פנים יפות בראשית קא

מה שאמר בסוף משלי ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכה פלך והיינו למי שהקדי' בתחלה מפרי כפיה נטעה כרם שהוא כרם ה' צבאו' ובהמ"ד של תורה כמו שאחז"ל בכרם ביבנה ואמר חגרה בעוז מתניה שהם סמכין דאורייתא המחזיקים ת"ח והיינו דקאמר ותאמץ זרועותי' שהת"ח נקראי' זרועות עולם ואמר טעמה כי טוב סחרה כי טוב הוא מה שעוסקי' בסחורה כדי שלא יכבה בלילה נרה שלא יצטרכו להתעסק בצרכי עוה"ז וצער פרנסה הדומה ללילה ועי"ז יכבה ח"ו נר התורה ואמר שמלבד שהם מחזיקים חופשי בהמ"ד עוד מספיקי' לכל עניים כשרים והגונים שבכל פלך מדינתם כענין שאמרי במכות דף י"א להושיב דיינים בכל פלך ופלך והיינו דקאמר וכפיה תמכה פלך והיינו דקאמר וירכתו על צידון שהם סומכים עניי' הגונים בכל גבולם שהוא עד צידון

בפסוק רובץ בין המשפתים הנה מה שאמר בילקוט ריש פ' קרח טוב לצדיק טוב לשכינו יהודה ויששכר שהיו קרובי' לאהרן ומשה היו גדולים בתור' וז"ש יששכר הי' רובץ בין יהודה לאהרן ומשה וקיבלו תורה משני עבריהם, ויש עוד לפרש עפ"י מ"ש בפ' וזאת הברכה בברכת משה רבינו ע"ה כזבולן שמח זבולן וגו' וכבר ביארנהו בפתיחה למס' כתובות כי תועלת גדול הוא בעסקי זבולן בצאתן לסחורה כי הי' כוונתו ללקט ניצוצות הקדושה המעורבים בחול כמ"ש ושפוני טמוני חול ובני יששכר היו עוסקי' בתורה היו מבררים ניצוצות אלו ומעלי' אותם לשורש קדושת' והוא דמיון ימי חול ושבת שבימי החול ע"י המלאכ' הם מלקטים ניצוצות הקדשה ובשבת הם מתבררים ומתעלים למעלה וז"ש רובץ בין המשפתים שמעלה מגבול החול לגבול הקדושה ויש לפרש מה שאמר חמור גרם פירש"י לשון עצמות כענין שנאמר עצמותיהם יגרם ופירש"י שמוציא המוח שבעצמות והוא רמז למה שאחז"ל מיום שחרב בהמ"ק ניטל טעם בשר וניתן בעצמות והוא כי המוח שבעצמו' הוא רמז לנצוצי הקדוש' המעורבי' בחיצוני' והטע' שבעצמו' היא התערובו' שבהם וזהו שאמר ועצמותיהם יגרם שמוציא מצריו כל כחות הקדושה שמעורב בהם ואחז"ל בסוף אלו עוברין שאמ' ר"ע כשהייתי ע"ה אמרתי מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור ששובר עצם והענין לפמ"ש שיששכר הי' מברר הניצוצות הקדושה מתוך הפסולת דימהו לחמור השובר עצם ובזה הטעם נאסר שבירת עצם בפסח כי לא הי' כח במהירות יציאת מצרים לברר הקדוש' מתוך החול והוצרך משה ליקח הערב רב בלי בירור לכך לא הי' יכולין להוציא המוח מתוך העצמות שהוא רומז לבירור הקדושת היטב בלי תערובות

בפסוק וירא מנוחה כי טוב וגו' כבר כתבנו במעלת משה רבינו ע"ה שנקר' עבד נאמן ולא קם כמותו והוא ענין כי אחז"ל אל תהיו כעבדי' המשמשי' וגו' אלא תהיו כעבדי' ע"מ שלא לקבל פרס ולא אמר שלא ע"מ לקבל כיון שאחז"ל בכל נפשיך ובכל מאודיך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו וכו' ולא אמר שממונו חביב עליו מנפשו כי ענין הטח עיניו מראו' ואינו יודע מטוב עוה"ב כשאחז"ל להשיג מה שאמרו יפה שעה א' בעוה"ב מכל עוה"ז אין כ"כ חידוש אם עובד שלא לקבל עוה"ב כיון שאינו יודע מהות עוה"ב ואינו מוציא בזה תענוג ויותר חידוש ממסיר' גופו בעוה"ז שהוא יודע מהותו אבל מי שזיכהו ה' להבין קצת ענין עוה"ב יותר חידוש הוא אם עובד ע"מ שלא לקבל פרס דהיינו שמכי' לקצת ענין הפרס ועובד לשם ה' בלי תשלו' שכר וכן יש בזה מדרגו רבית לאין תכלי' והוא כענין טעם שבת שאמרו טועמי' חיים זכו שהוא חלק ששים מעין עוה"ב יתחלק לכל א' כפי עליות נשמתו, וזה הי' חידוש נפל' למש' רבינו ע"ה שהוא הכיר טובת עוה"ב ותענוגו יותר מכל אדם ועל כל זה הי' עבד נאמן בלי תשלום שכר כמ"ש לעיל בפ' לחם לא אכל וגו' וזה שאמר בבני יששכר וירא מנוח' כי טוב רמז מנוחה לעול' העליון שהוא עולם שכלו שבת ומנוחה ואמר כי טוב כענין שפירש"י בבראשית וירא את האור כי טוב גנזו לצדיקי' לעתיד לבא ואת הארץ כי נעמ' הוא פירותיהם בעוה"ז ועל כל זה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד שלא הי' כונתו לא לקרן קיימת לעוה"ב ולא לעוה"ז כי אם לעבודת ה' וירמז עוד במה שאמר למס עובד למשאחז"ל בכל לבבך בשני יצריך שמעלת צדיק גמור להפך יצה"ר לטוב בדרך א"ת ב"ש ונעש' מאל זר אל חי והנ' אלף שבשמו הוא עיקר שורש שבו ע"כ הרשע נקרא נרגן מפריד האלף שמפריד האלף ונשאר סמל כדכתי' תבנית כל סמל אבל הצדיקי'