פנים מאירות חלק ב עד

ויבחר בשליח שיכתוב אבל לא נאמר שעשה וברר בשליח או צווה לאיזה עדים ועתה נעמוד ונדקדק בדברי כתב של ח"י מוהר"ר מרדכי לייפניק וז"ל בכן כתבתי לשם שיכתבו אלי מי ומי המה אנשים שהעמיד המומר הנ"ל להיות עדים על הגט ונכתב לי תשובה שבפירוש אמר המומר הנ"ל שר' זעקיל הנ"ל ור"ש שוויד הנ"ל יהיו עדים על הגט אך ורק על אותו אגרת עדיין הייתי בעיני אגרת בת מחלת לב שבקשוי יהי' היתר לעגונה בכן כתבתי עוד הפעם לשם שיכתבו לי כל דבר שורש אם העמיד המומר הנ"ל גם בפירוש מי ומי יהי' הסופר ועל זאת נכתב לי תשובה כתב העתק לכאן וזה דברי הסופר פלוני הנ"ל ח"ו ניט משנה בין כי אין אדם חוטא ולא לו ואמר לי המומר בזה"ל איך בין צו פרידן צו אלו זאכין אונד איר פלוני סופר איר זאלט דער שליח זיין עטץ זאלט עדים זיין על הגט אונ דיא אנדרי עסקים וואס מען נצטרך איז להגט הן הסופר והן שארי דברים בכן לכל וכל מרוצה ברצון טוב כדי אז מיין ווייב זאל ממני פטור ווערין זאלט אבר דער מומר בשם גימעלט האבן ווער דער בעל דבר זאל זיין קאן איך ניט זאגן רק ער האט סתם גיזאגט אני נותן נפשי לכל וכל בין איך צום אלים צו פרידן ווייטר האב איך בעסק הזאת קיין ידיעה ניט עכ"ל. וכן העיד על תשובה זו אחד מן העדי' ר' זעקיל ווירמש ובאמת כאשר נזדקק בדברי ר"מ לייפניק ובתשובת סופר פלוני נראה שר"מ לייפניק כתב זה על זכרון עדות שנשלח למ"ה אפרים ששם לא נאמר באיזה שליח בחר ליכתוב וגם לא נזכר שם על העדים אם ציוום לחתום ועל זה כתב להם הר"מ לייפניק להודיע שורש הדברים ולאחר הודיעם שבפירוש אמר המומר שר' זעקיל הנ"ל ור"ש שוויד יהי' עדים על הגט או שיהי' בעיני אגרת בת מחלת לב וכתב לשם עוד הפעם שיכתבו לו כל דבר שורש אם העמיד המומר הנ"ל גם בפירוש מי ומי יהי' הסופר ונאמר לו תשובה מסופר פלוני הנ"ל גופי' ור' זעקיל שלא אמר בשם מי יהי' סופר רק ער האט סתם גיזאגט אני נותן נפשי לכל וכל בין צו אלים צו פרידן ומזה נראה לעינים שכתב זה על זכרון עדות הנשלח ליד התורני מה' אפרים דאי לפי זכרון עדות הנכתב בשאלות הרב מפראג בראשון נאמר שם בפירוש בכן בין איך אויס בוחר פר איין שליח להסופר פלוני בר פלוני להיות במקומי ובחריקאי וידו כידי לכל דבר והוא יכתוב הגט ולא הי' חסרון רק שלא נאמר שם אם ציוה לעדים לחתום וא"כ כאשר הודיע להר"מ לייפניק שבפירוש אמר המומר שר' זעקיל ור"ש שוויד יהי' עדים על הגט א"כ למה כתב הר"מ הנ"ל שאותו אגרת הי' אגרת בת מחלת לב שבקושוי יהי' היתר לעגונה בכן כתבתי שיכתבו לי כל דבר שורש אם העמיד המומר הנ"ל גם בפירוש מי ומי הסופר ואי לפי כתב הרא"ש א"כ כבר נאמר שם בפירוש שסופר פלוני יהי' שליח ויכתוב אלא ברור כשמש מן הוכחה זו שהר"מ לייפניק כתב תשובת סופר פלוני על כתב הנשלח תחילה להתורני מוהר"ר אפרים ועתה נדקדק בדברי סופר פלוני שכתב לר"מ לייפניק יום ד' ה' ניסן תעח"ל פה קומארין. מה שכתוב רום מעלתו א' ניסן העבר ראיתי בבית הקצין ר' זעקיל ווירמש בו והשיב לי המומר בזה הלשון אני נותן ח"י כו' דאז איר זאלט שליח זיין כמו אני בעצמי אונד הגט כשר מוסר זיין ליד אשתי שרל ובפירוש אמר לי המומר ולאלו האנשים העדים הידועים כאשר נרשם בח"י על הגוף הכתב מה שראה בווינא הוי אתם עדים כשרים ונאמנים וכתבו וחתמו על הגט כדין תורה כו' ותחילה כתב הסופר פלוני אז ער ניט קאן זאגן אז דער מומר בשם