פנים מאירות חלק ג כ

מקדושה חמורה לקדושה קלה דהיינו מתפילין של ראש לשל יד אף שלא נעשית מעשה רב בקדושה חמורה אלא הזמנה בעלמא דהא עיבוד לשם תפילין א"כ מעשה והזמנה בגוף הקדושה כגון קלף לס"ת דמודה כ"ע דהוי הזמנה אסור לשנות מקדושה חמורה לקדושה קלה וזה שסיים זקינו הגאון ודוחק לומר שהזמנה בגוף הדבר לא מהני אליבא דרבא כמו שמהני הזמנה במשמשין אליבא דאביי עכ"ל וכן הוא האמת לאמתו של תורה לחלק בכך כי לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש בפשט הלכה דמנחות וא"כ מקציצה לקציצה אינו אלא הכנה והזמנה בעלמא בלי שום מעשה והוי כהזמנה דמשמשין משא"כ בעיבוד עור לס"ס דהוי מעשה רב בגוף הקדושה חמורה אסור לשנות ע"פ תלמוד לקדושה קלה לתפילין ובכל דברי אחרונים לא מצאתי ראי' מפורש מתלמוד דמותר לשנות מקדושה חמורה לקדושה קלה ודברי זקינו הגאון נראו לו שהם יתד שלא תמוט ולא חשש להביא דברי ש"ע כיון שהב"י הכריע כן מדעת עצמו בלי ראי' מפורשת מן התלמוד וכן שמעתי ממחותני הגאון חכם צבי בכל מקום שדברי ש"ע אינם מסוגיות הש"ס אלא לקוחי' מאיזה תשובה אם הי' מוציא ראי' להיפך דברים לא היה חושש בפסק ש"ע ולדעת דברי זקינו מבוררים מן הש"ס דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה: ובדבר גידם אם יש לו להניח ביד ימינית טרם כל אבאר שיטה דמנחות כי מצאתי גרסא במרדכי שמעתיק דברי הש"ס וגרס גם בברייתא קמייתא ידכה וז"ל ידכה כהה זו שמאל אחרי' אומרים ידכה לרבות הגידם תניא אין לו זרוע פטור מן התפילין אחרים אומרים ידכה לרבות הגידם נראה לר"י דתרי שמעינן מיד כהה ואתא לאסופי דגידם איקרי יד כהה ות"ק סבירא לי' יד בעי לאפוקי גידם דאין לו יד כלל ת"ר איטר כו' עכ"ל המרדכי ותחלה אפרש הברייתא לפי התוס' דהא במכילתא הובא בילקוט פ' בא וז"ל ר' יוסי החורם אומר מצינו שימין קרוי יד וכו' ומתיב על ידך לרבות הגידם שיהא נותן בימין עכ"ל ונראה לי לפרש דבאמת לרבנן דס"ל דידך הוא שמאל וא"כ אייתר ידכה בה' אתי ע"כ לאיזה דרשה כדבעינן למימר אבל לר' יוסי החורם דס"ל דידך משמע בין ימין ובין שמאל וע"כ יליף דתפילין בשמאל מידכה יד כהה א"כ קשה אליבא למה כתיב ידך בלא ה' הוה ליה למכתוב ידכה בפרשת שמע דעיקר אות הוא בצד שמאל וע"כ ידך מיותר לאיזה דרשה וא"כ שפיר קאמר ר' יוסי החורם דס"ל דיד משמע בין ימין ובין שמאל וע"כ ילפינן תפילין בשמאל מידכה יד כהה א"כ קאמר שפיר בתר הכי מה ת"ל על ידך דהוי' ליה למכתוב לאות על ידכה שהוא בודאי שמאל וקמשני לרבות הגידם שיהי' נותן בימין וידך כולל גם ימין ואתא לרבות שלפעמים יניח ביד ימין ולכך לא כתיב ידך בה' וכל זה לר' יוסי החורם אבל לרבנן דס"ל דידך משמע דוקא שמאל וא"כ ע"כ הוא בהיפך אתי' ידך בה' לשום דרשה ובזה נבין דברי גמרא מה שאמר כתנאי אם דרשינן ידך יד כהה דת"ק דריש ידך כהה זו שמאל דמידך לבד לא משמע שהאל וע"כ אתי לדרשא דגידם יניח ביד ימין כדעת ר' יוסי החורם ואחרים אומרים ידכה לרבות הגידם דלא דרשי ידכה יד כהה אלא ילפינן שהתפילין ביד שמאל מדכתיב לאות על ידך דידך משמע שמאל דוקא וא"כ ידכה בה' מיותר ע"כ לדרשה אתי לרבות הגידם דהיא יד רצוצה ביותר שמחויב להניח בשמאל בקובדות ותני' אידך ס"ל אין לו זרוע פטור מן התפילין דס"ל נמי דידך