פנים מאירות חלק ב קו

עם נכרי בגת ולא חיישינן לדרב הונא וחזרו לומר אין דורכים עם הנכרי בגת משום דרב הונא ופירש"י שהתחיל לימשך שהגת עושה מדרון ומשעה שהוא נמשך מצד העליון לצד התחתון קרוי יין. פקוקה שפקק הצינור ע"פ הבור שלא יכול לירד והיא היתה כולה מלאה ענבים ולא נמשך בה יין ולא זז ממקומה אלא במקום שנסחט שם עומד. ומקשינן והא קתני עד שירד לבור אבל לנמשך לא חיישינן. ה"נ בגת פקוקה מלאה ואשמועינן דבגת מלאה אין בה משיכה עד שיטול פקק שלפנים וירד היין והיא משיכתו מיד והשאר מותר והא הכא דהתחיל לירד והרי נמשך וקתני מה שבגת מותר ולמד הרא"ש שנאסר במגע נכרי כל מה שבגת אף אם נגע בחרצנים וזגים והר"ן הכריח דבר בתוס' ביאור וז"ל יין כיון שהתחיל לימשך פירש"י ז"ל מכיון שהתחיל למשך בגת עצמו מעליונו לתחתונו נעשה י"נ כל היין ואפילו מה שלא נמשך ממנו והיינו דמשני בגת פקוקה ומלאה ופירש"י ז"ל פקוקה שפקק הצינור בגת שלא יוכל היין לירד בבור ומלאה כדי שלא ימשך בגת עצמו אלא במקום שנסחט שם עומד ואם איתא לדרב הונא דאינו נעשה י"נ אלא מה שנמשך בלבד לא איצטרך לן לשנוי' אלא בגת מלאה שכל שהיא מלאה ואין היין יכול לימשך בתוכה מתוך הענבים אפילו אינו פקוקה וירד מן היין שהי' בתוכה לבור לוקחין אותה מן הנכרי שאע"פ שמה שבבור אסור מה שבגת מותר שהרי לא נמשך אלא ע"כ מדאיצטרך לשנויי בפקוקה ש"מ שאלו לא היתה פקוקה אע"פ שהיא מליאה ואין היין שבתוכו ראוי למשך מכיון שנמשך קצת מהיין שבתוכה לבור אף אותו שנשאר בה נעשה י"נ והיינו דמקשינן מדתנן ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר ופרש"י וז"ל והכא דהתחיל לירד והוי נמשך וקתני מה שבגת מותר ואם איתא דרב הונא כי אמר נעשה י"נ לא אמר אלא באותו יין שנמשך לבד מאי קושיא דהא מתניתן בגת מלאה אוקמינא ומשום הכי אע"פ שירד קצת היין בתוכו לבור בדין שבתוכו יהי' מותר כיון שהיא מלאה ואי אפשר ליין שבתוכו למשך מעליונה של גת לתחתונה אלא ע"כ לרב הונא כיון שהתחיל למשך נעשה י"נ אפילו מה שלא נמשך זה הוא שיטת רש"י ז"ל ועיקר אבל הרמב"ן ז"ל נדחק לפרש לרב הונא לא נעשה י"נ אלא מה שנמשך אבל מה שלא נמשך לא והוא ז"ל צריך לדחוק למה לן לאוקמי בגת פקוקה ובקושייתן ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר ואין דבריו מתישבי' עכ"ל והרב הב"י הביא דברי הר"ן בקצרה וכתב שהרשב"א כתב בת"ה שדעת הראב"ד נראה שהיא כדעת הרמב"ן עכ"ל והנה אם אמנם שאין אני כדאי להכריע בין הגדולים מ"מ אראה פנים מאירות בהלכה לישב קושית הר"ן על הרמב"ן ונבאר שלדברי הנך גאונים דמפרשי דברי רב הונא יין כיון שהתחיל למשך עושה י"נ אפילו מה שלא נמשך ממנו צריכין אנו לדחוק בסוף מסקנת הש"ס דקאמר שם ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר א"ר הונא ל"ש אלא שלא החזיר גרגתוני לגת אבל החזיר גרגתוני לגת אסור ופרש"י גרגתוני הוא סל גדול שקשור בצינור והיין יורד מן הצינור לתוכו ומתוכו לבור כדי לסנן היין מן החרצנים והזגים וכתב הרא"ש ואע"ג דרב הונא קאמר דיין שהתחיל למשך נעשה יין א"כ אפי' בלא החזרת גרגתוני הגת שהכותי דורך בה אסורה רב הונא דהכא במשנה ראשונה אמרה למילתי' ואשמועינן אע"ג דאין על מה שבגת תורת יין לאסור במגע כותי מ"מ נאסר הוא בתערובת ונ"מ למשנה אחרונה בגת פקוקה ומלאה ועוד נראה דרב הונא דהכי קא שפיר אמשנה אחרונה ולא נאסר יין שבגת בהמשכה שנמשכו ענבים ליין ביחד מן הגת ונתנו למקום אחר