פנים מאירות חלק ג לט

שלנו היה בין השמשות של שבת ואמר יהודי לשליח תראה לי איזה מקום מיוחד שאוכל בשבת ואתה תילך לזרעטי ותגיד ליהודי שם כי אני בא אליו למחרתו והכניס אותו לבית השופט והיה שם לא אכל ולא ישתה והיה מתפלל כל היום ולמחרתו כשהלך מכאן היהודי ללזרעטי נאבד וכאשר שמעו היהודים שנאבד היהודי שהי' שבת שם בבית השופט נשתדלו ע"י השררה ותפסו להשופט עם בנו ומת השופט בבית הסוהר ובנו הגדול ברח מן התפיסה ובא לכפר שלנו ושאלנו אותו אם אמת הוא הדבר שהמית את היהודי והודה ולא בוש ואמר אני הרגתי את היהודי שהלך עמי וסברתי שיש לו ממון הרבה ולא מצאתי אצלו רק ט"ו טוקטין ושאלנו אותו באיזה מקום הרגת אותו והשיב שהרגתי אותו סמוך לנהר והשלכתי את גופו לנהר ובקשתי מהם שילכו עמי לחזוק אהשווי ויפרסמו דברים אלו לפני היהודים ותתנו לכם מתנה והשיבו דבר זה אין אנו עושים פן יתפסו אותנו באלה הדברים ויהרגו אותנו ופנו לדרכם עכ"ל העד הנ"ל והנה בעדות זה ובעדו' מה שקבלתי בשנה דאישתקר היו נראי' הדברים שהמעשה ששבת היהודי' ביום צום כיפור כמו שכתב מכ"ת ויש כמה ספיקות בעדות זה חדא שלא הזכירו שמו רק שם מקומו רק אמרו בא יהודי אחד מביליגראד לכפר שלנו וגם גילה הנכרי שהנכרי הראשון לא הגיד להם לפי תומו רק על ידי ששאלו אותו אם אמת הוא שהרג את היהודי והודה להם ע"י שאלתם וגם הנכרי הראשון לא הגיד גוף המעשה רק ע"י חקירה והפצרה מישראל ודורשין תחילות לברר אם יש ממש בעדות זה שלא הזכירו את שמו רק שם עירו והנה מבואר בש"ע א"ה סי' י"ז וז"ל אבל אם אמר אחד יצא עמנו מעיר פלונית מחפשין באותו עיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו וה"ה בנכרי המסיח לפי תומו וכתב הבית שמואל ס"ק יצאו עמנו משמע אפילו אינו מזכיר שמו כלל כו' אבל אם אפשר לצאת בלי ידיע' אסורה אלא אם כן מעידים שיצא אחד מתושבי העיר הזאת או מחפשין אם אינו חסר שום אדם אלא זה מותרת וכן כתב הב"י בשם תשובת מהר"ם בתשובת מיימנות דשייכי לסדר נשים אחר שהנכרי לא העיד בפירוש פלוני נהרג אלא אמר היהודי מעיר פלוני בסתם יבדקו שלא יצא מאותו עיר שום יהודי הדר שם שלא חזר כי אם זה דאפילו לרבא דלא חייש לתרי יצחק הכא חייש כאן שלא הזכיר שמו ובשום סימן אחר מובהק שנוכל לידע מתוך כך בבירור שהוא עכ"ל ואיכא למידק איך לסמוך על הגדות מסיח לפי תומו שאחד היה אומר שיהודי אחד ממקום פלוני דילמא יהודי אחר שעבר דרך מקרה לשם והיה מכנה שמו על שם העיר הזאת וא"כ מאי מהני חיפוש שאינו חסר שום אדם אלא זה דילמא היה ממקום אחר וכינה עצמו על שם העיר הזאת בשלמא אם אומר לפי תומו שיהודי אחד שיצא עמי מעיר פלוני מת שפיר כשמחפשין שאינו חסר אלא איש יהודי זה שיצא עם הנכרי משיאין את אשתו אבל אם אומר הנכרי יהודי מעיר פלוני נהרג מהיכן ידעינן שבעל האשה הזאת היה דילמא הוא אזיל לעלמא ואחר בסוף עולם עבר דרך העיר הזו ואמר שהוא מעיר הזו ודומה לזה מצינו בגמ' ריש פי' האשה שלום גבי יצחק ריש גלות' בר אחתי' דרב ביבי הוי קאזיל מקורטב' לאספמי ושכיב שלחו מתם יצחק ריש גלותא בר אחתי' דרב ביבי הוי קאזיל מקורטב' לאספמיא ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן אמר אביי מנא אמינא לה דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתב בצד קלוניא מתא אנא אנדרולאי נהרדעא פטרית ית פלונית אנתתי ושלחה אבוה דשמואל לקמי' דרב