גיזאגט האט דער בעל דבר זאל סופר זיין ומה שכתב הסופר פלוני בה' ניסן להשיב על כתיבת ר"מ הנכתב א' ניסן יש ליישב שלא הי' דבריו כמכחישין דמה שאמר המומר איר זאלט זיין כמו אני בעצמי אונד הגט כשר מוסר זיין אין פירושו שפלוני סופר יכתוב הגט אלא שהסופר פלוני יהיה שליח וגט כשר יכתבו אחרי' אלא שסופר הנ"ל ימסור הגט כשר לאשתי וכן מה שכתב ובפירוש אמר לי המומר ולאלו אנשי' העדי' הידועי' הוי אתם כשרי' ונאמנים וכתבו וחתמו על הגט ואף אם אומר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב ע"י כולן כדאיתא בס"פ התקבל המשמעות הלשון ובפירוש אמר לי ולשני' כתבו וחתמו על הגט משמע שנתן רשות לכל אחד מהני תלתא לכתוב מ"מ בפירוש לא אמר מי יהי' הסופר וי"ל דאינו מכחיש דבריו הראשונים דכל שאנו יכולים ליישב דברי עדים שלא נראין כמכחישין אנו עושי' שלא להכחיש: אך תמוה מאוד על הסופר שהעתיק כתב של סופר פלוני אשר השיב לר' פלוני שכתב אליו א' ניסן ונאמר שם אני נותן ח"י כו' אלז איר זאלט זיין איין שליח כמו אני בעצמי אונד הגט שרייבן ומוסר זיין לאשתי ובפירוש אמר לאלו אנשים הידועים כו' הוי אתם כשרים ונאמנים וכתבו וחתמו על הגט כדין תורה כו' א"כ הוסיף המעתיק על הגוף הכתב בח"י של סופר פלוני מה שלא נאמר שם והעתיק שמינה את הסופר פלוני להיות שליח ולכתוב הגט. ולפ"ז יהי' דברי סופר פלוני סותרים זה את זה בבירור ולא זו אף זו לפי דברי המעתיק דברי הסופר פלוני יהי' דבריו סותרים בכתב זה שמתחילה אמר איהר זאלט שליח זיין אונד הגט שרייבן הרי בפירוש שציווה הבעל לסופר פלוני שיכתוב הגט ואח"כ העתיק וכתב ובפירוש אמר לאלו אנשים הידועים הנרשמים בשם הוי אתם עדים כשרים ונאמנים וכתבו וחתמו ולא כתב כאן כמ"ש בגוף הכתב ובפירוש אמר לי ולאלו אנשים כו' רק בפירוש אמר לאלו אנשים כו' וכתבו וחתמו וזה ידוע לכל בי' רב דאם אמר כתבו וחתמו הוא כתב הגט וחתמו הוא ח"י שיחתמו על הגט א"כ חזר מדעתו הראשונה שתחילה ציוה שסופר פלוני יכתוב ואח"כ אמר לאלו אנשים שהם יכתבו ויחתמו משמע שציוה להם שיכתבו הגט ויחתמו הם וחזר מסופר פלוני הנ"ל ותמה אני איך לא הרגיש הרב מפראג בדברים אלו שהם עיקר ויסוד שנתיר א"א על זה: ובאמת אני יודע בבירור הדברים שע"י הי' מעשה ששלח לי תחלה מהור"ר פלוני זכרון עדות הנכתב פה וגם מוהר"ר פלוני וכאשר ראיתי שחתם וסתם דבריו שלא נזכר שם השליח למי בחר וגם לא נזכר שם הסופר וגם שם העדים דחיתי בשתי ידים להזדקק בדבר זה ואמרתי שאותן אנשים לא הי' בקיאים בטיב גיטין ואח"כ התחיל מהו"ר פלוני לכתוב ולחזור על הדברי' שינוי טעמים ויש לחוש שעל סופר פלוני דמחמת כיסופא הוא דעביד כיון שהוא מוחזק אצלם למורה ונתבייש לומר שהוא אינו יודע בטיב גיטין צידד אח"כ הדברים על צד הדין להתיר וכיוצא מצינו דעדים משנים מחמת כיסופ' דסופר ה"נ כעין זה אך יש לדחות דהתם נמי לא מחזיקינן עדים ברשעים אלא שהם טועים וסוברי' דבעל אינו מקפיד אלא מראה מקום להם ובאמת אינו כן אבל לאחר שהודענו להם שאי אפשר להתיר ע"פ זכרון עדות ראשון הנשלח להתורני מהו' אפרים תו לא חשדינן להו ברשיעי בשביל כיסופא דלי' ירבה ח"ו ממזרים בישראל אך אנו על מי נסמוך כיון דאין גוף הכתב מסופר פלוני לפנינו רק העתק מגוף הכתב מר' פנחס ברודא ומאן יימר שהעתק מן הגוף הכתב הוא אמת וטעה מה' פנחס אח"כ בהעתקת הדברים דלמא איפכא הכתב העתק