פנים מאירות חלק ב מג

וע"כ אף אם נפרש דעת הרמב"ם והרי"ף כן מ"מ נראה דווקא התם אמרינן טעמא דמילתא כמו שכתב הסמ"ע ס"ק כ"ב דמוקמינן השדה כמות שהיא אחזקתו שהי' ביד אביהם כן דאם נפרש טעמא משום דשטר העומד לגבות כגבוי דמי קשי' הלכתא אהלכתא דהא בפ' מי שמת תנן נפל הבית עליו ועל אביו והי' עליו כתובת אשה וב"ח יורשי אב אומרים הבן מת ראשון ואח"כ מת האב וב"ח אומרים האב מת ראשון ואח"כ מת הבן בש"א יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן ופי' הרשב"ם בש"א יחלוקו דאע"ג דיורשי אב וודאי יורשין בהאי ממון וב"ח ספק קאתי ספק ומוציא מידי וודאי קסברי ב"ש שטר עומד לגבות כגבוי דמי ותרווייהו ודאי חשיבי וב"ה סברי נכסים בחזקתן בחזקת יורשי אב שהרי הם יורשי וודאי או מיעקב או מראובן וכמחזקין דמי שהרי יעקב מוחזק בנכסים וכו'. וב"ח ספק ואין ספק מוציא מידי וודאי עכ"ל וכן פסקינן בח"מ ס"ס ק"ז ואם איתא דסברי ב"ה שטר עומד לגבות כגבוי דמי ע"כ ספק וספק או וודאי וודאי הם אלא ע"כ דלית לן לומר שטר העומד לגבות כגבוי דמי ועכ"ל אם נימא כדעת הש"ך על היתומים להביא ראיה מטעם דשטר העומד לגבות כגבוי דמי א"כ הוי ספק וספק או ודאי וודאי אלא ע"כ דלא אמרינן שטר עומד לגבות כגבוי דמי וטעמא דעל היתומים להביא ראיה משום דמוקמינן השדה כמות שהיא גם ביד אביהן כן אבל היכי דליכא האי טעמא ברור הדבר דכל נכסים בחזקת יורשין ולענין ספיקא יכולים הם לומר קים לי וא"כ הדרן לכללן דיכולין היתומים לסלק בדמים כפי דמי שווין שהנכסים בחזקת אותו שבט הנלפע"ד כתבתי פה ק"ק אייזינשטאט: שאלה מז בדבר הגט הנשלח ע"י שליח למרחקים וכתב המסדר הגט בשם האשה סאשה דמתקרי' שאשה ויש לגמגם היכי שיש לאשה שני שמות והם של לע"ז ראוי לכתוב שם העיקר ועל שם השני דמתקרי' אבל הכא שאין לאשה זו שתי שמות רק מקצת בני אדם קורין השי"ן בשמאל ונדמה כאלו קורא בס' והשם הזה מצוי במדינת רוסי' וואלין ופולין ושפתיהם בררו מללו שאשה והשם הזה יוצא משרה וא"כ עושה להטפל עיקר ולעיקר טפל ויש מחלוקת בין הפוסקים בזה. הנה לברר דין זה ולעמוד על מקור בכל חלוקי הדינים המסתעפות מענין לענין באותו ענין צריכין אנו להעתיק דברי הש"ס בפ' השולח דף ל"ד ע"ב בראשונה הי' משנה שמו ושמה התקין ר"ג הזקן שיכתוב איש פלוני וכל שום שיש לו וכו' מפני תיקון עולם ובגמ' אמר רב יהודא אמר שמואל שלחו לי' בני מדינות הים לר"ג בני אדם הבאים משם לכאן ושמו יוסף וקוראים לו יוחנן יוחנן וקוראים לו יוסף איך מגרשים נשותיהם עמד ר"ג והתקין שיהי' כותבין איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה מפני תיקון עולם אמר ר' אשי והוא דאתחזיק בתרי שמי' תני' כוותי' דרב אשי הי' לו שתי נשים אחת ביהודא ואחת בגליל ולו שתי שמות אחד ביהודא ואחד בגליל וגרש את אשתו שביהודא בשמו שביהודא ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודא בשמו שביהודא ושם גליל עמו ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודא עמו יצא למקום אחר וגירש בא' מהם מגורשת והא אמרת שם דגליל עמו אלא ש"מ הא דאתחזיק והא דלא אתחזיק ש"מ ההוא דהוי קרי' ליה מרים ופורת' שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה עכ"ל הגמ' וכתבו התוס' שבטופסי גיטן