחז"ל כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה מ"ט דלא אערבוב שטן וז"ש הוא ישופך ראש שהשטן הוא משורש הנחש כידוע ומספרו היא עם הכולל ואם לא אערבוב בתחילת השנה או ח"ו ישופנו עקב בסוף השנ' ויש עוד לרמז משז"ל דאנשי כה"ג קטלוה ליצה"ר דע"ז ואמרו חז"ל בפ' ודוד בא עד הראש שהראש הוא ע"ז וזהו ישופך ראש אבל בעונות שאדם דש בעקביו מתגרה בו היצה"ר וקשה להנצל ממנו כמ"ש חז"ל בפ' והיו עקב תשמעון וכן אמר דהע"ה: עון עקובי יסיבנו וזהו ואתה תשופנו עקב

ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו' פי' רש"י בפ' לעיל ויאמר אלהים וגו' עץ פרי וגו' כשנתקלל אדם נפקד' גם היא בעונה כבר כתבנו לעיל שזהו הי' גרם לחטא אדם והפשוט היא כיון שהאדם נבר' עפר מן האדמה ע"כ לא הי' גופו מתוקן ומבורר מן הרע כמ"ש פוקד עון אבות על בנים ופי' התרגום כד משלמין בנייא למחטא בתר אבוה והיא משחז"ל כשאוחזין מעשה אבותיהם וענינו היא שלא הי' כ"כ ראוי לענוש הבן מפני שהי' בו פגם זה מצד אביו וזה גרם לו לחטוא מ"מ פוקד הקב"ה עון אבותיו עליו דאף שהפגם התחיל באביו היא השלימו באוחזו בחטאו וז"ש הלשון שאחזין מעשה אבותיהן בידיהין כמו שיבואר בס"ד במקומו וז"ש הקב"ה לאדם מלאו את הארץ וכבשוה ופי' רש"י חסר וא"ו ללמד שהאיש כובש את האשה ע"ש דהיינו לכבוש את הארץ מן הרע שבה להחזירה לטוב כמו שיהי' לעתיד ובכוונה זו אמר השי"ת לא טוב היות אדם לבדו שהי' קשה על האדם בהיותו לבדו לכבוש את הארץ ועשה לו עזר וזה שאמר הכתוב בתחילה ויקרא אדם שמות וגו' שבתחילה הביא הש"י כולם לפניו לראות מה יקרא להם וענין קריאת השמות להעלותם לשרשם וז"ש וכל אשר יקרא לו האד' נפש חי' היא שמו ר"ל שהיא השפיע להן נפש חי' ולפי גודל מעלתו הי' קשה עליו להעלות כל מדרגות התחתונים כמו שמצינו במרע"ה שהי' מעלה כל ישראל וכשהי' למעלה בשמים לא הי' כח בידו להצילם מן החטא ואמר לו השי"ת לך רד וכן במלחמות עמלק נאמר וידי משה כבידים שאמרו חז"ל שנשיאות ידו הי' להעלות ישראל שיסתכלו כלפי שמים כתוב ואהרן וחור תמכו את ידיו ויבואר עוד במקו' אחר וכן הי' באדם לגודל מעלתו הוצרך עזר להעלות את הארץ ולכובשה ואמרי' ביבמות דס"ג אשכחי' ר' יוסי לאליהו וכו' במה אשה עזרתו אי"ל מביא חטין חטין כוסס פשתן לובס וכו' וזה שעזרתו לברר הטוב מן הרע וכן היה קודם החטא שתהי' בעזרו לתקן את האדמה להוציא פרי בלי תערובות הרע והיינו דכתוב וכבשוה דהיינו שהוא יכבוש אותה והיא תכבוש את האדמה אך אמרו חז"ל זכה עזרו