הוא אמת וטעה המעתיק תחלה בגוף הכתב ואם כתב השני הוא אמת א"כ יש מבוכה גדולה כי דבריו סותרים זה את זה בכתב עצמו כאשר כתבנו למעלה מלבד שסותרים דברי עצמו מה שכתב תחילה בעצמו והעד הר"ר זעקיל מעיד עליו וז"ל דיא תשובה צו ערזעהן איזט הסכי' לדבריו שלא אמר המומר בפירוש מי יהי' הסופר דבודאי אם לא אמר בכתב תחלה הי' יכול לחזור ולהגיד בב"ד דהא אפי' היכי דסומכין על עד אחד בעגונה ואף אמר חוץ לב"ד נוכל לסמוך עליו וס"ד דהוי הגדה אפי' הכי מבואר בא"ה סי' י"ז סי' כ' אם הי' מערער על אשה לומר שהיא זקוקה ליבם ואח"כ הוא בעצמו העיד בב"ד ששמע שמת סומכין עליו כיון שהדברים ראשונים לא הי' בב"ד א"כ ה"ה הכא אבל בנידן דידן שכתב הסופר פלוני בח"י וגם ח"י ר' זעקיל ונתקיימ' בב"ד שוב לא יוכל לחזור בו וכן הביא רמ"א בא"ה סי' מ"ב לענין עידי קידושין אם אמרו חוץ לב"ד שנתקדשה יכולים לחזור בהם בב"ד לומר לא נתקדש' וכן להיפך ואם מצאו כתוב בשטר פלוני קידש פלונית ועדים חתומים כו' וכל זמן שהשטר אין מקויים אין לחוש לקדושין עכ"ל הרי להדי' דאם נתקיים חוששין וה"ה בנ"ד כיון שנתקיימ' ח"י של סופר פלוני הנ"ל שוב אינו יכולים לחזור ולהגיד וגם ר' זעקיל ווירמש סותר דברי עצמו דמה שבאו בשיפולי היריעה בכתב סופר פלוני מעיד על דבריו שלא אמר בפירוש מי ומי יהי' הסופר בזיכרון עדות ראשון נכתב לפני מהגאון מפראג וחתם עליו גם ר' זעקיל הנ"ל ונאמר שם בפירוש שהוא יכתוב הגט ויהי' שליח וזכרון עדות הנכתב ע"י ר' אפרים לא נאמר שם השליח ולא שם הסופר ולא שם העדי' ונכתב הכל ביום אחד ועל זה וכיוצא בזה צריך דרישה וחקירה כמבואר בסי' מ"ב: ומיהו יש ליישב דעדות אלו אינו מכחישים זו את זו אלא תחילה הגידו שנתרצה המומר לעשות שליח ואח"כ הוסיפו והעידו מה שבחר אח"כ בסופר פלוני הנ"ל וצוה לו להיות שליח וגם לכתוב הגט ואין זה סותר לדברי ראשונים. ועתה אין לנו לדון אלא בדברי השליח הסופר שתחילה אמר שלא אמר בפירוש שיהי' הוא סופר וגם שהעד ר' זעקיל ווירמש שדבריו סותרים זה את זה כיון שלא העיד ר' זעקיל בפירוש על זה רק כתב למעלה איז תשובה צו ער זעהן י"ל לא דקדק כ"כ בכל דבריו רק דהך סתמה תשובה דער זעהן ר"ל שהשיב על דבריו ולעולם דזה הוא אמת מה שחתם ר' זעקיל עם שני עדים שמעון ובנימין שציוה הבעל שסופר פלוני הנ"ל יהיה שליח ויכתוב הגט אלא דעדיין לא נפקינן מידי ספק ההשליח הסופר הנ"ל אף אם נאמר שמה שכתב תחילה הסופר פלוני הנ"ל תשובה לר"מ לייפניק וכתב שם בזה לשון ואמר לי המומר כו' אונד איר זאלט דער שליח זיין אונד עטץ זאלט עדים זיין על הגט אונד דיא אנדערי עסקים וואס נצטרך איז להגט הן סופר או שארי עסקים בין איך לכל וכל מרוצה כו' הרי משמע שהוא מרוצ' לסופר אף מה שהם יבחרו וא"כ הוי בכלל אמר אמרו לסופר דלא מהני מ"מ משמע נמי מלשונו שאף אם הם יכתבו נמי מרוצה כיון שאמר סתם דיא אנדרי עסקים וואס נצטרך איז להגט הן סופר וכו' בין איך מרוצה משמע שהוא מרוצה אף אם הם יכתבו וא"כ כל מי שהוא באותו מעמד הי' יכול לכתוב הגט אך בכתב של סופר פלוני הנ"ל הנכתב יום ד' ה' ניסן כתוב והשיב לו המומר בזה"ל אני נותן ח"י כו' ובפירוש אמר לי המומר ולאלו אנשים העדים הידועים וכו' הוי עדים כשרים ונאמנים וכתבו בכל לשון של זכות וחתמו על הגט כו' הרי לשון זה שכתב ובפירוש אמר לי המומר ולאלו אנשים משמע שאמר לשלשה כתבו וחתמו ושפיר