ומשם נמשך היין מן הענבים דדבר ברור הוא שאין מה שבגת נקרא יין בשביל שנמשך יין מאותו מקום והשתא הוי מילתא דרב הונא כפשטי' דיין שבגיגית שבגרגתוני נאסר במגע כותי כי התחיל למשך אי משום כח נכרי לפי' רשב"ם כו' והנה מעיי' שלפי הבנת הרא"ש בדברי רש"י שלרב הונא נאסר אף אם נגע הכותי בענבים והיין המעורב לאחר שהתחיל למשך הוכרח לדחוק בדברי רב הונא האחרונים דאמר ל"ש אלא שלא החזיר גרגתוני לגת כו' ולתירץ הראשון של הרא"ש הוא דחוק דר' הונא יאמר ל"ש על משנה ראשונה במאי דלא סבירי לי' ואי משום דנפקא מיני' למשנה אחרונה בגת פקוקה מלאה הי' לומר דינו כפשטי' בגת פקוקה ולא לומר על מתניתין כיון דלא סבירי לי' ולתי' שני קשה לי ולא זכיתי להבין דבריו דאיך קאמר דאף למשנה אחרונה לא נאסר יין שבגת כיון שנמשך ענבים ליין ביחד מן הגת למקום אחד דהיינו לגרגתוני שהוא הסל שלפני הצינור דלפי זה מאי דוחקא דרב הונא למהדר מתירוצא קמא דאוקי למתניתין בגת פקוקה ומתניתין לא פליג על ר"ה וא"כ לבתר דאקשי לי' ת"ש מה שבבור אסור והשאר מותר ותירץ ר"ה הא כמשנה ראשונה והא כמשנה אחרונה מאי דוחקא דילמא אף למשנה ראשונה לא התירו לדרוך עם הנכרי בגת שאינו פקוקה ורישא מיירי בגת פקוקה ומלאה כדמשני לעיל ר' הונא ובסיפא דתני ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר אף שהתחיל למשך מ"מ מה שבגת מותר כיון דעוברים וחרצנים יורדים עם היין למקום אחר שהוא הגרגתוני לא חשיב המשכה על מה שבגת אבל לפי' הרמב"ם דמפרש דאף לדר' הונא לא נעשה י"נ אלא מה שנמשך אבל מה שלא נמשך לא א"כ אתי דברי ר' הונא דקאמר לא שנו אלא שלא החזיר אף למשנה אחרונה דמה שבגת לא נאסר אבל אם החזיר הגרגתוני לגת נאסר מחמת היין שבגרגתוני והשתא נפרש דקושית הר"ן לא קשי' דהוכרח לתרץ בגת פקוקה ומלאה דמלאה בלא פקוקה כיון שיורדים הענבים והיין בכל שעה מצינור לבור ואפשר נתמעטו הענבים במקום שהוא סמוך לצינור ואפשר שיין צלול זב למקום זה מעליונה של גת העשוי' כמדרון ולדברי ר' הונא הוא אסור ולכך משני בגת פקוקה ומלאה דאין היין זז ממקומו אלא במקום שנסחט שם עומד ופריך ת"ש ואינו עושה י"נ עד שירד לבור משמע בשום אופן אינו עושה י"נ עד שירד לבור אבל לנמשך בתוך הגת לא חיישינן ומשני ה"נ בגת פקוקה ומלאה וקמ"ל דאין בה משיכה עד שיטול לפקק שלפני' וירד היין והיא משיכתו מיד ופריך ת"ש ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר ומדקתני השמרי' מותר אף שהגת עכשיו אינו פקוקה ואפשר לירד יין צלול מעליונה של גת לתחתונה ואף אותו היין מותר ש"מ שמה שנמשך בתוך הגת לא חשיב יין לעשות י"נ אף שהוא צלול ואם איתא לדרב הונא אף אם נימא שהענבים שמעורבים עדיין עם היין בעליונה של גת מותר ולא נעשה י"נ אלא מה שנמשך מ"מ היין שהוא במדרונה של גת לתסר אלא ע"כ דס"ל לתנא דמתניתן דלא חשיב המשכה בתוך הגת וקשי' לרב הונא והוכרח לומר כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה והא דאמר ר' הונא בתר הכי ל"ש אלא שלא החזיר גרגתוני לגת דאף דיש קצת יין צלול בתוך הגת מ"מ לא נאסר מה שלמעלה בגת הענבים דהא ס"ל להרמב"ן אפילו אם יש טופח ע"מ להטפיח אינו אוסר אלא מקום מגע עיי' בב"ח אבל אם החזיר הגרגתוני כל מה שבגת אסור ע"י טיפת יין שבגרגתוני המתערב בכל הגת: והשתא אין לנו ראי' מפורשת שס"ל לרש"י כפי הבנת הרא"ש והר"ן דס"ל לפירש"י כיון שהתחיל לימשך אף אותו יין שמעורב עם הענבים לאסור במגע כותי