משמע דוקא שמאל וידך אתי לדרשא דגידם ויש לו זרוע שיניח בצד שמאל על הקובדו' אבל אין לו זרוע כלל אין צריך קרא למעט דממילא ממועט דידך משמע דוקא שמאל ולא חייב' תורה בתפילין אלא דוקא ביד שמאל אבל אם אין לו זרוע ממילא פטור דאין לו חיוב כלל להניח ביד ימין ובאו אחרים ואומרים ידכה לרבות הגידם שיניח בצד שמאל אבל אם אין לו זרוע פטור מלהניח בצד ימין דקפדה תורה דוקא על צד שמאל וכיון לתנ"א לא פליגי ת"ק עם אחרים כדפי' התוס' אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי קיימי לן כהך לישנא א"כ ממילא פסק הלכה אם אין לו זרוע כלל פטור מן תפילין להניח ביד ימין דלא כר"י החורם ואם יש לו זרוע מניח בצד שמאל. ובזה מיושב מה שהקשה המג"א וז"ל גם הנני יוסיף להפליא על התוס' שכ' דאחרים מיירי שנשאר לו זרוע הלוא איתא בספרי פ' ואתחנן ר"י אומר מצינו שאף ימין קרוי יד וכו' א"כ מת"ל ידכה להביא הגידם שהוא נותן בימין והיינו ממש דברי אחרים ואין לומר דהתוס' ס"ל דאחרים לא סבירי לי כר"י דקשה מנ"ל הא עכ"ל ולפי דברינו ניחא בשלמא לר"י למידן שמאל מידך וע"כ לאות על ידך בלא"ה אתי לדרשה לרבות שגידם יניח ביד ימין שידך כולל נמי ימין אבל הך ברייתא דת"ק עם אחרים דלא פליגי ס"ל דשמאל ילפינן מידך לא משמע כלל ימין וע"כ ידכה בה' אתי לדרשה לרבות הגידם דהיינו שיש לו זרוע יניח בצד שמאל אף שהיא כהה ורצוצה אבל אם אין לו זרוע כלל פטור מן התפילין דימין לא חייבי' תורה כלל ובזה מיושב ג"כ הובא הרא"ש והרי"ף והרמב"ם הך דאין לו זרוע אלא נראה ברור ופשוט שהם הביאו ת"ר ידך זו שמאל כו' ר"א ידכה זו יד כהה ופסקו הם כרבנן דס"ל דידך משמע דוקא שמאל וממילא נשמע כיון דאין לו זרוע שאין לו להניח ביד ימין וגידם ע"כ מרבינן מידכה יד כהה ורצוצה שחייב להניח ביד שמאל ולכך השמיטו הך דינא דאין לו זרוע ותמה אני על המג"א שכתב לבסוף דקי"ל כת"ק דפוטר מליתן בימין אך לפי' התוס' דלא פליגי כשיש לו זרוע יניחו בימין בלא ברכה לא זכיתי להבין דבריו זה דהא לפי' התוס' אם יש לו זרוע יניחנו בשמאל דלא חייבי' תורה כלל בימין תפילין וכל זה לפי' התוס' שלפנינו אבל מה שכתב המרדכי בשם ר"י דתרתי שמעינן מיד כהה ואתי לאוסופי דגידם איקרי יד כהה ות"ק ס"ל יד בעי לאפוקי גידם דאין לו יד כלל ע"כ דאתי לאפרושי במאי פליגי תניא אידך ת"ק עם אחרים ומפרש דת"ק ס"ל דשמאל לא ילפינן מידכה יד כהה אלא מלימוד אחרים ואתי ידכה לדרשה דאם אין לו יד כלל דפטור מן התפילין להניח בצד ימין שידך לעיכוב אתי דוקא בצד שמאל דלא תימא דוקא לכתחילה מניח בצד שמאל אבל בדעבד יניח בצד ימין קמ"ל ידכה דאם אין לו יד פטור ואחרים ס"ל דתרתי שמעינן יד כהה שהוא שמאל ואתי לאסופי שגידם איקרי יד כהה וע"כ כתנאי דאמר הש"ס קאי על תניא אידך ולא על ברייתא קמייתא דברייתא קמייתא ס"ל לת"ק בפי' מידכה כהה זו שמאל ונוכל לומר דאחרים לאסופי אתי וכ"ע ס"ל דידכה יד כהה ממעטין שמאל ולא אמר כתנאי אלא על תניא אידך כדמפרש ר"י במרדכי ולפ"ז מיושב מה שהקשו על א"ז שכתב שגידם פטור אע"פ שנשאר לו זרוע משום דאפשר שהי' מפרש כפי' ר"י דפליג ת"ק עם אחרים ואין לנו רבוי לרבות גידם כלל ובלא רביי' ממילא פטור גידם אף שיש לו זרוע אלא ת"ק אתי לאשמועינן דאם אין לו זרוע כלל הוי