פנים מאירות חלק ג יב

הסופר לא בתחילה ולא בסוף ולא באמצע הכתיבה ואומר אני שאף בשאר ספיקות היה לנו לצדד להקל במקום עיגון אבל לזה שהשליח נתן לידה בלי שום תנאי אי אפשר לצדד שום היתר דמשמע מלשונו שגם השליח אמר שיתן על תנאי והשליח שינה מדעת משלחו נחבל השליחות לגמרי ואם באנו לומר שנילך בתר כוונות המגרש שכל כוונתו שאם תמות יהי' מעכשיו כדי שלא תזקק ליבום ועכשיו שמת א"כ ניזול בתר כוונתו ומחשבתו ולהוי גיטא מעליא זה אינו דהא מ"מ כיון דבשעת נתינת הגט שינה השליח מדעת משלחו נתבטל שליחתו לגמרי וראי' לזה דאמרינן בפ' כל הגט דף ל' ע"ב היכי דאמר ליה שקיל מינה חפץ והדר יהיב גיטא ואזיל איהו ויהיב גיטא והדר שקיל מינה חפץ ר' יוחנן פוסל בו וכל שכן בשלוחו והילכתא כר' יוחנן ש"מ אף שנתקיים מחשבתו וכוונתו שיגיע החפץ ליד שלוחו אפ"ה לא הוי גיטא כיון דבשעת נתינת הגט ליד האשה שינה מדעת משלחו נתבטל השליחות ולא הוי גט כלל אף הכא נמי כיון דבשעת נתינת הגט שינה מדעת משלחו ונתנה לה בלא תנאי ואיכא קפידא טובי בתנאי ואף שאח"כ נתקיים כוונתו מ"מ בשעת נתינה נתבטלה שליחות מכל וכל: ובדבר שכמה פעמים טעה הסופר וכתב כמה גיטין בלי המלכת החולה בין גט לגט בשביל זה לא נפסל בדעבד דאמרינן בפרק האומר דף ס"ג גבי האי דהוי קרי לה נפאתה אזלי סהדי וכתבו תפסי אמר אמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתי עשו עדים שליחתן מתקיף לה רבה מי אמר כתבו חספא והבו לה אלא אמר רבה ודאי אי כתבו סהדי גיטא מעליא ואבד עשו עדים שליחתן כו' וכתב הב"י בא"ה סימן קכ"ב וז"ל ומשמע דאפילו נמצא בו פיסול דרבנן כותבין גט אחר דכיון דפסיל אע"פ שאין פסולו אלא מדרבנן מ"מ חספא בעלמא הוא כיון שאין יכולה לינשא על ידו וכן כתב הרמב"ם בפרק ב' בין נמצא בטל ובין נמצא פסול כותבים גט אחר והרא"ש כתב וז"ל ומיהו אם לא נאבד ונסתפקו אם הוא כשר אם לאו מכמה חומרות שנהגו להחמיר דאין להם שורש ועיקר מן התורה הרי עשו שליחתן לפיכך טוב להנהיג שיאמר הבעל לעדים ולסופר ליכתוב ולחתום עד שיהיה גט כשר לפי דעתם בלי שום פיקפוק וכתב הב"י שמצא כתב בקונטרסים ועל שנמצא בשם רבינו יחיאל ור"י קולצן שאין לעשות כן משום דתלוי בפלוגתא או יש ברירה מדאורייתא או לא ור"י לטעמא דפסק דיש ברירה אפילו מדאוריית' לכן די שיאמר לסופר שיכתבו ויחתמו כל גט שירצה הרב אבל ר"ת ס"ל דאין הלכה כראב"י יש לחוש לכן יש לבעל לחזור ולצוות לסופר ולעדים בכל פעם גם הכל בו כתב דיש מגמגם על דברי ר"י גם בהגהות מרדכי כתב דברי ר"י קלצון ואח"כ כתב בהגה מיהו נהגו כפר"י ואע"פ שהפוסקים סתמו דבריהם כדברי ר"י נראה לי שאם הבעל מצוי בעיר טוב שיחזור לציות בכל פעם ולמיחוש לדברי ר"ת היכי דאפשר עכ"ל ועפ"ז כתב רמ"א בסימן קכ"ב בהג"ה שאם הבעל בעיר שאין לסמוך על זה כו' א"כ בנידון דידן לא מבעי' אם מצאו פסול גמור אפילו מדרבנן דמותר להם לכתוב בלי המלכת הבעל דלא עשו שליחתן אלא אפילו אם נפסל מחמת חומרא מ"מ כיון דנהיגין שהבעל נותן רשות לכתוב כמה גיטין עד שיהיה אחד כשר לדעת הרב א"כ אין חשש בזה אע"פ שאנו נוהגין לכתחילה לחוש לדברי ר"ת מ"מ בדעבד סמכינן אדברי ר"י וכן משמע מדברי המרדכי שכתב טוב שיחזור לצות לעדים בכל פעם לחוש לדברי