יהודה נשיאה ושלח ליה תבדוק נהרדע' כולה ורבא אמר יבדוק כל העולם מבעי ליה יפי' רש"י אם איתא דחיישינן יבדוק כל העולם שמא אנדרולאי אחר היה בנהרדעא והלך לו ש"מ לרבא אף דבדקו בנהרדע' לא הי' נמצא אנדרולאי אחר מ"מ חוששין שמא אחר שהיה בנהרדעא והלך לו ובא שם לסורא וקרא שמו אנדרולאי נהרדעא וגם אביי ס"ל סברא כזו גבי האי גיטא דאשתכח בסורא וכתב ביה הכי בסורא מתא אנא ענן בר חייא נהרדעא פטרית פלונית אנתתי ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעי ולא הוי ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מתגרא דהוי בנהרדעא ואתא סהדי ואמור דההוא יומא כי אכתוב ההיא גיטא ענן בר חייא גבן הוי אמר אביי אף לדידי דאמינ' חיישינן הכא לא חיישינן דהא קאמרי סהדי דבנהרדע' הוי מאי בעי בסור' ש"מ דאי לאו סהדי דאמרי דענן בר חייא מתגרא גבן הוי הוי חיישינן אע"ג דהאי ענן בר חייא מתגרא גבן הוי הוי חיישינן אע"ג דהאי ענן בר חייא מתגרא הוי ובגיטא הוי כתיב ענן בר חייא נהרדעא ש"מ דמנהרדע' הוי אלא ע"כ חיישינן דילמא ענן בר חייא מחגרא עבר דרך נהרדעא וקרא עצמו על שם נהרדעי א"כ בנידון דידן נמי ניחוש שמא אינש אחרינ' עבר דרך ביליגראד וקרא עצמו על שם עיר ביליגראד, א"כ לא מהני חיפוש מיהו זה אפשר לדחות דהא ע"כ איכא למידק דקשיא אביי אדאביי דהא בעובד' דיצחק ריש גלותא לית ליה האי סברא דאקשי עלה רבא ליבדוק כ"ע וסגי ליה בבדיקת נהרדעא שלא היה שם אנדרולאי אחר בעיר ולא חיישינן שמא אנדרולאי אחר בסוף עולם הי' בעיר וקרא עצמו על שם עיר וא"כ למה תלה טעמא גבי ענן בר חייא מחגרא משום דאמרי עדים גבן הוי ולכך לא חיישינן תיפוק ליה דלא חיישינן משום דבדקינן בנהרדע' ולא הוי אלא ענן בר חייא שהיה דר בנהרדע' תו לא חיישינן דילמא ענן בר חייא מתגרא היה בנהרדעא וקרא עצמו על שם נהרדעא וע"כ צריכין אנו לומר הא דקאמר הש"ס ולא הוי ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא דהוי בנהרדע' ר"ל דהוי דר שם בקביעות והא דשלחו ובדקו מנהרדע' ועד סור' לידע שמא אחד שהיה שמו כך והיה דר בנהרדע' ולכך אי לאו דהוי מסהדי דבאותו זמן הנכתב בגט היה ענן בר חייא מחגר' גבן הוי חיישינן אליבא דאביי דילמא כיון דהוחזקו שני בני בשמות שוים דילמא אחד אזיל לעלמא ואחד ששמו כשמו כתב האי גיטא על שמו אבל אי לא הי' דר שם בקביעות לא חיישינן דילמא אחד מעלמא ששמו בשמו היה שם בדרך אקראי וקרא עצמו על שם המקום ההוא וכן כתב הר"ן בהדי' גבי ענן בר חייא מחגרא דרבא סבר שיש לנו לחוש לה כיון דתרווייהו מנהרדעא ועקר חד מינייהו ואתא לסור' וכתב שם גיטא חיישינן דילמא האי דהוי מחוגר' עכ"ל משמע שהיה דר ענן בר חייא מתוגר' בקביעות שם ומה מאוד נפלאתי על הר"ן שכתב גבי עובד' דיצחק מקורטב' וזה לשונו מי חיישינן שמא יצחק ריש גלית' אחר בא ממקום אחר לטורטב' ויצא והלך לאספמי' ומת שם ואביי סבר דחוששין משום דשיירות מצויות היה ולפיכך יבדוק כל עולם שמא יצחק ריש גלות' אחר יש בסוף עולם ורבא סבר כיון שהעדים שראו שמת באספמי' ראו שאותו יצחק של קורטב' יצא עמהם ובא לאספמי' לא חיישינן שעא אחר שבא לקורטב' והוי הוא שבא עמהם לאספמי' ואותו של קורטב' אזיל לעלמא וכו' ותמה אני איך כתב לאביי יבדוק כל עולם שמא יצחק אחר יש בסוף עולם הא ראייתו של אביי מהאי גיטא דאישתכח בנהרדעא דשלח ליה תבדוק נהרדע' כולה ורבא הקשה לו אם