פנים יפות בראשית קג
Panim Yafot Bershit 103 · פנים יפות בראשית · free full Hebrew text
Open in the reader →הגוף בסיגופים להמתיק את הדין למטה ובזה משבר כח המקטרגי' למעל' וזהו שאמר אמת מארץ תצמח שהוא משפט האמת דין אמת לאמיתו אז מארץ תצמח למעל' אבל בחינות הצדק הוא להיפוך שמעורר חסדים למעלה לבטל הדינים והחסד ממילא ירד למט' וז"ש צדק משמי' נשקף אבל באמ' טובים השני' מן הא' ע"י החסד והדין זהו שאמר חסד ואמת נפגשו וז"ש יהי דן וגו' הנושך עקבי סוס וגו' שבחינות הדין הוא כיון שמשבר כח הקליפות למט' ממילא נופל רוכבם למעל' ואין שטן מקטרג והנה כתיב מלפניך משפטינו יצא עיניך תחזינ' מישרי' והיינו כיון שאין מקטרג למעלה ממילא הקב"ה מרח' על ישראל ומושיע' והיינו דאמר כיון שנתבטלו הדיני' למעל' ממילא לישועתך קויתי ה' ומ"ש נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הוא ענין שאחז"ל כל ת"ח שאינו נוק' ונוטר כנחש אינו ת"ח וכו' והוא נקמת תורת' הנקראת דרך ונקמת דברי סופרי' שהם אורחת חיים והנה הנקימ' שהיא כמעש' דימה לנחש הנטיר' שהיא בלב לשפיפון כדכתיב הלא משנאיך ה' אשנא תכלית שנא' וגו' והוא לשון שפיפון כדמצינו גבי בלע' וילך שפי' ואי' בזוהר דהיינו שפיפון עלי אורח וכעין זה מצינו במצרי' שהי' בבחינות דין כדכתיב גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, וכבר כתבנו בפ' לך לך לפרש המדרש בשני אותיות אלו נגאלו שהוא ד"ן משם אדנ"י שדן אותם למטה והאל"ף יו"ד משם אדני שעולה במילואו כמנין ס"ם שהוא השר של אדום לעת הגאול' במהר' בימינו ונאמ' ועברתי בארץ מצרי' והכתי וגו' ובכל אלהי מצרים וגו' שבתחלה היו הדין למטה ואח"כ הי' באלהי מצרים, ויש עוד לפרש ע"ד שאחז"ל במגילה דף ט"ו לרוח משפט ליושב על המשפט לרוח משפ' זה הדן את יצרו וכו' ע"ש וענינו שאחז"ל היצה"ר בתחל' כק' הולך וכו' וצריך האדם להיזהר ממנו בתחלת ביאתו וזהו שאחז"ל אם פגע בך מנוול זה בתחלת פגיעתו שעדיין נקרא הולך יכול בקל לבטלו ע"י עסק התורה והוא מה שא' דהע"ה מפיקודך אתבונן ע"כ שנאתי אורח שקר שע"י התורה הוא מבטלו כשהוא עדיין אורח וזהו משאחז"ל בברכות לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצר הרע מאי תיקנתי' יעסוק בתורה ואם לא יקרא ק"ש וכו' והיינו שבתחילת ביאתו יכול בקל לבטל ע"י עסק התורה אבל אם לא ביטלו בתחלה א"א לבטלו אלא ע"י מסורות נפשו שהוא ק"ש ואי לא דהיינו שכבר הורגל בו א"א לבטלו אלא ע"י שיזכור לו יום המיתה והוא מ"ש משה רבינו ע"ה הנה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע דהיינו שתי בחינו' אילו להכניע את יצרו ע"י החיים והטוב שהיא התורה או ע"י המות והרע שהוא יום המות וע"ז אמר ובחרת בחיים דהיינו שבתחלת ביאתו נקל לגרשו ע"י התורה, וזה שאמר יהי דן נחש עלי דרך ר"ל שבתחלת ביאת יצרו שרוצה להכשיל בעון קל שאדם דש בעקביו ואז יגבר עליו מיד ע"י התורה אחז"ל אם אבן הוא נמוח אז ממילא לא יהי' לו כח להגביר עליו להחטיאו בחטא גדול וזהו שאמר הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור ולהיות כי אדם נקרא מהלך כדכתיב ונתתי לך מהלכי' וגו' לכך המשיל אותו לנחש על דרך והנה שאחז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום ואלמלא הקב"ה עוזרו לכך אמר לישועתך קויתי ה' וז"ש דהע"ה כשדבר במעל' התורה שמתוקי' כדבש גם עבדיך נזהר בהם בשמרם עקב רב שע"י התורה נזהר מעונות שאדם דש בעקביו כמו שאמר עון עקבי יסובני ושאל מאת ה' שיציליהו משגואות וגו' וממילא ינצל מזדים וגו' וכ"ש שינצל ונקתי מפשע רב, ויש לפרש בזה מה שאמר בשיר השירים אם לא תדעי לך היפ' בנשי' צאי לך וגו' היינו אם יפג' בך מנוול זה ורוצ' לנוול אותך מיפיך בתחלת ביאתו והיינו דאמר צאי לך בעקבי הצאן דהיינו כשבא עליו בדברי' לפי שאדם דש בעקביו ותבטל אותו ע"י משכנות הרועים שהוא משכהו לבהמ"ד, ולפי פשוטו יש לומר שהתפלל על דן שהיו פליטי ענן ולכך נלחם בהם עמלק כשאחז"ל בפ' ויזנב בך כל הנחשלי' אחריך ואתה עיף ויגע ולפי פשוטו מפני שהשבטים שהיו מנושאים ע"י הענן כדכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים כדכתיב ויגאלם וינטלם וינשאם והי' הענן הולך לפניהם לנחותם הדרך ולהנצל מכל פגע ואויב אבל שבט דן שהי' פליטי ענן הי' עייפים ויגיעים בטורח הדרך ולא היו להם מחסה מפני אויב כשאחז"ל בפ' וישמע מלך הכנעני וגו' ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וסבר שנותן רשות להלח'