ר"ת היכא דאפשר עכ"ל משמע בדעבד בחשש עיגון שפיר סמכינן אר"י דאין צריך להמלכת בעלים בפרטות שעדיין לא חתמו כמו שכהב הב"י בשם הרשב"ץ אף שאנו נוהגים אפילו בכי האי גוונא לחזור ולצוות לעדים כמבואר בהגהות רמ"א מ"מ בדעבד שפיר סמכינן על הנך רבוותא דלא צריך המלכת בעלים וכל זה נראה לי ברור ובשאר ספיקות נברר בעזרת ה' בשאלה ותשובה בסמוך שהשבתי בנדון זה ושם יתבארו כל הספיקות: שאלה ד מהרבני המופלא מהור"ר פרץ מק"ק פ"ב ר"ח ניסן תצ"ו לפ"ק. שבחו דמר מי יוכל למללא מכל חכמה ומדע ובינה נתמלא בלימודי' התורני' עיקר זיינא תלא ובה נגידים ונפלאות נשמע ממנו הפלא ופלא כד מסיק ומסיים בשמעת' כולם נעשים כחרשים בלי נשמע קלא אשרי הדור ששמעתי' מתבררין וברירין מכל סיג כקימחא נהילא רזין עמקין וסתירן מגלה כמוהו בכל העמודים האלה מי כמוהו חכם יודע פשר דבר מי כמוהו מטה אלה' בידו ליתן בים דרך ולשום מחשוך לאור בהיר וצהי' ה"ה אדוני מו"ר הגאון הגדול המפורסם יחיד בדורו אב"ד וד"מ פ"ה ע"י נ"י כ"ש כמהור"ר מאיר נר"ו יאיר. ובהיות אחר השבח ראוי להיות התפלה ע"כ אתפלל אל ה' על העתיד להאריך ימי מורינו ורבינו נשיא אלהי' בתוכינו ושנותיו בטוב ובנעימים לבלות עד שובו ה' את שבות ציון יאיר יראו עיניו ועינינו במ"ב אמן: הנה מקרוב ראיתי ביד אב"ד דקהלתינו נר"ו מגילה עפה כתובה פנים ואחור מעשה מכתב אצבעותיו במעשה מכתב אלהי' אודת עגונה דק"ק קדילבורג ושם ראיתי את שאהבה נפשי כולה ממתקים ומחמדי' הן הן הדברים שנאמרו למשה מסיני ואף שבראותי מתחילה גביות עדות בהנטבע והרחקתי הדבר מאוד למצוא מזה היתר ותרופה להאשה אבל אדמ"ו בורר וליבן הדבר כשמלה חדשה בודאי החולק עליו כאלו חולק על השכינה כי מה יפה ומה נעים שכלו הישר חומה מימינו ומשמאלו ראיתיו מוצקים על אדני פז וחי נפשי לולי דתלי בי טפלי לעשות להם כמשפט הלכתי במקלי ותרמילי לשמש לפני אדמ"ו בישיבה בקרקע לשמוע זקוקין דנורא דנפקא מפומי' וזאת נחמתי כי הכרח לא יגונה בכן אעתר ממעלתו הרמה שלא למנוע הלכה מפי תלמידו בזה אשר אני שואל מאתו כהיום הזה והעריך שלחן תחינותי לפניו אחרי אשר נדרשתי להשיב לשואלי כגון הגביות עדות כאשר עיניו תחזנה משרים פה עמדו היום אי יש מזה היתר לישא לשוק או זקוקה ליבום והנה אף שיש לפקפק הרבה בגביות עדות זה מ"מ ראיתי לישא וליתן לפני רום מעלתו במאי דנראה לכאורה דאין מעכב בדעבד כדי שלא להטריח לאותו צדיק רק בהכרחיי והן הנה לפע"ד חמשה ספיקות אחד במאי דהזכיר התנאי קודם בתיבת הגט וביותר הלשון שיאמר הש"מ כתוב גט לאשתי וכו' הוא שלא כהוגן ב' במאי דלא הזכיר השליח התנאי בעת הנתינה ג' מה שלא היה השליח בשעת כתיבה וחתימה א"כ אינו יוכל לומר בפני נכתב ובפני נחתם ד' שלא היה שפוי בשעת הנתינ' ה' מה שאמר הרב שתוכל להיות עם בעלה יש לספק משום גט ישן אם כן הי' שהיתה מתיחדת עמו: ואדון לפני אדוני מ"ו על דבר הספק האחד צריכים לפרש כוונתו במאי דאמר לסופר אתה פלוני כתוב גט לאשתי על תנאי עד שלשה חדשים אם אחי' מחולי זה בודאי כיון עם עצמו ליתן גט לאשתו שלא תהא זקוקה ליבום וכמו שאמר ג"כ בפירוש אך רצה שתהיה אגודה ביה אם יחי' כמו שאמר על תנאי עד שלשה חדשים אם אחי' מחולי זה והכי קאמר אם אחי' לא יהיה גט ואם