של ה"ג כתב שצריך לכתוב בגט וכל שום וחניכה דאית ליה. ואינו נראה לר"ת דזימנין דאתי לידי תקלה כשאין לו אלא אותו שם הנכתב בגט ואין לו חניכה וכשכותב בגט וכל שום וחניכה נראה זה הגט של אדם אחר שיש לו שם וחניכה ונראה לר"ת וכל שום שיש לו דקתני במתני' היינו כל שמותיו בפירוש ותיקן ר"ת לכתוב בגט איש פלוני דמתקרי' כך וכך כדאמרינן בגמ' שרה דמתקרי' מרים והא דקתני בגמרא בשמו שביהודא ושם דגליל עמו משמע קצת כפי' ר"ת עכ"ל אבל הר"ן כתב דלישנא דמתניתן לא משמע הכי דא"כ ה"ל למתני התקין ר"ג הזקן שיהיה כתוב כל שום שיש לה אבל מדקאמר אני פלוני עם כל שם שיש לי משמע דבאותו לשון בעצמו תיקן עכ"ל ואני אומר דמלישנא דמתניתן אין סתירה לדברי ר"ת דהא כתב ר"ת גבי מומר שגירש בשם של ישראל לחוד דכשר והביאו ראיה שלא שנינו היה לו שני שמות ביהודא או שני שמות בסתם שגרש בשני שמותיו אלא ביש לו שני שמות אחד ביהודא ואחד בגליל והוחזק בשני שמות בשני מקומות ואותו שבגליל אין מכירין שם שביהודא ואמרו שלא זה הוא שגירש אבל כשהוא מוחזק בשני שמות במקום אחד די באחד ואפילו בחניכה והא דאמרינן בשמעתין רובא מרים ופורתא שרה דמשמע אפילו בחד מקום צריך שני שמות היינו לכתחילה והא דאמרינן לקמן כתב חניכתו כשר וכן הי' נקי' דעת דעת שבירושלים עושין דמשמע אפילו לכתחילה אין צריך לכתוב עיקר השם י"ל דמיירי התם בחניכה שמכירין אותו בכל מקום והכל קורין אותו בשם זה אלא כשקורא בתורה או חותם בשטר קוראין אותו בשם המובהק עכ"ל הרי ע"כ מפרש ר"ת הא דתניא בברייתא הי' לו שתי נשים אחת ביהודא כו' שאין הכתיבה והנתינה במקום אחד אלא הוא עומד בגליל ומגרש אשתו שביהודא או הוא עומד ביהודא ומגרש אשתו שבגליל וזה קורא שינוי שאם יגרש בשם שיש לו במקום שהוא עומד נקרא שינוי לבני אנשי המקום שהאשה עומדת כי יאמרו שאינה מגורשת כי אינם יודעים שיש לה לבעלה שם זה במקום אחר ואם יגרש בשם שיש לו במקום שהאשה עומדת נקרא שינוי לבני אותו המקום שהוא עומד ואם תבוא אשה לגבות מנכסיו או לינשא באותו מקום יאמרו שאינה מגורשת לפי שאין מכירין באותו השם הכתוב בגט לכך התקין ר"ג איש פלוני וכל שום שיש לו פי' שם הנקרא לו במקום הנתינה שהוא עיקר להתיר האשה במקום שהיא עומדת וע"ז אמר רב אשי והוא דאתחזיק בתרי שמות פי' שהוחזק באלו שני שמות שידוע לו הוא שיש לו ב' שמות אבל בני המקום זה אין מכירין בשם שיש לו במקום אחר הילכך צריך לכתוב שניהם דלא ליתי לידי קלקול בין במקום הכתיבה בין במקום הנתינה כדפי' לעיל. ופי' המפרשים שהעדים העידו השם שיש לו במקום אחר אבל בני המקום הכתיבה אינם יודעים אלא שנתחזק שיש לו שם אחר אבל אינם יודעים באיזה הם הוא נקרא שם: ולפ"ז ניחא דר"ת רוצה להוכיח שר"ג לא תיקן כן בכל הגיטין אפי' אם לא נתחזק אלא בשם א' שנכתב וכל שום מפני חשש דילמא יתוודע אח"כ שנקרא בשם אחר כפי נוסח טופס הגט של ר"ג דלזה לא חיישינן דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו בו אלא דר"ג התקין היכי שנתחזק שיש לו שם אחר כמו ששלחו בני מדינת הים בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסף וקוראין לו יוחנן וא' רב אשי דווקא בנתחזק בתרי שמי' ותני' כוותי' דרב אשי הי' לו שתי נשים אחת ביהודא וכו' וע"כ מיירי שנתחזק