פנים מאירות חלק ב קיב

ומסיק לבסוף דמחפשין לאותו העיר וידעינן דלא הלך לשם אלא זה דיש להתיר אליבא דכ"פ וכן מסיק הרב רח"ל בקונטרס עגונות שלו ובתשובתו סי' כ"ג כמ"ש הרמב"ם אין אומרי' באימוד הדעת כו' אבל אם אמר אחד יצא ממנו מאותו עיר מחפשין באותו עיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא את אשתו כמו שמשמע מתוס' סוף יבמות. ובנ"ד שכבר חפשנוהו בחיפוש אחר חיפוש בחקירה מעולה שלא יצא מליכטן פעלד ומימיץ אלא אותו הע"ס א"כ יש להתיר אליבא דכ"ע אבל לפי אומדנא והוכחנ' לפי דברי פונדקית בעצמה שאמרה שהניח אשה וילד אחד וגם אמרה הפונדקית שאמר לה בישוב שלו דר עוד אחד אבל אין נצטרך לבריות ובאמת דר בישוב עוד אחד שלא הלך מביתו וא"כ יש להתיר ג"כ ע"י חיפוש כנ"ל ומכ"ש לפי דברי עד השני יששכר בר יהודא הנ"ל שאמר דאס הפונדקית ציא איהם גזאגט העם יוא ער האט זיך גימעלט הע"ם פין מימיץ אע"פ שיש איזה הכחשה קצת בין העדים ואין עדותם מכווני' כבר פסק בש"ע סי' י"ט עד אמר מת ועד אומר נהרג אע"פ שהן מכחישין זה את זה הואיל זה וזה מודים שאינו קיים הרי זו תנשא כיון דאין הכחשה זו בחקירות אלא בבדיקות גם יש לכווין דבריהם ולומר שכל אחד הי' בעני עצמה כששמעה מפי הפונדקית אבל חלילה להחליט דברים אלו אם לא שיסכימו עמי רבנים מובהקים להתיר האשה העלובה הנ"ל אחרי שהיתה משרתת במקומות אחרים וכעת באתי לכאן למצוא לה תקוה ושכרו יהי' כפול מן השמים מי שיחוש לתקנת עגונות בנות ישראל וה' יצילנו משגיאות הק' משה ברודא פראג החונה פה ק"ק באמבורג ומדינה שאלה קטו תשובה אמרתי להשיב מפני כבוד חכמים כמותו ולרוב אהבתו הפסקתי באמצע פרק לעיין בשריותא דאיתת' דא וטרם כל אחפש בחיפוש נירות בכל חורים וסדקי' בכל מה שיש לצדד בכח דהתיר' ואחר כך אעיי' בדברי מכ"ת וזה יצא ראשונה בעדות אשה פונדקית שהעידה כמבואר לעיל וכתב מכ"ת שבעדות זה יש לפקפק הרבה ואינה כדאי להתירה האשה שכולה וגלמודה מ' גיטל הנ"ל אחרי ששמו חול הע"ס מימיץ מזה לא הזכירה אשה מ' חנה כלום וגם שם הקודש הנקרא לס"ת הוא חזקי' בר יהודא והיא אמר' חזקאל בר יהודא כאשר כתב לי גיסי הרב נר"ו עכ"ל וחלקי אמרה נפשי שאף לפי דבר האשה הפונדקית יש צדדים להתיר דהא אין למידין דיני עגונה מריני גט ראי' בריש פ' האשה שלום דף קט"ו ע"ב יצחק ר"ג בר אחתי' דרב ביבי הוי קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב ושלחו מההם יצחק ר"ג בר אתתי' דרב ביבי הוי קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן ורבא אמר לא חיישינן. אמר אביי מנא אמינא להו דהאי גיטא דאשתכח בנהרדעי וכתב בצד קלוני' מתא אנא אנדרלוניא נהרדעי פטרית ותרוכית ית פלונית אנתתי ושלחו אבוהו דשמואל קמי' דרבי יהודה נשיאה ושלחו לי' תבדוק כל נהרדעי כולה ורבא אמר אם איתא יבדוק כל העולם מבעי לי' ופירש"י ואם איתא דחיישינן יבדוק כל העולם מבעי' לי' שמא אנדרלוני' אחר הי' בנהרדעי והלך לו עכ"ל. נראה מפי' רש"י דלא חיישינן שמא אגדרלוני' אחר העלה את שמו על שם נהרדעי ונתכון לקלקלה דזה לא חיישינן אלא דחיישינן דלמא הי' דבאמת בנהרדעי ולכך כתוב שמו ושם עירו על שם נהרדעי ולכך קאמר רבא דלאביי דחיישינן מאי מהני הבדיקה דנהרדעי דאף אם עכשיו אין שם האיש אחר ששמו כן אלא בעלה של זה שהיה בקלוני' דילמא