אמות יהיה הגט מעכשיו עד שלשה חדשים ולא הזכיר בפירוש ואם אמות וכו' משום דלא רצה לומר פרענות לנפשי' או משום טרדות חוליו לא סיים דבריו דומי' מה דקאמר ר"ש שזורי במתניתן דפרק האומר דף ס"ה ולכך נקט דבתחילת דבריו דרך קצרה כתוב גט לאשתי על תנאי וא"כ במאי דאמר כתוב גט על תנאי בודאי לא קפיד שיהיה התנאי כתוב בתוכו אלא לפי כוונתו שאם יחיה תהיה אגודא ביה וא"כ אף שאין התנאי כתוב בגט ויש עדים שכתבו על תנאי אם לא נתקיים התנאי אסורה לעלמא כמו שמפורש בב"י בשם תשובת הרשב"א סוף סימן קמ"ה יעוין שם שכתב הרב הב"י וז"ל ואני תמה למה לא יהיה עדי הגט נאמנים לומר שנתנו לה על תנאי וכו' ואני בער ולא אבין דנראה דהכי פירושו מה ששאלת אם אין התנאי כתוב בשטר ונתרפא והיא מכחשת ואומרת שנתנה לה בלא תנאי כלומר שאין כאן עדים שאומרים שנתן לה על תנאי רק הבעל בעצמו אמר שנתן לה הגט על תנאי והיא מכחישתו ועל זה בא בשאלה אם עידי הגט ודאי אין נאמנים לומר שהבעל הכתיבו על תנאי דהיינו שהזכיר התנאי בשעת כתיבה דאין חוזרין ומגידים ועדים אחרים נמי אין נאמנים כו' והשיב דנשערים אחרים אומרים שהבעל הכתיבו על תנאי דהיינו שציוה לכתבו על תנאי הוי ליה תרי ותרי וכו' אבל עדי הגט אין נאמנים כשכתב ידן יוצא ממקום אחר לומר שהבעל הכתיבו על תנאי דכיון שהגיד וכו' אבל באמת אם עדי הגט אומרים שנתן לה על תנאי נאמנים וא"כ בנ"ד אם יש כאן עדים אחרים שאומרים שהבעל הכתבבו על תנאי אם לא היה נתקיים התנאי אשה זו אסורה לעלמא וא"כ ליכא לספוקי בהא כיון שהבעל ציוה לכותבו על תנאי ולא עשו כן כי מ"מ נתקיים מחשבתו דדוקא כשאמר אל תתניהו אלא בימין ונתנוהו בשמאל פסול אבל כשאמר תנוהו בימין ונתנוהו בשמאל כשר דלא תלינן בקפידא כל זמן דלא נראה מלשונו דודאי קפיד וה"ה הכא לא תלינן בקפידא וא"כ בעיקר הדבר מאי דהזכיר התנאי קודם כתיבה כבר כתב הרב הב"י בסימן קמ"ז וז"ל ולענין הגט הנכתב ע"ת בעל פה ראיתי הלכה למעשה שהובא לפני הרב הר"א מזרחי ז"ל גט שהיה כתוב בו סתם כהילכתו אלא שבשטר שליחות היה כתב והגט הנזכר נכתב על תנאי כך וכך וכו' ופסלו הרב הנ"ל ונראה לי שהפריז על המדה שמאחר שרבו המתירין כדאי הם לסמוך עליהם עכ"ל ועל דבר ספק השני שהשליח לא הזכיר התנאי השליח עשה בזה כהוגן הואיל והבעל לא ציוה להזכירו ומה שאין השליח יוכל לומר בפ"נ ובפ"נ יתקיים בחותמיו כמ"ש הרמב"ם פ"ז מהלכות גירושין וז"ל ואם אין השליח עומד בשעת הכתיבה והחתימה לא ינתן לה אא"כ יתקיים בחותמיו: ומה שלא היה שפוי בשעת הנתינה אבקש מאמ"ו מאוד אם יש לסמוך על תשובת הרשב"א שהביא הב"י שכתב בשם התוס' דאין קפידא אלא בשעת כתיבה ואשעת כתיבה איכא לאוקמי' אחזקתי' כמו שהובא הב"י בסי' קכ"א ומשום גט ישן נתבאר דינו סי' קמ"ח ושם הובא הב"י בשם תשובת הרשב"א במסוכן מה דינו וכ"ש הכא שנטרפה דעתו ממש גם מה שלא אמר מעכשיו נראה דמהני מה שכתב בגט מן יומא דנן ולעלם כמו שכתב הב"ש סי' קמ"ד ס' ד' והנה את כל זה כתבתי כתלמיד הדן לפני רבו ואת לבו לב ארי' ושלום בדבר יורני לי אומר ובטוח אני במדת חסדו וטובו וענותנות' להורות לי הדרך ישכון אור מאיר לעולם כ"ד אסקופה הנדרסת ומחזה קידה ארצה הקטן פרץ שליסלבורג ואתשובתו הרמה אצפה כעל כל הון יקר: