פנים יפות בראשית קה

אליהו וכו' וניבא עליו יעקב שיתעלה להיות במלאכי אש שנאמר בהם אין מספר לגדודיו וז"ש גדוד יגודנו שיתחבר וימשך עם גדודי אש ובאחרית הימים יבוא לבשר ישראל וז"ש והוא יגוד עקב שבסוף הימים יתגלה וימשך עם ישראל לבשר אותם על הגאולה

בפסוק מאשר שמנה לחמו וגו', יש לפרש שכתבנו בפ' תולדות בפ' ויתן לך שהטובה שהקב"ה משפיע לישראל הוא ע"י הזריעה כמש"ה אור זרוע לצדיק וגו' והם ע"י המצות והברכו' ברכת הנהני היא הזריעה שנאמר זרעו לכם לצדקה ונאמר אמת מארץ תצמ' וצדק משמי' נשקף וז"ש מאשר שמנה לחמו שהשפע בא לו ע"י עצמו שהוא נותן מעדני מלך עליון והם התורה והברכות שמתעדן השי"ת בהן, ויש לפרש עוד ע"ד שכתבנו גבי יששכר וזבולן שהיו מקצת' עוסקים במלאכת ארצם ומקצתם היו מחופשי בהמ"ד וע"י היו השפע בארצם והיה מתפרנסים זה מזה כמבואר שם וז"ש מאשר שמנה לחמו שמקצת' היש עוסקים בקיבל השפע מאותם שהיה עוסקים בתורה ובמצות וכן אמר משה רבינו ע"ה ברוך מבנים אשר שהת"ח נקראים בנים להשי"ת וע"י באה הברכה להם ואמר רצוי אחיו שהת"ח מרצים ומכפרים על אחיהם ועל ידהם טובל בשמן רגלו כמ"ש לעיל שהמחזיקים נקראים רגלי' ולהיות כי ברוב השפע צריך אזהרה רבה לשמור מיצה"ר כמו שאמר הכתוב וישמן ישורן ויבעט וגו' וצריך לעשות גדרים חזקי' שלא ילך אחר המותרות וכמו שאמר דוהע"ה יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך שאם היגיעה אינה אלא בשביל להספיק פרנסתו והספקת ת"ח ולא למותרות אז אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב וצריך לעשות גדרי' חזקים כברזל ונחושת לנעול שלא יצא חוץ מן הגדר והיינו דקאמר ברזל ונחוש' מנעליך וכימיך דבאיך דהיינו שיהא השפע הזב ומושפע ממקור הברכו' לפי הימים והזמנים ולא יבקשו את המותרות, ויש לרמז עוד מה שאמר ברזל ונחושת שהו לנעול תאוה היתירה הבאה ע"י הנחש מפיתוי עץ הדעת כי טוב הוא למאכל וטוב לעינים ורמז לדבר כי אותיות נחושת הם אותיות נחש והתיו עם אותיו' ברזל מספר תרל"ט כמספר עץ הדע' וצריך נעילה חזקה למשמר ממנה. בפסוק נפתלי אילה שלוחה וגו' כתיב איש כברכתו בירך אותו ולהיות כי נפתלי בא בשכר התפלה כמו שאמרה רחל נפתולי אלהים נפתלתי בירך אותו בענין התפלה כמו שאמרה רחל נפתולי אלהים נפתלתי בירך אותו בענין התפלה והנה בתהלים בפ' כאיל תערוג פירש"י אילה זו חסידה שבחיות וכשהחיות צמאות למים וכו' ודימה אותם לאילה שלוחה שהחיות שהיות שולחין אותה להתפלל בעדם בשביל שקולה ערב ונאה בעיני השי"ת ויש להבין יותר ע"ד שאמר הכתוב יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה כי עיקר התפלה הוא בכוונ' הלב ואז ע"י הכוונה שהיא החיות מעלה את גוף הדיבור ולפי עוצם הכוונה והפחד כעומד לפני המלך כן הוא החיות שבו אבל בלא כוונה הוא כגוף בלא נשמה ומבלתי יכולת להנשא מן הארץ עד לשמים וצריך שיהא החיות שהיא המחשבה כחו מרובה לשאת את הדיבור ע"כ אמר שלמה המלך ע"ה כי אלהים בשמים ואתה על הארץ ע"כ יהא דבריך מעטיה דהיינו שיהא המחשבה כחה מרובה להעלות גוף הדיבור עד השמים ואף אם מבין פירוש המלות אם אין מכווין לבו לשמים כראוי אינו אלא כלומד את התפלה ולא כמתפלל וז"ש ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ע"כ כבדוני בשפתם שהם כבדים מבלי חיות ופירשנו בזה מה שאמר שלמה המלך ע"ה ירא את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב והיינו שאחז"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ואין לערב זה בזה וזהו שאמר שיקבל עליו עול מלכות שמים ביראה לא דרך לימוד בעלמא שהוא המערב זמן תפלה בזמן תורה כי לכל א' יש זמן קבוע שהתפלה היא כמדבר לפני המלך וז"ש כאילה שלוחה שאם הדברים הם אמרי שפר בעבור שהכוונה שלימה ונאה בעיני השי"ת אז הוא מרוצה בשליחות כאיל' שהוא קלה ברגליה כמ"ש ורגלינו קלו' כאילות, ויש לפרש שפר מלשון ורוחו שפרה שמים והוא שיכולה לעלות לשמי' כמבואר בזוהר בפ' חוקת דבאתערותא דליבא לתתא אתערותא לעילא בשמיא

בפסוק בן פורת יוסף וגו' פי' התרגו' ברי דיסגי יוסף ענינו כמש"ה מרחם משחר לך טל ילדותך שמתחלת גידולו נתעורר