היה מימי קדמונים איש אחד ששמו כן בנהרדעי והלך לו וכתבו תוס' דפליגי בדלא הוחזקו תרי יצחק ובשכיחי שיירתא וכן כתב הרא"ש ופסק כרבא לקולא ובפרק כל הגט כתב הרא"ש על מתניתין המביא גט ואבד ממנו מצאו לאלתר כשר ואיכא שם תרי אקומתין דרבא ס"ל בהוחזק שני בני יוסף ב"ש ושיירות מצויית הוא דחיישינן ור' זירא מוקי לי' בשיירות מצויית ואף דלא הוחזק וכתב הרא"ש שהרי"ף פסק לחומרא. כלישנא בתרא דר' זירא ובעוברא יצחק ר"ג פסק כרבא לקולא ואפשר דהכא פסק רב אלפס לחומרא במילתא דאיסורא ולא מהדרינן גט לבעל לגרש בו כיון דאפשר שיכתוב גט אחר אבל בעובדא דיצחק ר"ג אי חיישינן לתרי יצחק צריכי להתעגן כל ימיה פסק לקולא כמו שמצינו שהקילו הרבה קולות בעדות אשה שסמכו על החומר שהחמירו עלי' בסופה הקילה בתחילתה משום דאשה דייקא ומנסבא עכ"ל וכן פסק הטור בסי' קל"ב ובסי' י"ז הרי שהקילו יותר בעגונה מבגט: ועכשיו צריכין אנו לברר אם זה האיש אשר שם החול הוא הע"ס והשם הקודש נקרא חזקי' בר יהודא והי' דר שעה אחת ממקום ליכטן פעלד אם שינה שמו במקום אחר וגירש אשתו בשם אשר נקרא שם אם הוא גט או לא ומשם נדון גם לנידן דידן בעסק עגונה דבפרק השולח דף ל"ד ע"ב אית אמר ר' יהודא אמר שמואל שלחו לי' בני מדינת הים לרבן גמליאל בני אדם הבאים לכאן שמו יוסף וקורין לו יוחנן יוחנן וקורין לו יוסף האיך מגרשין את נשותיהן עמד ר"ג והתקין שיהיו כותבין איש פלוני וכל שום שיש לו אמר רב אשי והוא דאיתחזק בתרי שמי' ופירש"י אבל לא אתחזק כאן שיש לו שתי שמות אין צריך לכתוב וכל שום שיש לו ואפילו נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר הוי גט כשר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוא הוחזק בו וכן כתב הרא"ש א"ר אשי והוא אתחזק בתרי שמי' פי' שהוחזק בשני מקומות כאלו שני שמות שידוע הוא שיש לו שני שמות אבל בני מקום הזה אינם מכירים בשם שיש לו במקום אחר הילכך צריך לכתוב שניהם דלא ליתא לידי קלקולה בין מקום כתיבה ובין מקום הנתינה כפי' לעיל אבל לא אתחזק בתרי שמי' שאינם יודעים במקום הכתיבה שיש לו שם אחד במקום הנתינה וגם במקום הנתינה אינם יודעים שיש לו שם אחר במקום הכתיבה אין צריך ליכתוב וכל שום דאי' לי' ואפילו אם ידוע לנו אח"כ שיש לו שם אחר במקום אחר הגט כשר דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו בו עכ"ל. וע"כ מוכרחים אנו לומר דאף דאין עדות שזה האיש המגרש אשה זו הוא בעלה והלך למקום אחר ושינה שמו אלא אף דאין מכירין אותו שהוא בעלה של זה האשה רק מעידין שבא ממקום פלוני שאשתו שם והחזיק עצמו בשם זה ולא יצא אדם והניח אשתו אם לא זה או שאין שם אשה אחרת הנזכרת הגט אלא זו שבעלה הלך ממנה למקום פלוני אף שקרא עצמו בשם אחר מגורשת דאין לומר דווקא שמעידין שם מכירין זה האיש ששינה שמו הוא בעלה של זו הנזכרת בגט אבל זולת זה אינה מגורשת דא"כ מאי פריך הש"ס בפ' גט פשוט דף קס"ז גבי הא דתנן כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ובלבד שיהי' מכירין ופריך וליחש לשני יוסף ב"ש הדרים בעיר אחת דלמא כתב גיטא ואזל וממטי לי' לאיתת' דהאיך אמר להו ר' אחא בר הונא הכי אמר רב שני יוסף ב"ש הדרים בעיר אחת אין מגרשין נשותיהם אלא זה בפני זה ופריך וליחוש דלמא אזל למתא אחרית' ומחזיק לי' לשמי' ביוסף ב"ש