בשני שמות אבל בני מקום זה אינם מכירי' בשם שיש לו במקום אחר כי אם ע"י עדים המעידים על שמו שיש לו במקום אחר ולכך צריך לגרש אשתו שביהודא ושם גליל עמו שני שמות בפי' ושם הנתינה עיקר ועל שם הכתיבה כותב דמתקרי' אבל ר"ג תיקן דלפעמים יהי' נתחזק בתרי שמי ובני המקום אינם מכירים בשם שיש לו במקום אחר וגם אין עדים מה שמו נקרא לו ולכך תיקן דרך כלל לכתוב איש פלוני וכל שום שיש לו דעכשיו לא יוכלו להוציא לעז דכיון שיראו בגט וכל שום יאמרו אפשר ששני שמות הי' לו ונודע הדבר ע"פ עדים שהותרה על פיהם כמו שכתב הר"ן ג"כ המשנה אבל אם נודע עכשיו ע"פ עדים מה שמו אשר נקרא לו שם במקום הנתינה טפי עדיף לפרוט השם אלא דהיכי דאינם יודעים כותבי' וכל שום וחניכה ובזה הי' תיקן ר"ג ומשמעות הברייתא מיירי שנודע ע"פ עדים השם שיש לו במקום הנתינה ותיקון ר"ג הי' דרך כלל אם אינו נודע רק הוחזק שיש לו שני שמות אבל בלא הוחזק שיש לו ב' שמות לא תיקן ר"ג מעולם ויש לחוש לקלקול לאפוקי מטופס הגט של ר"ג ולכך תיקן ר"ת היכי שנודע שני שמות שכותבין שניהם בפי' כי לפי תקנת ר"ג עדיף טפי לפרוש ור"ג לא תיקן אלא אם אינו יודע והוחזק בב' שמות אבל בלא הוחזק אינם כותבי' אלא שם אחד בלא שום וחניכה ואף אם אח"כ נודע שהי' לו שם אחד כשר דאין לנו אלא שם שהחזיק וע"פ מנהגו של ר"ת אנו אשכנזים נמשכים נמצא פסקן של דברים לפי פי' תוספות והרא"ש דאם הוחזק בשני שמות במקום אחד כשר בדעבד אפילו באחד מהם ואפילו בחניכה ומיהו לכתחילה צריך לכתוב שניהם אפילו כתיבה ונתינה במקום אחד כדאמר בסמוך רובא מרים ומעוטא שרה משמע בחד מקום קרי' לי' הכי והכי א"כ מוכח אפילו כתב שם הטפל כשר בדעבד וכ"ש אם כתב שם הטפל וכלל שם העיקר בכל שום וחניכה דפשיטא דכשר אבל בשני מקומות ונתחזק שמו שיש לו שתי שמות וכתב אחד מהם אינו מגורשת כדאמרינן בברייתא כתב לגרש אשתו שביהודא כו' אינו מגורשת עד שיכתוב שם גליל עמו והיינו בנתחזק: והרי"ף השמיט האי ברייתא הי' לו שתי נשים וכתב על מתניתן דהתקין ר"ג הא דרב אשי והוא דאתחזק בתרי שמי' וההיא דהוה קרי לה רובא מרים וכו' ונראה מדבריהם שהוא מפרש ההיא ברייתא דהי' לו שתי נשים שהכתיבה והנתינה הי' ביהודא אלא שנתחזק גם השם אחר שיש לו בגליל צריך לכתוב שם של יהודא וגליל עמו כיון שקוראין לו בשני שמות כמו במדינת מעהרין שקוראין לאדם אחד בשני שמות א"כ אינו גט אם כתב שם אחד עד שיכתוב שניהם ואם לא כתב אינו מגורשת כיון שרגילין לקרות בשניהם בפעם א' והיינו שינה שמו דמתניתן שלא הי' כותב אלא שם אחד והתקין ר"ג הזקן שיהי' כותב שניהם ואם אינו יודע שם השני כותב וכל שום וחניכה וההיא דרובה מרים ופורתא שרה צריך למכתב וכל שם ואם כתב שם הטפל וכל שום הוי שינה שם ופסול ואם כתב עיקר השם י"ל כיון דרוב קוראים לו כן לא גרע מחניכתו דכשר בדעבד וס"ל להרב אלפסי דכך הי' נקיי הדעת שבירושלים עושין כן לא קאי אלא על איש פלוני ולא כתב עד וגרס בתר הכי כתב חניכתו וחניכת' כשר משמע בדעבד דווקא דהיינו החניכה הידוע ביותר כמו רוב' מרים אבל אם קוראים לו שני שמות בפעם א' צריך למכתב שניהם לא כתב אלא אחד מהם אינו גט: והרמב"ם בפ"ב מהלכות גירושין דין י"ג כתב וז"ל מי שהי' לו שתי שמות וכן אשה וכו' כשמגרש כותב שמו ושמה שהן