ואדרבה פשטן דברי רש"י נוטים כפי' הרמב"ן דמתחילה פי' רש"י בגת העשוי' כמדרון ומשעה שהוא נמשך מצד העליון לצד התחתון קרוי יין ר"ל אותו יין צלול קרוי יין לאסור במגע כותי אף שהוא עדיין בגת משא"כ למשנה ראשונה דאינו יין עד שירד לבור קמ"ל דאף שיין בגת קודם שירד לבור כיון שהתחיל לימשך עושה י"נ וכן מה שפירש"י פקוקה שפקקה הצינור וכו' ולא זז ממקומו אלא במקום שנסחט שם עומד לאפוקי אם לא הי' פקוקה אפשר שירד היין מעליונה של גת לתחתונה ויין הזה כיון שהוא צלול נאסר במגע כותי אבל מעולם לא עלה על דעת רש"י שאוסר הכותי במגע אף מה שלא נמשך וא"כ לדעת הרמב"ן והראב"ד אף שנתן הסל בתוך הגיגית ולקח מתוכו יין צלול מעשר לשררה מ"מ אין על מה שבגיגית דין יין שיאסר במגע כותי ואף אם נוגע היין שבגיגת דרך נקבי הסל ביין שבסל הא אמרינן סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ואם יש בחרצנים וזגים שבגיגית ששים כנגד היין שבסל מותר כמבואר בסי' קכ"ג סי' כ' בש"ע וכבר הכריע הש"ך והט"ז לדעת הרב בסי' קל"ד דנוהגין להקל דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בס' ה"ה הכי דודאי מגע עכו"ם לא גרע מסתם יינם א"כ כל היין והחרצנים וזגים מצטרפים לבטל היין בששים ואף אם הי' סל גדול ולא הי' ביין וזגים שבגיגית ששים לבטל נראה אם הי' ישראל באותו מעמד וראה כשנתן הסל לתוך הגיגית ושאב מתוך הסל בכלי ליתן מעשר להשר ולא נגע בידיו ביין רק ע"י כלי יש לצדד להיתר דהא לדין הש"ס לא הי' אסור כי אם בשתיה דדמי למי שמדדו היין בקנה או ביד מותר בהנאה כיון שהוא טרוד בדבר אחר והוי כיודע שלא כיון ליגע ולא מבעי' לדעת הרא"ש והרשב"א והראב"ד והר"ן שהסכימו שאפילו מדדו ביד שמותר דיש לצדד בנידן דידן אף אם שאב בכלי מן הסל ואגב השאיבה הי' נוגע ביד הי' מותר דבעבידתא טריד דמ"ש מדדו ביד לידע כמה יש בחביות כדי ליתן מס לשר או בשביל דבר אחר ומ"ש אם שואב מיד כדי ליתן אותו יין להשר דמותר ג"כ בהנאה אלא אפילו להכרעת הב"י בסי' קכ"ד כדעת הרי"ף והרמב"ם ורש"י דמתניתן לא איירי אלא במדדו בקנה אבל ביד אסור בהנאה ולמדו ממתניתן דאגרדומ' כותי שקדח במנקת והעלה או שטעם מן הכוס והחזירו לחביות אסור בהנאה ואף דאיכא למימר דכיון שהוא טרוד לטועמו הוי כיודע שלא כיון ליגע ואפ"ה אסרו לי' בהנאה וה"ה למדדו בידו מ"מ במדדו בקנה כולם מודים דהוי טירדא והוי כמגע שלא בכוונה לנסך ואינו אסור אלא בשתי' א"כ בנ"ד אם ראה בישראל שלא נגע ביין רק בכלי ובסל הי' מותר לדינא דש"ס בהנאה ואף שכתב הרא"ש שאין לנו לדמות מילתא למילתא אלא במה שמפורש בגמרא שנקרא טרדא דווקא בזה מותר משום דקשי' ליה דאמרינן בפרק ר"י גבי האי חבית' דאישתקל ברזא מיני' אידרי כותי ואנח ידי' עלה א"ר פפא כל להדיא ברזא אסור וקשיא לי אמאי אסרינן בהנאה והלוא כיון להצלת היין דטרוד ולא מנסך מידי דהוי אמדדו ביד ותירץ דלא פירכא היא דאין לנו לדמות הטרדות זה לזה אלא מה שמצינו בגמ' שזה נקרא טרדא כי אגרדומא הטועם יין היה ראוי לקרות טרוד כמו מדדו ביד ואע"פ כן אסור וכן הצלות היין אין כאן טרדא כולה האי ולא דמי למדידה עכ"ל משמע שאין לנו לדמות בעניני הטירדות מ"מ נראה דזה הוי ממש כמו מדדו בקנה ותדע דהא במתניתן לא נזכר מדדו ביד ולמד הרא"ש דמעשה שהי' כך היה וה"ה למדדו ביד דהוי טרדא א"כ מה לי מדדו בקנה בסל כדי שידע ליקח כמה מעשר שיתן להשר וא"כ כיון שלדינ' דהש"ס היה מותר בהנאה ולא היה אסור אלא בשתיה א"כ