איתא יבדוק כ"ע ש"מ דאביי לא חייש לבדיקת כל עולם אלא סגי בבדיקות העיר שלא היו דרים שם בקבע שני בני אדם ששימותיהם שוים ובבדיקות העיר סגי דלא חייש דילמא אחד בסוף העולם ששמו כן הי' עובר דרך העיר הזו וקרא עצמו על שם העיר לא חיישינן אף דשכיחי שיירי כיון דלא הוחזק שני שמות שוים הדרים בעיד הזו לא חיישינן דאתי אחד מעלמא וקרא עצמו על שם העיר כי היכי דסגי לאביי בהאי גיטא דאנדרולאי בבדיקת העיר נהרדעא דידיעינן בבירור שלא היה שם אנדרולאי אחר ולא חייש לאנדרולאי אחר שהיה בסוף עולם וקרא עצמו על שם נתרדעא אלא דצריך בדיקה בעיר כדי לידע בבירור שלא היה שם אנדרולאי אחר אבל מן הסתם בלא בדיקה חיישינן וכן גבו יצחק ריש גלותא דפליגי אביי ורבא אלא להתיר מן הסתם בלא בדיקדה בעיר קורטבא אבל אם בדקו בעיר קורטבא ולא מצאו אלא אחד שהיה שמו יצחק ריש גלותא גם לאביי לא חיישינן שיהיה אחד בסוף עולם ששמו יצחק ריש גלותא מקורט בא: ובזה יש לי תימא רבה על תשובת משאת בנימן סימן מ"ד וז"ל הא הא דבתוספתא איתא אבל אמרו אחד יצא מעיר פלוני מפשפשין באותו עיר אם לא יצא אלא הוא תנשא אשתו כתב בתשובה הנ"ל דתוספתא זו לא מיתוקמי אלא באמרו שאחד הדר בעיר פלוני יצא מהעיר אבל אמרו סתם אחד יצא מהעיר פלונית אינו מועל חיפוש כלל דאם לא כן האי עובדא דיצחק ריש גלותא שאמרו דאזיל מקורטבא לאספמיא ופליגי ביה אביי ורבא אי חיישינן לתרי יצחק ריש גלותא או לא ומה לא בדקו בקורטב' אי עבר דרך קורטב' איש אחר ששמו יצחק ריש גלות' ובמאי פליגי אביי ורבא וכי לא היו יודעין הך תוספתא אלא לא מיתוקמי האי תוספתא אלא באמרו איש אחד הדר בעיר פלונית יצא דכהאי גוונא ליכא לספוקי כלל רק באיש אחד הדר באותו עיר ולפיכך מחפשין באותו העיר שהרי ידוע לאנשי העיר כל הדרים באותו עיר אבל אם אמרו יצא איש אחד מעיר פלונית סתם שיכול להיות שאיש אחר עבר דרך שם ואיכא לספוקי בכל העולם כולה ולא שייך חיפוש כלל ונוראת נפלאתי עליו אדקשיא ליה וכי לא ידע אביי ורבא האי תוספת' ליקשי לי' מראייתו של אביי גופא בהאי גיטא דאנדרולאי דסגי בבדיק' נהרדע' ולמה לא מהני בדיקת עיר קורטב' וע"כ צריכין אנו לומר כיון שהכותב הגט אמר שהוא מנהרדעא אמרינן שמסתמ' היה דר בנהרדע' ולא חיישינן דילמא אחד בסוף עולם עבר דרך נהרדעא וקרא עצמו על שם נהרדעא משא"כ בעיר קורטבא דהעדים העידו שיצחק ריש גלותא הוי קאזיל עמהם מקורטב' ולא העידו שאמר להם שהיה מקורטב' רק שיצא עמהם מעיר קורטב' ולכך לא מהני בדיקת העיר קורטב' שיכול להיות שאיש אחר עבר דרך שם ויצא עמהם וא"כ היה לו לחלק בין אם אמר שהוא מעיר פלונית ובין לא אמר ולא היה לו לכתוב דהאי תוספת' מיירי אלא באומרו איש אחר הדר בעיר פלונית משמע שהעדים אמרו שמכירי' שהוא דר שם הלוא כבר הוכחנו דסמכינן אדיבור' שאמרו שהוא מעיר פלונית מסתמא אמרינן שהוא דר שם והודה בארצו ולכך מהכי חיפוש וא"כ בנידון דידן שאמר הנכרי יהודי אחד מביליגראד משמע שידע הנכרי שהוא הי' מביליגראד א"כ מסתמ' או שהיהודי אמר שהוא מביליגראד או הנכרי ידע שהיה מביליגראד א"כ אמרינן הוא היה דר בביליגראד ומהני חיפוש בעיר שלא יצא באותו זמן אלא זה האיש הנאבד אף שלא הזכיר שמו מהני אף דלא אמר יצא עמי כי היכי דמהני לתשובת מהר"ם באמרו אחד יצא עמנו מעיר פלוני ומת דמשיאין אשתו אף שלא הזכיר שמו וע"כ מוכרחים אנו לומר אף דעדים אינם מזכירי' שידעו