אמינא שיניח בצד ימין קמ"ל דפטור והיכא שיש לו זרוע דאפשר לקיים בצד השמאל נמי פטור לת"ק דאינו מרבה גידם כלל ובזה מיושב גם תמיהת על המרדכי מכמה דחוקי' שנדחק מעכ"ת ממילא הם מיושבי' לפי דברינו ואין לי פנאי להשיב על טענותיו והמשכיל יבין והטוב יבחר: שאלה יב מה שהשבתי להרב מוהר"ר לוי ירושלמי אב"ד מביליגראד. הנה מתחלה כתב לי מכ"ת שאמר השכ"מ בפירוש רוצה אני ליתן גט לאשתי כדי שלא תהיה זקוקה ליבום ואמר לסופר אתה פלוני כתוב גט לאשתי פלונית על תנאי על ג' חדשים אם אחי' מחולי זה ואתה פלוני ופלוני חתמו הגט ואתה פלוני תהיה שליח למסור הגט ליד אשתי פלונית וכתב כמה גיטין וטעה ובפעם שביעי יצא הגט כשר אבל לא נכתב בהמלכת החולה ונתנו הגט הנ"ל ע"י שליח גט פשוט בלי שום תנאי ואין אנו יודעים אם החולה היה שפוי בדעתו בעת כתיבת וחתימת הגט אם לאו אבל בעת נתינת הגט ליד האשה ידענו בבירור בבדיקה שבדקנו לחולה והיה מטורף ולא היה שפוי בדעתו כלל וגם השליח לא נמצא עם הסופר לא בתחילת הכתיבה ולא בסוף ולא בשעת חתימת עדים עכ"ל מכ"ת. ועלה בדעתי מתחילה שכיון שדברי ש"מ חתומים וסתומים מכל צד שאינו שוה אמרתי בלבי שלא כתב לי אלא גילוי דעתו של ש"מ אבל אח"כ פירש דבריו בשעת נתינה ועשה כדת ודין תורתינו כי בודאי לא קטלי' קני באגמי הוי מסדרי הגט הנ"ל וכיון דשלוחו הוא דעיות השבתי למכ"ת בתחילה דהגט בטל לגמרי וכתבתי אע"פ דבשאר ספיקות יש בידינו לצדד להקל במקום עיגון אבל בדבר זה אף שנתקיים מחשבתו מ"מ בשעת נתינה שינה משליחתו ולא הוי גט כלל ואחר זה בחודש ניסן העבר כתב אלי הרבני מהור"ר פרץ מפ"ב והפציר בי מאוד להשיב על שאלתו וכתב שיש בזה חמשה ספיקות אחד במאי דהזכיר התנאי קודם כתיבת הגט וביותר לשון השכ"מ הוא שלא כהוגן ב' במאי דלא הזכיר השליח התנאי בשעת נתינה ג' שלא היה השליח בשעת כתיבה וחתימה א"כ אינו יוכל לומר בפני נכתב ובפני נחתם ד' שלא היה שפוי בשעת נתינה ה' מה שאמר הרב שתוכל להיות עם בעלה ויש לספק משום גט ישן כיון שהיתה מתיחדת עמו וכתב הר"פ בדבריו וז"ל על דברי ספק השני שהשליח לא הזכיר התנאי השליח עשה כהוגן הואיל והבעל לא ציוהו להזכירו עכ"ל וגם רצה לפרש דברי השכ"מ דהכי קאמר אם אחיה לא יהיה גט ואם אמות יהיה גט מעכשיו עד שלשה חדשים ומדבריו למדתי שלא עשו שום תיקון אחר בנתינות הגט הזה רק דברים כהווייתן בלי שינוי אלא כך אמר השכ"מ אתה הסופר תכתוב גט לאשתי על תנאי על שלשה חדשים אם אחיה מחולי זה וא"כ אף שנפרש שתנאי בטל ומעשה קיים מ"מ צריך אנו לדון שלא היה שפוי בשעת נתינה ועל זה כתבתי שצריך לחקור במה שכתב מכ"ת בתחילת זכרון עדות וז"ל אבל בעת נתינת הגט מיד השליח ליד האשה ידענו בבירור בבדיקה שבדקנהו לחולה והי' מטורף ולא היה שפוי בדעתו כלל עכ"ל כתבתי שצריך חקירות חכם באיזה בדיקה ידעו שהי' מטורף ולא היה שפוי מדעתו כלל כי יש לומר ששאלוהו כמה שאלות ולא השיבם זה קרוי נשתתק ויש להקל בו והרב הב"י כתב היכי שנתנהו כשהיה מטורף כמו חולים שמדברים ואינם יודעים מה מדברים דישפא"ריר בלע"ז דכל שהוא מדבר כן הוי הוא כשוטה משמע דוקא בענין זה אבל אם אינן משיב לשואלו דבר דינו כנשתתק ויש להקל במקום עיגון כאשר נבאר בעזרת ה' באריכות ומקרוב באו אלו שני כתובים הבאים כאחד כתב מן