וכתב גיטא וממטי לי' לאיתת' דהאיך א"ל ר' הונא בר חנינא הכי אמר רב כל שהוחזק בעיר שלשים יום אין חוששין לו ופי' רשב"ם דכל כך לא הי' מחליף שמו זמן מרובה פן יודע דבר עכ"ל ואי ס"ד במחזיק שמי' במקום אחר צריכין העדים להעיד עליו שזה בעל של אשה המתגרשת והם מכירים אותו א"כ אין כאן חששא דאזיל למתא אחריתא דהא כשיגעי הגט ליד אשתו צריכין העדים להעיד שמכירי' שזה הוא בעלה הנזכרת בגט אלא ע"כ צריכין אנו לומר שאין צריכין להעיד שמכירי' שזה הוא רק מעידין לשאחר בא לכאן והחזיק עצמו בשם זה ממקום פלוני מגרשין את אשתו בגט זה ואם אמנם שיש לדחות בשלמא כשמשנה שמו לשם יוסף ב"ש וידוע לנו שבעלה הי' נקרא בשם זה תו לא חיישינן שאחר החזיק עצמו בשם בעלה לקללה ויצא מכשול למסור לה גט אף שאין העדים מעידי' שמכירין אותו שזה הוא בעלה של המתגרשת משא"כ אם שינה שמו שהי' לו לפניו הריעותא לפנינו ב"ד מקום נתינה ולכך בעינן שיעידו שזה המגרש הוא בעלה של האשה המתגרשת אבל זולת זה אין להכשיר גט כזה אנו חוששין שמא איש אחר הוא ומכוון לקלקלה: איברא שכבר הארכתי בתשובה אחרת שאין חשש כלל שיתכוון בקלקלה ועל הא דמשני ר' ירמיה בפ' כל הגט כגון דקאמרי העדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף ב"ש כתבו התוס' דלעולם לא חשדינן לי' שישקר במזיד לומר שהוא שלו לקלקלה ולהכי כשאומרים העדים שלא חתמו אלא על גט אחד של יוסף ב"ש והוא אומר שעל שלו חתמו נאמן אבל כשאין העדים אומרים כלום חיישינן שמא הוא סבר שהוא שלו לפי שאינו יודע שיש יוסף ב"ש אחר או יודע ואין נראה לו לחוש שגם הוא אבד גט ולכך אומר שהוא מכיר אע"פ שאינו מכיר עכ"ל. וכן כתב הלבוש בסי' קל"ב דלא חשדינן ליה שישקר במזיד לומר שהוא שלו ואינו שלו שאין ישראל חושדין בזה להכשיל ולקלקל אשת ישראל במזיד כו' וכתב גיטא וממט' לאיתת' דהאיך לאו להתירה להנשא אלא י"ל שהיא כבר מגורשת מבעלה ויחזיר ויתנה לו גט ותבוא לגבות כתובתה פעם שני דהוציא גט ואין עמה כתובה גובה כתובת' וחיישינן לקנוני' וכן פירשו התוס' שם בד"ה וליחוש דלמא כתבה כי האי חששא יעויין שם אבל להכשיל לאשת איש לא נחשדו ישראל. ולפ"ז אם אחד שהי' שמו ראובן בן יעקב יצא מעירו למדינה אחרת וקרא שמו שמעון בן יעקב ונתחזק בשם זה ואח"כ כתב בשם זה גט לאשתו שיש לו בעיר שיצא ממנו אם אין בעיר שם אשה אחרת כשמה שהלכה בעלה ממנו או יש אשה אחרת כשמה אבל ידוע שלא יצא בעלה מהעיר הזו נותנים לה גט הזה אפילו לאביי דחיישינן בחדא לריעתא הוחזק או שיירות מצויית דזה הוי כמו בדיקות נהרדעי וכן בשם האשה אם אין שם אשה אחרת כשמה של האשה המתגרשת אף שיצא איש אחר מזה העיר לא מבעי' אם אין שם הזה שיצא כשם שהחזיק לו זה הבעל הגט אלא אפילו אם הי' שמו כשם זה האיש שהחזיק עכשיו כיון דשם אשתו לא נקראת בשם זה המבואר בגט תולין באיש זה שיצא ושינה שמו דלא נחשדו ישראל להכשיל ולקלקל אשת ישראל במזיד ותדע דהא אף אם הוחזקו שני יוסף ב"ש כתב בסי' קל"ב שגם שמות נשותיהם שוים דאל"כ ע"פ שם האשה יתברר של מי הוא הגט וה"ל כאלו לא הוחזקו עכ"ל א"כ בנ"ד נמי אף שיצא משם שני אנשים ששמותיהם שוים ושם נשותיהם אינם שווים דשם האשה הנזכרת בגט מתגרשת וק"ו היכי שלא יצא שום אדם רק בעלה של זה שהיא מתגרשת ואם העידו העדים שהמגרש החזיק עצמו בשם הנזכר בגט